סדר עולם רבא פרק כה
<< · סדר עולם רבא · פרק כה · >>
"בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ" (דניאל א, א). אפשר לומר כן והלא הוא מלך בשנת ד' ליהויקים ומה תלמוד לומר בשנת ג' ליהויקים אלא שנת ג' למרדו. במקרא אחד הוא אומר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע (ירמיה נב, כח) ובמקרא א' הוא אומר (מ"ב כד, יב): "בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה" מה תלמוד לומר שנת שבע, ומה תלמוד לומר שנת שמונה. שנת שמונה משמלך ושנת שבע לכיבוש יהויקים.
(דניאל א, ב): "ויתן ה' בידו". ובמקום אחר הוא אומר קבורת חמור וגומר (ירמיה כ"ב) ובמקום אחר הוא אומר ויאסרוהו בנחשתים וגומר (דה"ב ל"ו) אלא מלמד שכיון שאסרו מיד מת באיסוריו והוציאו וגררו לקיים מה שנאמר (ירמיה כ"ב) סחוב והשלך וגו'
והגלה את ירושלים ואת השרים וגומר עשרת אלפי גולה, יהודים נפש שלשת אלפים וגומר ומבנימין ושאר שבטים שבעת אלפים.
(מ"ב כד, טז): "הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה". וכי מה גבורה בבני אדם המהלכין בגולה, ומה מלחמה עושין בני אדם הזקוקים בזיקין ונתונים בשלשלאות, אלא הכל גבורי תורה שנאמר (תהלים ק"ג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגומר. עושי מלחמה שהיו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה שנאמר (במדבר כ"א) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב וגומר ומתוכן החרש והמסגר אלף (מ"ב כ"ד), חרש שאחד מדבר והכל שותקין. מסגר שהכל יושבין לפניו ולמידין ממנו כענין שנאמר (ישעיה כ"ב) ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח.
אילי הארץ (מ"ב כ"ב) אלו חורי יהודה ובנימין ועליהן הכ' אומר (ירמיה כ"ד) כה אמר ה' בתאנים הטובות האלה כן וגומר. בן ח' שנים יהויכין במלכו וג' חדשים ועשרה ימים מלך בירושלים (דה"ב ל"ו) ובמקום אחר הוא אומר (מ"ב כ"ד) בן י"ח שנה יהויכין במלכו וג' חדשים מלך בירושלים מה ת"ל ח' ומה ת"ל י"ח בן ח' כשמלך ומשמלך י"ח לכשנחתם גזר דין לגלות ועליו אמר נבוכדנצר מכלבא בישא גורא טבא לא נפיק. בחצי היובל גלה יהויכין בשנה הרביעית בשבוע וכן הוא אומר (דה"ב ל"ו) ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויבא בבלה עם כלי חמדת בית ה' ואלו הן כלי חמדת בית ה' זה הארון. וימלך מלך בבל את מתניה דודו ויסב את שמו צדקיהו. בן כ"א שנה צדקיהו במלכו וגומר (מ"ב כ"ד) ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה בשנה הרביעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא וגומר כה אמר ה' צבאות לאמר שברתי את עול מלך בבל בעוד שנתים ימים אני משיב וגומר (ירמיה כ"ח) מי הטעה את חנניה נבואה שנתנבא ירמיה הנביא על עילם לעיניו שאמר כה אמר ה' הנני שובר את קשת עילם ראשית גבורתם (שם מ"ט). וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש הז' (שם כ"ח). ואלה דברי ספר אשר שלח ירמיהו הנביא מירושלים וגומר כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לכל הגולה וגומר בנו בתים ושבו וגומר קחו נשים והולידו בנים ובנות וגומר ודרשו את שלום העיר וגומר (שם כ"ט) ואומר לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגומר (שם). בשנה הרביעית לצדקיהו ירד להקביל פני נבוכדנצר מלך בבל בבבל ושרים עמו וחזר ובא לו למלכותו לירושלים: