שמות רבה לא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ד.    [ עריכה ]
ד"א "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי" הה"ד (תהלים טו, ה): "כספו לא נתן בנשך" בא וראה כל מי שיש בו עושר ונותן צדקה לעניים ואינו מלוה ברבית מעלין עליו כאלו קיים המצות כלן שנאמר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם ומי היה זה עובדיה שהיה עשיר אפוטרופוס של אחאב שנאמר (מ"א יח, ג): "ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית" והיה עשיר יותר מדאי והוציא כל ממונו לצדקה שהיה זן את הנביאים כיון שבא כל אותו הרעה היה לוה בנשך מן יהורם בן אחאב מה שהיה מספיק לנביאים זה קיים כספו לא נתן בנשך אבל יהורם שהלוה ברבית אמר האלהים עד עכשיו זה קיים יבא יהוא ויהרוג אותו שנאמר (מ"ב ט, כד): "ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרועיו ויצא החצי מלבו" ולמה בין זרועותיו ויצא מלבו לפי שהקשה את לבו ופשט ידיו לקבל הרבית לקיים מה שנאמר (יחזקאל יח, יג): "בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה" לכך מזהיר להם אם כסף תלוה את עמי ואף בירושלים היו עושין כן שנאמר (ישעיה א, כב): "כספך היה לסיגים" ומה נעשה להם (ירמיה ו, ל): "כסף נמאס קראו להם" וכן (יחזקאל ז, יט): "כספם בחוצות ישליכו" למה על שעברו על מה שכתוב בתורה (ויקרא כה, לז): "את כספך לא תתן לו בנשך":