קטגוריה:ירמיהו נב כח

<< | ספר ירמיהו • פרק נ"ב • פסוק כ"ח | >>

זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה.

זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר בִּשְׁנַת שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

זֶ֣ה זֶ֣ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms הָעָ֔ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr הֶגְלָ֖ה הֶגְלָ֖ה - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1540
מורפ': HVhp3ms נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5019
מורפ': HNp בִּשְׁנַת בִּ - מילת יחס
שְׁנַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/8141
מורפ': HR/Ncfsc־שֶׁ֕בַע שֶׁ֕בַע - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcfsa יְהוּדִ֕ים יְהוּדִ֕ים - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3064
מורפ': HNgmpa שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁלֹ֥שֶׁת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7969
מורפ': HAcmsc אֲלָפִ֖ים אֲלָפִ֖ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 505
מורפ': HAcbpa וְעֶשְׂרִ֥ים וְ - ו' החיבור
עֶשְׂרִ֥ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/6242
מורפ': HC/Acbpa וּשְׁלֹשָֽׁה וּ - ו' החיבור
שְׁלֹשָֽׁה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/7969
מורפ': HC/Acmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

זֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הָעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הֶגְלָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע זקף גדול (מלך, דרגא 2)

יְהוּדִ֕ים זקף גדול (מלך, דרגא 2)

שְׁלֹ֥שֶׁת מרכא (משרת, דרגא 5) אֲלָפִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

וְעֶשְׂרִ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) וּשְׁלֹשָֽׁה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר, בִּשְׁנַת שֶׁבַע למלכות נבוכדנצר, בגלות יהויכין, יְהוּדִים, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בשנת שבע" - הוא גלות יכניה ובספר מלכים אמר בשנת שמונה הא כיצד שנת שמונה שמלך נ"נ היא שנת ז' שכבש את יהויקים לעבד דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה עלה וכבש יהויקים "יהודים שלשת אלפים" - ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים הכתוב הזה שפי' יהודים שלש אלפים הכריע בין שני מקראות שבסוף ספר מלכים פסוק אחד אומר י' אלפים (שם ב כד) ואחד אומר שבעת אלפי' (שם כה) בא זה ופירש יהודים שלשת אלפים ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים