מ"ג איוב ו ו
כתיב:
היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות.
מנוקד:
הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת.
עם טעמים:
הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח
אִם־יֶשׁ־טַ֗֝עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"אם יש טעם בריר" - הבא מחמת החלמות כשאוכל דבר חזק שמרבה ריר ורוק כגון שום כלומר וכי סבורים אתם שיהו מתקבלות תשובות שאין בהם ממש ריר כמו (שמואל א כא) וירד רירו על זקנו
"חלמות" - כמו (לקמן לט) יחלמו בניהם ל' חוזק ויש פותרים ל' חלום ואין נראה בעיני מפני דגשות הלמ"דמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תפל" - ענינו דבר שאינו מתוקן כל צרכו וכן טחים אותו תפל (יחזקאל יג)
"בריר" - רוק הפה כמו ויורד רירו (שמואל א כא)
"חלמות" - ענין בריאות וחוזק כמו ותחלימני והחייני (ישעיהו לח)
מצודת דוד
"היאכל" - וכי יאכל אדם בשר בהמה ודג כשהן חיין ולא יהיו מלוחין כל צרכן כי אין דרך לאכלם כ"א ע"י מרבית המליחה לא זולת
"בריר חלמות" - ברוק הבריאות כי ברוק החולה יש טעם מאחת מארבעת המרות אשר תגבר בו אבל ברוק הבריא אין טעם כלל וכאומר וכי אקבל ממך אמרים ריקים מבלי טעם חכמה