מצודות על איוב לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על איוב · לב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבתו" - שלשת הרעים הנזכרים פסקו מלהשיב לאיוב כי הוא החזיק את עצמו לצדיק ומעתה לא מצאו מענה בדבר היסורים אשר באו עליו

מצודת ציון

"וישבתו" - נחו ופסקו כמו שבת נוגש (שם יד)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבוזי" - מבני נחור אחי אברהם כמ"ש את עוץ בכורו ואת בוז אחיו (בראשית כב)

"ממשפחת רם" - כי רם היה מזרע בוז

"באיוב" - על איוב חרה על שהצדיק את עצמו יותר מן האל כי אמר שהוא עשה משפט וצדקה וראוי הוא לגמול טוב והמקום מסר הכל ביד המערכה ונעשק ממנו גמול צדקו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רעיו" - של איוב

"לא מצאו" - לא השכילו למצוא מענה על דברי איוב

"וירשיעו את איוב" - הוא תיקון סופרים והוא כנוי אל המקום ור"ל במה שלא מצאו מענה הרשיעו דין שמים ובלא תקון יאמר שבמה שלא השיבו גרמו לאיוב שירשע עוד יותר להרבות בתלונה כי יחשוב שרעיו הודו לו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואליהו חכה" - עד כה המתין מלהשיב את איוב בדברים השמורים בלבו מאז החל להתלונן וזהו לפי ששלשת הרעים ההם היו זקנים ממנו למספר ימים ולא רצה להשיב אמרים לפניהם וכאשר יאמר למטה

מצודת ציון

"חכה" - המתין כמו לכן חכו לי (צפניה ג)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירא" - כאשר ראה אשר אין מענה בפיהם אז חרה אפו גם עליהם ולא המתין עוד

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צעיר אני" - כאומר דעו מה ששתקתי עד הנה לא הי' בעבור כי לא ידעתי מה להשיב ועתה למדתי מה מדבריכם לא כן הוא כי התשובה נכונה בפי מאז אבל על כי אני צעיר לימים ואתם זקנים על כן יראתי מלהגיד דעתי לכם

מצודת ציון

"זחלתי" - ענין אימה ופחד והוא מלשון דחלתי בחלוף הזיי"ן בדל"ת וכן ימי נזעכו (לעיל יז) שהוא מלשון נדעכו בדלי"ת

"מחות" - מלהגיד כמו ואחותי באזניכם (לעיל יג)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמרתי" - כי אמרתי כמו שמרבית הימים ילמדו הדבור להילד היולד כן רוב השנים יודיעו חכמה לבעליהן כי לפי רוב השנים ירבו בחקירה והשתדלות העיון ולזה אמרתי מה ידעתי אשר לא ידעו המה ובעבור זה חדלתי אמרי כי יראתי פן אהיה לבוז

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אכן" - באמת רואה אני עתה כי רוח השכלי אשר היא באנוש היא המלמדת חכמה הנער יהיה או זקן

"ונשמת" - הנשמה הבאה משדי היא המבינה את כולם כנער כזקן והוא כפל ענין במ"ש

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא רבים" - ולכן לא ימצאו בעולם חכמים רבים אף כי רבים המה אשר שוקדים בעיון החכמה והשתדלות החקירה כי אין הדבר תלוי כ"א ברוח השכלי ומעט המה אשר קנו אותה

"וזקנים" - מלת לא משמשת בשנים לומר לא זקנים יבינו משפט החכמה עם כי יאריכו ימי השתדלותם והשקדת חקירותם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - הואיל והחכמה תלויה ברוח האדם לכן אמרתי לאיוב שמעה לי אגיד דעתי אף אני עם כי אני צעיר לימים כי אולי הוכנה רוחי ביותר

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן הוחלתי" - הנה כבר שמרתי דרכי המוסר כי הוחלתי עד אשמע דבריכם והייתי מאזין אמרים עד התמו דברי תבונותיכם עד תשלימו לחקור אמרים והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"הוחלתי" - ענין המתנה כמו ויחל עוד (בראשית ח)

"אזין" - אקשיב באזני

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועדיכם" - ואל דבריכם הייתי מתבונן והנה אין מי בכם מברר אמרים לאיוב אין אחד מכם עונה אמרים ראוים לו כאומר הנה לא שמעתי זולתי קול אמרים אבל אין בהם ממש

