מ"ג איוב לט יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה
אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כנף רננים" - הוא שם עוף ובדרז"ל נקרא טווס ונקרא רננים ע"ש שתשמח ותרנן ביופי כנפיה ואמר הנה העוף רננים השמחה בכל עת או מין בעל כנף חסידה או מין נוצה הידעת מנהגם
מצודת ציון
"כנף" - בעל כנף וכן כל עוף כנף (בראשית א)ור"ל בעל כנף ששמו רננים
"נעלסה" - ענין שמחה וגילה כמו נתעלסה באהבים (משלי ז)
"אם" - הוא כמו או וכן יאמר בהיפך או במקום אם וכמ"ש או נודע כי שור נגח הוא (שמות כא)
"אברה" - ענינו כמו כנף וכן אבר כיונה (תהלים נה)ור"ל בעל כנף חסידה או נוצה והם שמות מיני עופותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"רננים", אאל"פ על עופות הזמיר, שהם לא יניחו ביציהם בארץ, והמפ' פי' על היענה, ורננים כולל גם רינון של אבל וקינה כמו קומי רוני בלילה, שהיענה מקוננת תמיד, ויש הבדל בין אבר לכנף ונוצה, שם כנף הונח על הנוצות הארוכות המחוברות בקצה האבר המעופף, והפרק עצמו נקרא אבר, והנוצות הקטנות נקראו נוצה, כמ"ש (יחזקאל י"ז ג'), והיענה הכנף נעלסה, ר"ל משובח, אבל אין לה אברה חסידה ונוצה, כי האבר של בת היענה כבד, והנוצות הם מועטים, ולכן א"א לה לישא כנף ולעוף באויר: