קטגוריה:ישעיהו לו ה

<< | ספר ישעיהו • פרק ל"ו • פסוק ה' | >>

אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי.

אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי.

אָמַ֙רְתִּי֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אָמַ֨רְתִּי֙ אָמַ֨רְתִּי֙ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp1cs אַךְ אַךְ - מילית, חיוב

צורת יסוד: 389
מורפ': HTa־דְּבַר דְּבַר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsc־שְׂפָתַ֔יִם שְׂפָתַ֔יִם - שם עצם, נקבה, זוגי, נפרד

צורת יסוד: 8193
מורפ': HNcfda עֵצָ֥ה עֵצָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6098
מורפ': HNcfsa וּגְבוּרָ֖ה וּ - ו' החיבור
גְבוּרָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/1369
מורפ': HC/Ncfsa לַמִּלְחָמָ֑ה לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מִּלְחָמָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/4421
מורפ': HRd/Ncfsa עַתָּה֙ עַתָּה֙ - תואר הפועל

צורת יסוד: 6258
מורפ': HD עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מִ֣י מִ֣י - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: 4310
מורפ': HTi בָטַ֔חְתָּ בָטַ֔חְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 982
מורפ': HVqp2ms כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC מָרַ֖דְתָּ מָרַ֖דְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4775
מורפ': HVqp2ms בִּֽי בִּֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אָמַ֨רְתִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עֵצָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) וּגְבוּרָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לַמִּלְחָמָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

עַתָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־מִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) בָטַ֔חְתָּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) מָרַ֖דְתָּ טפחא (מלך, דרגא 2)

בִּֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם בהתחלה חשבתי שזאת רק שמועה עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה שאתה מתכונן למלחמה, עַתָּה אבל עתה כאשר נתברר כי אתה מתכוון להילחם בי, אני שואל: עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי?

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אמרתי" - עד הנה אך דברי שפתים הוא בפיו לאמר לא אעבוד למלך אשור ומשיראה שאעלה עליו לצבא יחזור בו עכשיו הרי עליתי מעתה או יעבדני או צריך הוא לבקש עצה וגבורה למלחמה "עתה" - שבא העת אמור נא על מי בטחת למרוד בי

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"עתה" - הואיל והצורך הוא גם אל הגבורה ואיננה בך א"כ על מי בטחת שיתן בך גבורה

"אמרתי" - אומר אני שרק בדבר שפתים בעצת יועצים תרצה לעשות מלחמה אבל לא כן הוא כי צריכים אליה עצה עם גבורה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אמרתי", אני רואה את מחשבת לבבך, אתה חושב בלבבך, הלא "אמרתי אך דבר שפתים" מה ששלחתי אל מלך אשור מס ושוחד ובקשתי שישוב ממני, הלא זה לא היה ממני כריתת ברית ושבועה, כי רק "דבר שפתים אמרתי לו", ולבי בל עמי בדבר כי לא רציתי בזה אך להרויח זמן כדי שאכין "עצה וגבורה למלחמה", ר"ל שע"י מעשיך שאתה מכין עתה עצה וגבורה למלחמה, העצה בתחבולות בהבאת המים העירה, והגבורה מה שהכין שלח ומגנים לרוב, מבואר שחשבת בלבך שרק דבר שפתים אמרת, ואינך מחויב להיות לי למס עובד, "עתה על מי בטחת" ר"ל כי טרם ששלח לו מס ויכנע תחת ידו, גם אם היה נלחם אתו וכבשו, לא היה מענישו להגלותו בגלות, רק היה משימו למס עובד כמו שיעשו להנכבשים במלחמה, אבל עתה שכבר נתת לי מס וקבלת את מלכותי עליך, אם תלחם נגדי עתה הנך בגדר מורד, כי הפרת ברית ואלה, ואם אכבוש אותך אענשך כדין עבד מורד באדוניו, (כי בעבור זה רצה להגלותם מארצם כמ"ש בפסוק ט"ז) א"כ אשאלך "עתה" שהסכנה עליך גדולה יותר "כי מרדת בי", ותענש עונש גדול א"כ "על מי בטחת" שעשית דבר כזה: