מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה.
מנוקד:
אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה.
עם טעמים:
אַל־נָ֭א אֶשָּׂ֣א פְנֵי־אִ֑ישׁ וְאֶל־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א אֲכַנֶּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לא אכנה " - לא אשנה דברי להחליפו לכבודו כמו שאמרתי למעלה וירשיעו את איוב זהו כינוי שמשנה את הדיבור בשביל כבודו ואף זאת לא אעשה כי בפה מלא אוכיחנו
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אכנה " - מלשון כנוי שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (ישעיהו מד )והדרך הוא שהרוצה להעלים שם מי מפני הכבוד וכדומה אז מזכירו בכנוי כאלו הכוונה על אחר
"
אל נא אשא " - הנה עתה לא אשא פני איש להחניף למי לכסות על קלונו אף לא אדבר אל אדם בכנויים כאלו אין דברי עליו אלא בפה מלא אייחד עליו הדבור ולא ברמז
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל ", וכן לא אעצור מלי מפני נשיאת פנים לאיוב ולריעיו, כי
"
לא אשא פני איש ", וכן לא אעצור מפני שאכנה אל אדם, לתת לו כבוד ויקר ושלמות יותר מהראוי לו,
"
כי לא אכנה ":
"
אכנה ". בלה"ק בא רק על שם הכבוד שנותן לחבירו, כמו אכנך ולא ידעתני
(ישעיה מ"ה) :
