מ"ג איוב יב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יב · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל
  וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שולל" - שם דבר הוא שטות מוליכם בשטות כשהוא רוצה לערבב ולבלע חכמתם כמו וסר מרע משתולל (ישעיהו נט) אשתוללו אבירי לב (תהלים עו) ותי"ו אשר במשתולל ואשתוללו כן דרך לשון עברית בתיבה שיסודה שי"ן או סמ"ך והוא בא לדבר בלשון נעשה ונפעל או מתפעל נותן תי"ו אחר אות ראשונה של יסוד כמו וישתכחו בעיר (קוהלת ח) וישתמר חוקות עמרי (מיכה ו) מסתולל בעמי (שמות ט) ויסתבל החגב (קוהלת יב)

"יהולל" - ישוטה לשון הוללות וסכלות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מוליך", מבאר שנמצא שהעמים יעשו לפעמים מעשים אשר מבואר מהם שלא נעשו ע"י בחירתם ושכלם, רק שיש כח עליון המניע אותם ומכריחם לעשות הפך העצה והשכל, ויבאר זה ממה שנראה בהנהגת המדינות והקבוצים. שהנה בהנהגת המדינות ידוע שיש שני מיני הנהגות,

  • א) שהעם מתנהגים עפ"י איש אחד שיבחרו למלך עליהם,
  • ב) הכנסיה החפשית שמתנהגים מעצמם ע"י ראשים שישימו עליהם להנהיגם כפי רצונם. והנה בהנהגת המלכות היו נמצאים בימי קדם מושלים שהיו הורגים את העם ומכבידים עליהם את עולם, ולהשמר מרעתם היו העם אוסרים אותם במוסרות, שבעת שבחרוהו יסדו לו חקים מוגבלים עד כמה יגיע כחו, והיו ממנים עמו יועצים ושופטים, שלא היה לו כח לתת חק ודת בלעדי הסכמת היועצים, ולא לעשות משפט בלעדי דעת השופטים, וחקים האלה שבם הגבילו את ממשלתו היו נקראים "מוסר מלכים", שבהם היו אסורים במוסרות בל ימשול בחכמה ובל יצא חוץ מגבולו, ולפעמים תראה ששני הממונים שמנו העם לאסור את המושל העריץ בל יצא חוץ מגבולו, הם עצמם יהיו סבה שיתגבר העריץ וימשול בממשלה בלתי מוגבלת ויתגבר בכח וגבורה על העם לעשות עמהם כרצונו, וז"ש שלפעמים תראה שה' "מוליך את היועצים שולל" בעצה נבערה, "ואת השופטים יהולל" ויערבב מעשיהם, ועי"כ:


ביאור המילות

"שולל, יהולל". שולל הוא השמטת הדעת והעצה, כמו אשתוללו אבירי לב, לא תשלה אותי, וזה הפך היועצים, וההוללות הוא בעשות מעשים זרים, וזה הפך השופטים שצריכים לכוין מעשיהם בצדק ובמשפט:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוליך" - חכמי לב בעלי עצה מוליך בדרך שולל ויסכל דעת השופטים עם כי מאד חכמו

מצודת ציון

"שולל" - ענין שטות כמו אשתוללו אבירי לב (שם עו)

"יהולל" - ענין סכלות וכן וקוסמים יהולל (ישעיהו מד)

<< · מ"ג איוב · יב · יז · >>