מ"ג איוב כד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כד · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ וְנֶפֶשׁ חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים ׀ יִנְאָ֗קוּ
  וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ
    וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹֽא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעיר מתים ינאקו" - מתיה וטוביה של עיר ינאקו מחמת אותן האונסין "לא ישים תפלה" - להקפיד עליהם וליקח נקמה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מתים" - אנשים כמו מתי מספר (בראשית לד)

"ינאקו" - ענין אנחה כמו ונאק נאקת חלל (יחזקאל ל)

"תפלה" - ענינו דבר גרוע שאין בו טעם כמו ולא נתן תפלה (לעיל א) 

מצודת דוד

"מעיר" - מן העיר יאנחו אנשים מגודל חמסם ובשדה תשוע כל נפש מהחללים אשר רצחו

"ואלוה וגו'" - כאומר ואיך א"כ תאמרו כל מעשה אלוה המה במשפט ולא ישים דבר תפלה שאין לו טעם ומדוע יאריך אף לרשע כזה אשר יאבד הרבה מן האנשים בחרב וברעב הלא מוטב לאבד נפש אחת להעמיד כל הנפשות האלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעיר מתים ינאקו", מן הערים צועקים האנשים החלשים משוד ומחמס, "ונפש חללים תשוע", שקול דמי הנרצחים צועק למרום לישועה, ומ"מ "אלוה לא יתן תפלה". וה' לא יעניש אותם ואינו מוחה במעשיהם, הגם שהם מחריבים את העולם. ואם תשיב גם ע"ז שלכן אינו מעניש אותם כדי שיהא מקום לבחירה, ע"ז משיב הלא.

ביאור המילות

"תפלה", כמו ולא נתן תפלה לאלהים:
 

<< · מ"ג איוב · כד · יב · >>