מצודת ציון

"ועדיכם" - ואליכם כמו תגע עדיך (לעיל ד)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן תאמרו" - פן תחשבו לומר הנה מצאנו תשובה מושכלת ומוחכמת לומר לו שיש בידו עון רב אחר שהאל היה בעוכריו והוא ידפנו ולא איש כמוני ולא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא כאומר הנה באמת לא בחכמה דברתם כי אין זה תשובה הראויה לו להשתיק המיית לבבו הואיל והוא יודע בעצמו שאין בידו עון רב והנה קצר בדבר המובן מאליו

מצודת ציון

"ידפנו" - ענין כתישה ודחיה כמו עלה נדף (ויקרא כו)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ערך אלי מלין" - כאומר עכ"ז לא יחשוב איוב שהדין עמדו כי כל הטענות אשר ערך למול דבריכם מסיפור יושר דרכו וכשרון הנהגתו הנה כל אלה לא ערך אלי ר"ל אין מה בהם לדחות אמרי כי לא אשיב לו כאמריכם לומר שבא לו בעבור מרבית פשעו לשיוכל לדחותם בסיפור יושר דרכו

מצודת ציון

"ערך" - סדר

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חתו" - בעבור סכלות התשובה נשברו כי איוב סתר דבריהם ולא מצאו עוד מענה וסרו הדברים מפיהם ולא ידברו עוד

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוחלתי" - כאומר הנה מתחלה הוחלתי כי חשבתי שהמה ישיבו בהשכל ואף בראותי כי לא מצאו חכמה הוחלתי עוד עד כי לא ידברו כלל עד כי שתקו ולא ענו כלל ותמו דבריהם מכל וכל

מצודת ציון

"עמדו" - שתקו וכן עמדתי ותתבונן בי (לעיל ל)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אענה" - עתה אענה אף אני חלקי כפי החלק שענו הם ואף אני אגיד דעתי

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מלאתי מלים" - ר"ל א"א לי להתאפק כי אני מלא מן אמרים ואויר חלל בטני דחוקה וצרה לי בעבור מרבית האמרים אשר בה והוא מלשון מליצה והפלגה

מצודת ציון

"מלתי" - כמו מלאתי באל"ף

"הציקתני" - ענין צר ודחוק כמו לא מוצק תחתיה (לקמן לו)

"רוח בטני" - חלל בטני ואוירו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כיין" - כנאד יין אשר לא נפתח ולא פג טעמו ולזה הוא חזק ביותר עד אשר יבקע את הנאד ויוצא וכמו נאדות חדשים אשר יתבקע מהר מחוזק היין אשר בהם ויוצא א"כ היין מאליו כן הדברים השמורים בבטני כאלו יבקעו הבטן ויצאו מאליהם

מצודת ציון

"כאובות" - כנאדות ואין לו דומה במקרא

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדברה" - לזאת אדבר דברי ואוציא מלין ויהיה לי בבטני הרווחה מן המלוי

"אפתח" - רק אפתח שפתי ובזה אענה כי הדברים יצאו מעצמם לגודל הרבוי וגם זה ענין מליצה

מצודת ציון

"וירוח" - מלשון הרווחה והוא הפוך הדחק

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל נא אשא" - הנה עתה לא אשא פני איש להחניף למי לכסות על קלונו אף לא אדבר אל אדם בכנויים כאלו אין דברי עליו אלא בפה מלא אייחד עליו הדבור ולא ברמז

מצודת ציון

"אכנה" - מלשון כנוי שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (ישעיהו מד)והדרך הוא שהרוצה להעלים שם מי מפני הכבוד וכדומה אז מזכירו בכנוי כאלו הכוונה על אחר

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא ידעתי" - כאומר אף אם ארצה לכנות לא אוכל כי כ"כ הדבר זר אצלי כאלו לא ידעתי לעשותו

"כמעט" - כי בעיני קרוב הדבר אשר ישרפני ה' אשר עשני בעבור עון חנופת הכינוי (העולה מהמענה ההיא אשר אליהוא יתן טעם אשר שתק עד הנה כי בעבור אשר ריעי איוב היו זקנים ממנו לימים לא ערב לבו לגשת לדבר אמריו כי חשב אשר ברוב השתדלות יושג החכמה והמה השתדלו בה הרבה מן הימים אבל אחר שראה שלא השכילו במענה ובסוף עמדו ולא ענו עוד ע"כ לא היה לו עוד מהאפשר להתאפק לחשוך אמריו ואמר אשר מעתה ישיב אמרים בפה מלא ולא יחניף אף לא יכנה)

מצודת ציון

"כמעט" - ר"ל קרוב הדבר ומעט המרחק והכ"ף בא לאמתת הדבר

"ישאני" - ענין הבערה ושריפה כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א)