מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו.
מנוקד:
סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו.
עם טעמים:
סָ֭בִיב בִּעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת
וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בלהות" - שדים
"
והפיצוהו לרגליו" - (ינפצהו) יחבטוהו על הארץ
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"בעתוהו" - מלשון בעתה
"בלהות" - הוא הפוך מן בהלות וכן בלהות אתנך (יחזקאל כז)
"והפיצוהו" - יפזרו כמו והפיצך ה' (דברים כח)
מצודת דוד
"
סביב בעתוהו" - סביבות מהלכו בעתוהו שדים מבהילים ופרשו הפח אל רגליו לנפול בה מחרדת הבעתו
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
סביב", ודרך צידי חיות להפחיד את החיה ע"י כלבים, שעי"כ תרוץ ע"י הפחד ותפול בהפח ותלכד. עפ"ז מצייר
"
שבלהות" השדים עומדים
"
סביב ומבעתים אותו" למען יפול בהפח, והם עצמם
"
מפיצים את הפח לרגליו":
ביאור המילות
"
בעתוהו בלהות". שם בלהה בא על השדים תמיד כמ"ש (ישעיה י"ז) ותבין מליצה זו במ"ש ישעיה כ"ד על פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ עיי"ש:
