מ"ג איוב ו ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י
הֵ֗֝מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מאנה" - השחין אשר מעולם מאנה נפשי לנגוע בה בעבור מיאוסם המה דומים כחליי בשרי ר"ל השחין אשר מאסתי לנגוע בה מהתענג ומרוך לבב והשחין אשר עתה בי הנה ידמה זה לזה ואיך א"כ אתרחק מבשר עצמי ומדוע א"כ לא אזעק מרה
מצודת ציון
"מאנה" - מלשון מיאון
"כדוי" - מלשון מדוה וחלי
"לחמי" - כן יקרא הבשר וכן ולחמם כגללים (צפניה א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כדוי". דבר הזב מן לחמו ומאכלו, והושאל מן אשה דוה, נדת דותה, שהוא דבר המאוס הזב מן הבשר. ויל"פ ששרשו כד, כמו כד הקמח ובא גם ע"מ כדה, כמו בהרבה שמות שבאו בלשון זכר ונקבה, והרבים כדוי (כמו מן קצה קצוי חגא חגוי הסלע, ואת הקשות אשר יוסך בהן (שמות ל"ז), הכדים שבו ישים את לחמו, ר"ל כלי מאכלו תמאן נפשו לנגוע בהם, כי קץ במו: