מ"ג איוב ט כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ט · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־אֶ֭צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי
  תׇּֽם־אָ֗֝נִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם אצדק פי ירשיעני" - כי יסתמו דברי מיראה ויעקשני פי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם אצדק", אם אברר לפני השופט שאני צדיק בדיני ושהכני בחנם, הלא בזה עצמו "פי ירשיעני" שזה עצמו שאומר בפי שאני צדיק נגד האל בזה אני רשע, ומפרש פי שיאמר "תם אני" הוא "יעקשני", כי זה עצמו יהיה הוכחה שאני עקש ורשע אחר שאני מיחס רשע ועול לה' הצדיק:


ביאור המילות

"תם אני ויעקשני". שהעקשות הוא הפך התמימות (משלי י' ט', י"א כ'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם אצדק" - היתכן אם אמנם אני צדיק במעשי ופי יעשה אותי לרשע בתמיה וכי בעבור אמרי פי אחשב לרשע הלא מעצמי אני תם וישר והוא עשה אותי לעקש בהבאת היסורים על לא חמס ועי"ז הנה נעשיתי עקש להרהר ולהתרעם

<< · מ"ג איוב · ט · כ · >>