מ"ג איוב לב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לב · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַתּוּ לֹא עָנוּ עוֹד הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַ֭תּוּ לֹא־עָ֣נוּ ע֑וֹד
  הֶעְתִּ֖יקוּ מֵהֶ֣ם מִלִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העתיקו" - סרו מהן מלין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חתו", ר"ל איך אשיב לו בשטתכם ובמליכם, הלא נמצא מהם מן הריעים אשר "חתו ולא ענו עוד", הוא צופר, שהוא לא השיב כלל בפעם השלישית, ומהם "אשר העתיקו מהם מלים", הוא בלדד, שהגם שענה בפעם השלישית, ענה מענה קצרה, שלא היה לו מלים להלביש את דבריו בארך, רק רמז ברמז לבד, כי המלים שבהם ילביש את וכוחו נעתקו ממנו:


ביאור המילות

"העתיקו". כמו ויעתק משם ההרה, נעקרו המלים מהם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חתו" - בעבור סכלות התשובה נשברו כי איוב סתר דבריהם ולא מצאו עוד מענה וסרו הדברים מפיהם ולא ידברו עוד

<< · מ"ג איוב · לב · טו · >>