המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם
"רוחי" - כן יקרא הנבואה כמו והיה אחרי כן אשפוך את רוחי (יואל ג)
"ימושו" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות יג)
מצודת דוד
"ואני זאת בריתי" - ר"ל הנה על זאת אכרות ברית עמהם אמר ה' ופירש על מה היא הברית ואמר רוח הנבואה השורה עליך אתה ישראל ודברי התורה אשר שמתי בפיך ללמדם הנה שתי אלה לא יסורו מפיך וגו' כן אמר ה' שלא ימושו מעתה ועד עולם עד סוף כל הדורות
"ואני זאת בריתי אותם אמר ה'". יש להם ע"ז כריתת ברית ממני, כי "רוחי אשר עליך" שהם דברי הנביאים, "ודברי אשר שמתי בפיך" שהם דברי התורה אשר שם משה לפני בני ישראל לא ימושו מפיך, כי תחלה השתמשו בהנבואה עד חגי זכריה ומלאכי, ועת נסתם חזון אז הזכיר להם מלאכי בחתימת נבואתו שהוא ג"כ חתימת הנבואה בכלל, זכרו תורת משה עבדי. עד שהנבואה ואחריה התורה וקבלתה בע"פ כמ"ש אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך וכו' אמר ה' מעתה ועד עולם ובזה תתקיימו, וזאת לכם ברית מלח בל יאבד זרעכם ושמכם:
הרמב"ם באגרת תימן (עמוד קכט בהוצאת שילת)מסביר,שהפסוק הזה הינו ראיה לנצחיות עם ישראל.כלומר,השארות התורה בעם ישראל,מוכיחה את הברית הנצחית בין הקב"ה לעם הנבחר.