מ"ג איוב ט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ט · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּם אָנִי לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תׇּֽם־אָ֭נִי לֹֽא־אֵדַ֥ע נַפְשִׁ֗י
  אֶמְאַ֥ס חַיָּֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תם אני" - יודע אני בעצמי שאני תם ואעפ"כ לא אדע נפשי במה אמצא נופש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תם", ר"ל ואם אומר שבאמת אני תם ובכ"ז "לא אדע נפשי", שבכ"ז איני יודע את עצמי, ויוכל להיות שאני רשע ושהכני במשפט, שבזה אצדיק את האל כפי טענת אליפז שאמר האנוש מאלוה יצדק, ע"ז "אמאס חיי" כי נבחר מות מחיי בוז כאלה, שהגם שהוא יודע שהוא צדיק יאמר שאינו יודע את נפשו ושהוא רשע. (וגם ר"ל שמזה אני מברר שהגם "שאני תם" בכ"ז "לא אדע נפשי" כי התמימות שלו אינו בפני נפשו ורצונו ובחירתו רק הוא מוכרח ע"ז מטבע יצירתו כי אין בחירה בידו וא"כ אין מגיע לו שכר על צדקתו, וע"כ "אמאס חיי" אחר שהיא מוכרחת במעשיה ואין לה שכר ועונש):


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תם אני" - עם כי אני תם וישר ולא ימצא בי עון עכ"ז לא אכיר בי נפשי החיונית כי הריני כמת ובעבור זה אמאס חיי כי טוב לי המיתה

<< · מ"ג איוב · ט · כא · >>