מ"ג איוב כ ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כ · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־יַעֲלֶ֣ה לַשָּׁמַ֣יִם שִׂיא֑וֹ
  וְ֝רֹאשׁ֗וֹ לָעָ֥ב יַגִּֽיעַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיאו" - גובהו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אם יעלה" - אף אם יתגבר ויעלה גבהו עד לשמים וראשו יגיע עד לעבים והוא משל לגודל ההצלחה 

מצודת ציון

"שיאו" - מלשון התנשאות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם". ויוכל להיות בהפך. שהצלחת הרשע הוא עצמו הכנה לגודל מפלתו, כמי שרוצה להפיל את אויבו ארצה ומעלהו למקום גבוה מאד כדי להפילו. שמשם תגדל מפלתו יותר משאם היה נופל ממקום נמוך. וכן ירים ה' את מעלתו ומדרגתו כדי שעי"כ תגדל מפלתו יותר. וז"ש "אם יעלה לשמים שיאו" מה שהרשע מתנשא עד לשמים הוא לרעתו. כדי.

ביאור המילות

"לשמים שיאו, וראשו לעב". שיאו הוא ההתנשאות שלו, כמו הלא שאתו תבעת אתכם, שהוא רוממותו וכבודו, והיא עליה הגיונית שכבודו יתנשא עד שמים, ומוסיף שגם אם ירום בפועל ויגדל בגופו עד שראשו יגיע עד העבים והעננים:
 

<< · מ"ג איוב · כ · ו · >>