רש"י על ישעיהו לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיהו · לו · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בתעלת" - (פושי"ר בלע"ז)

"הבריכה" - מקום כינוס מים חפור בקרקע בידי אדם לתת בו דגים ארוך ורחב

"במסילת" - דרך כבושה (קמי"ן בלע"ז)

"שדה כובס" - ת"י חקל משטח קצריא ששוטחין שם הכובסים את הבגדים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המזכיר" - כותב הזכרונות בספרי דברי הימים (ד"א המזכיר איזה דין בא לפניו ראשון שיפסקנו ראשון)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמרתי" - עד הנה אך דברי שפתים הוא בפיו לאמר לא אעבוד למלך אשור ומשיראה שאעלה עליו לצבא יחזור בו עכשיו הרי עליתי מעתה או יעבדני או צריך הוא לבקש עצה וגבורה למלחמה

"עתה" - שבא העת אמור נא על מי בטחת למרוד בי

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יסמך איש" - על הקנה הרצוץ הנשבר והקרומיות באים בכפו ונוקבין אותה כן פרעה לבוטחי' בו סופן להיות עזרתו לרעתן

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הסיר חזקיה את במותיו" - ביער את כל בתי עכו"ם ומזבחות ובמות והזקיק את כל יהודה להשתחות לפני מזבח אחד

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התערב נא" - בדבר זה אם תוכל לקיימן ל' ערבון שקורין (גי"ר בלע"ז)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיך תשיב" - אפי' פני פחת אחד שהוא מעבדי אדוני הקטנים שהקטן בראשי גייסות שלו ממונה על אלפים איש

"אחד עבדי" - אחד מעבדי כמו אחד השיחים (בראשית כא) אחד הריקים (שמואל ב ו)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המבלעדי ה'" - שלא מרשותו

"ה' אמר אלי" - כבר נבאו הנביאים ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור (לעיל ח) והוא טעה לומר כאשר עשיתי לשומרון כן אעשה לירושלים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שומעים אנחנו" - מכירים אנחנו אותו לשון שומעים (איטנדנ"ש בלע"ז)

"ואל תדבר אלינו יהודית" - שכל העם מכירים בל' יהודית והם מתפחדים מדבריך (לפי שאמר להם אמרו נא אל חזקיה סברו שלא בא להפחיד העם ורבשקה ישראל מומר היה כסבורים הם אף שמצות רבו על רבשקה אבל לבו נמשך למשפחתו ויכמרו ניחומיו)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האל אדוניך" - תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח וכי אל שניכם לבדכם שלחני אדני הלוא אל כולם שלחני ולכך באתי שכל העם ישמעו ויראו ואל יסיתם חזקיהו למרוד

"לאכול את צואתם" - אף הם ברעב המצור יאכלו

"את חריהם" - רעי היוצא דרך הנקב שלהם ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו (דברים כח) בעפולים בטחורים (שם) ישגלנה ישכבנה חוריהם צאתם

"שיניהם" - מימי רגליהם

"שיניהם" - צואה לחה שיני דכרכשתא היא החלחולת שקורין (טבחי"א בלע"ז) עומדת ע"י שלש שינים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישיא" - יתעה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשו אתי ברכה" - צאו אלי לשלום וברכוני והביאו אלי תשורת שלום

"ברכה" - (שול"ד בלע"ז) כמו ויברך יעקב את פרעה (בראשית מז י)

"ואכלו איש גפנו" - ואלך מעליכם ושבו בשלום עד שאמצא ארץ טובה כארצכם ואגלה אתכם שם כי כן דרכו להעביר האומות מארץ אל ארץ כמה שנאמר (לעיל י) ואסיר גבולות עמים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל ארץ כארצכם" - אמר ר"ש בן יוחאי שוטה היה זה משל למלך וכו' בספרי פ' והיה עקב היה לו לומר אל ארץ יפה מארצכם אלא שלא היה יכול לספר בגנותה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכי הצילו את שומרון מידי" - ובני שומרון היו עובדים לאלהי ארם שכיניהם וחמת היא מארם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרועי בגדים" - על ששמעו גידופי השם והיא כמו ברכת השם