(ישעיהו א כב): "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם".

ה"כסף" שאנחנו משתמשים בו היום מיוצר ע"י הבנק המרכזי של המדינה. המשמעות היא, שהבנק המרכזי יכול להגדיל את כמות הכסף כרצונו, וכתוצאה מכך לגרום לירידת ערך הכסף. האם זהו מצב תקין?

בימי התנ"ך, וגם דורות רבים מאוחר יותר, אמצעי החליפין העיקרי היה המתכת כסף - מתכת שאי-אפשר לייצר באופן מלאכותי, כמותו פחות-או-יותר קבועה וכתוצאה מכך גם ערכו די קבוע.

אמנם, גם אז יכל המלך לגרום לירידת ערך הכסף - על-ידי הקטנת כמות המתכת כסף שבמטבע. לדוגמה, נניח שאנחנו משתמשים במטבעות שכתוב עליהם "1 גרם כסף", והם אכן מכילים גרם אחד כסף. ואז יום אחד המלך מייצר מטבעות חדשים, שכתוב עליהם "1 גרם כסף" אבל למעשה הם מכילים רק חצי גרם כסף וחצי גרם נחושת (או מתכת זולה אחרת). בכך, המלך יכול להכפיל את כמות המטבעות שיש באוצרותיו - על כל מטבע שהיה לו קודם, יש לו עכשיו שני מטבעות.

ייתכן שזו הייתה כוונתו של ישעיהו כשכתב "כספך היה לסיגים".

סיגים = פסולת הכסף;   "כספך היה לסיגים - שהיו עושין מעות נחשת ומצפין אותן בכסף, להונות בהם" ( רש"י ) .

1. היה אפשר לפרש, שהנביא מוכיח את השרים הסוררים, על כך שהם מייצרים "כסף" שמכיל סיגים, וכתוצאה מכך גורמים לירידת ערך המטבע, ולמעשה גונבים את רכושם של האזרחים: "כספך - עושים בה מטבע שקר, וחושבים בני אדם כי כלו כסף, ויש בו סיגים נחושת ובדיל והדומים להם, ומחופה בכסף, ומטעין בו בני אדם... שרייך סוררים - השרים, שהיה להם לתקן המעות, הם סוררים ומעוותים הישר, והם חברי גנבים, כי הגנבים חולקים עמהם, לפיכך לא ייסרו אותם, ולא ימנעום מלגנוב" (רד"ק) .

- אולם, לפי זה קשה להסביר את החלק השני של הפסוק: סבאך מהול במים. סבאך = משקה משכר; וכי יש איסור למהול משקה משכר במים? לכאורה ההיפך הוא הנכון - עדיף למהול אותו כדי שלא להשתכר!

-- אלא אם כן נפרש, שבאותו זמן גם יין שימש כאמצעי חליפין, ואז המהילה של יין במים פגעה בערך המטבע בדיוק כמו הכנסת סיגים לכסף.

2. מסתבר יותר לפרש, שהנביא מתייחס למעשה הונאה - הכנסת סיגים לכסף (או מים ליין) בלי להודיע לצד השני: "הכסף שאתה נותן לזולת הוא סיגים, ואתה מרמה ומאנה אותו" ( מצודות ) .

מעשה חמור זה גרם בסופו של דבר לזלזול בערך החיים: "אל תדמה בנפשך שהיתה יציאה זו מן הצדק אל הרצח פתאום, לא כי הוא, כי כבר קדמו לנטות מני דרך הישרה מעט מעט עד שמרעה אל רעה יצאו, כי כבר מימים רבים לפנים היו מערבים סגים בכסף לרמאות בהם, ועוד קודם לכן היו מוכרי המשקים המשכרים מערבים מים ביין לרמאות, כי היה זה עון קל בעיניהם, ומזה יצאו מדחי אל דחי עד שהגיעו לבסוף אל תכלית הרשע לרצוח נפשות" ( מלבי"ם ) .

3. וייתכן שהסיגים שבכסף הם משל לשרים הסוררים. גם ברוב שאר המקומות שבהם נזכרים סיגים, הם משל לרשעים:

• (משלי כה ד): "הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי. הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ, וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ"( פירוט )
• (ירמיהו ו כח): "כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה... כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם, כִּי מָאַס ה' בָּהֶם"
• יחזקאל כב יח-יט: " "בֶּן אָדָם! הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לסוג[לְסִיג] , כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת, בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף" "הָיוּ. לָכֵן" "כֹּה אָמַר ד' ה': יַעַן הֱיוֹת כֻּלְּכֶם לְסִגִים, לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם" "
• (תהלים קיט קיט): "סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ"
• (משלי כו כג): "כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ, שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע"( פירוט ) (?)
• (משלי יד יד): "מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב, וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב"( פירוט ) (?) 

ובעתיד, הנביא מנבא שהמצב יתוקן:

• (ישעיהו א כה): "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ; וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה"( פירוט )

"פעל סבא נגד פעל שתה, הוא כיחוס פעל זלל נגד אכל. האוכל והשותה, כתפארת אדם, והזולל והסובא מגונה, הסובא הוא לשכרון, וסבאך הוא המשקה שעקר הנאתה לשכרון. ואין דרך לערב בה מים, ופי' מהול מזוג ומעורבב ובערבי אל מהל, ויש מזווגים לו לשחוק אמרתי מהולל (קהלת ב' ב')" ( מלבי"ם )

הביטוי "סבאך מהול במים" לכאורה מקביל ל"כספך היה לסיגים", אבל יש הבדל - המושג "סבא" הוא מושג שלילי, ואין זה ברור מדוע הנביא משתמש בפועל זה? .

לפי הפשט, הנביא מוכיח את מוכרי-היין על כך שהם מוהלים את היין במים. אולם בהמשך, כאשר הנביא אומר "ואצרוף כבור סיגייך", הוא אינו מזכיר שהיין יחזור להיות משובח כבתחילה. מדוע? . 

ניתן לענות לשאלה במשל (ששמעתי בנוסח אחר ובהקשר אחר מר' יונתן האן) .

היה היה יינן שהיה מוכר יין משובח. יום אחד התגבר עליו יצר הממון, והחליט למהול את היין במעט מים כדי להגדיל את רווחיו. אחוז המים היה כה נמוך, שאף אחד לא הרגיש.  לאחר זמן מה, אנשים התרגלו לטעם החדש, והיינן החליט להגדיל במעט את ריכוז המים. שוב, אף אחד לא הרגיש. כך המשיך למהול את היין ב"שיטת הסלאמי" - בכל פעם קצת, כך שאנשים התרגלו ולא הרגישו בשינוי.

יום אחד, התעוררו ביינן ייסורי מצפון על כך שהוא מרמה את הבריות. הוא החליט לחזור בתשובה, ולמכור מעכשיו רק יין משובח כמו בהתחלה. וכך עשה.      לתדהמתו הרבה, ביום המחרת צבאו על חנותו של היינן מאות לקוחות זועמים, וטענו "היין שלך מקולקל! אי אפשר לשתות אותו! תחזיר לנו את הכסף!".   הם כבר כל-כך התרגלו לשתות יין מהול, שהיין האמיתי נדמה להם כמקולקל!

כך הדבר גם במצוות.  במשך אלפי שנים, מאז שיצאנו לגלות, המצוות הלכו ונמהלו. כל מצוות המקדש - נמהלו והפכו ל"נשלמה פרים שפתינו". המצוות התלויות בארץ - נמהלו והפכו ל"זכר".  ובמה הן נמהלו? במים; "אין מים אלא תורה". בלימוד-תורה, שהוא מעמיק וחשוב מאד, אך אינו מביא לידי מעשה.

והנה, כשאנו מציעים לאנשים לשתות את "יינה של תורה", לקיים מצוות בשלמות, בלי היתרים ובלי מהילות, אנשים נבהלים - הם לא מסוגלים לשתות - הם יותר מדי רגילים לתורה מהולה במים!

ולכן, גם הנביא ישעיהו לא ניבא שבעתיד ה' יסיר בבת-אחת את היין המהול וייתן לנו יין חזק. השינוי יהיה בהדרגה כך שהציבור יוכל להתרגל ליין האמיתי.

תוכחת הנביא ישעיהו "סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"

ולדאבוני יש מנהג רע לרבני חזל להוסיף מים למהול אותו ביין

-- daian moshe, 2011-11-15 12:50:50

וכי אסור לשתות יין מהול במים?

-- אראל, 2011-11-15 21:30:03

ספר משלי פרק כג כתוב: (כ) אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ:

הנביא ישעיהו מוכיח שלא טוב "סָבְאֵךְ [יין] מָהוּל בַּמָּיִם" כי זה סמל לשחיתות שהיין לא מאה אחוז

-- daian moshe, 2011-11-15 21:49:24

דווקא לפי ספר משלי נראה להיפך - לא טוב להיות "בסובאי יין" ששותים יין חי, אלא צריך לשתות יין מהול שאינו גורם להשתכרות!

-- אראל, 2011-11-16 07:50:42

שמן זית של כרמי בעל יותר טוב משמן זית של כרמי שלחין

ומה אתה מעדיף מיץ תפוזים סחוט טבעי או תרכיז תפוזים מהול במים

-- daian moshe, 2011-11-16 09:18:23

תרכיז תפוזים בכלל לא עשוי מתפוזים (בדרך כלל) אלא רק מצבעים.

אבל אם שותים מיץ תפוזים סחוט טבעי, אפשר גם למהול אותו במים - יש כאלה שממליצים לעשות זאת כי כך ריכוז הסוכר נמוך יותר.

-- אראל, 2011-11-16 10:29:32

אשאל בדרך אחרת

מה עולה יותר יקר? מיץ פרי סחוט 100% או תרכיז פרי טבעי שמהול במים

-- daian moshe, 2011-11-16 12:15:00

כמובן מיץ סחוט 100% עולה יותר.

אבל אחרי שקניתי מיץ סחוט 100%, מותר לי למהול אותו במים.

-- אראל, 2011-11-16 12:23:00

מותר לך רק שתדע שערכו נמוך יותר

ומה גם שאם אני בא לחנות לממכר מיץ טבעי ומבקש מיץ גזר ומהלו לי אותו במים אז עשו מרמה והונאה

כשאני קונה שמן זית כתית מכבישה קרה אני תמיד דורש שהוא יהיה 100% ללא תוספות

ומי ירצה שמן זית מהול בשמנים אחרים? הלא שמן כזה ערכו נמוך מאד או חסר ערך לחלוטין

-- daian moshe, 2011-11-16 12:55:50

מה יקר יותר כסף טהור או כספך היה לסיגים

לכן הנביא אומר כי הכסף היה לסיגים לאמור הכסף כבר אינו טהור

אראל תראה איזה שרשור ארוך כדי לפרש לך את דעת הנביא

-- daian moshe, 2011-11-16 14:21:01

אז אתה מפרש כמו מלבי"ם, שכתב "היו מוכרי המשקים המשכרים מערבים מים ביין לרמאות".

אבל אני עדיין לא מבין - למה הנביא השתמש במילה "סבאך"? למה לא אמר "יינך מהול במים"?

-- אראל, 2011-11-16 20:16:06

כי גם היין מזוייף [לא-אמת] וזה שוא משקה משכר [משקר]

-- daian moshe, 2011-11-16 20:26:52

ומדוע בהמשך, כשהנביא אומר "ואשיבה ידי עלייך, ואצרוף כבור סיגייך, ואסירה כל בדילייך" הוא לא מזכיר את היין?

-- אראל, 2011-11-17 08:01:25

"ואשיבה ידי עליך, ואצרף כבר סיגיך, ואסירה כל בדיליך" זה משפט בו אומר אלהים כי לא יהיה תֹהוּ וָבֹהוּ כי כל החומרים בטבע יהיו טהורים ולא כן היין כי הוא מסיר את הקדושה

-- daian moshe, 2011-11-17 08:35:33