מלבי"ם על ירמיהו נב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על ירמיהו · נב

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(ב-ד) "ויעש הרע", כבר פירשתי מ"ב כ"ד, שהרע היה מה שלא שמע לדברי ירמיה ומה שעבר על השבועה שנשבע לנ"נ וזה היה "כי על אף ה' היתה" וכו' כי הדור היו רשעים ולכן סבב שמרד במלך בבל:

 

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק



 

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"ותבקע העיר" ע"י הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל כנ"ל ל"ט ועי"ז נכנסו כשדים וישבו בשער התוך, ועי"ז וכל אנשי המלחמה יברחו, או שזה הבקעה אחרת שבקעו אנשי המלחמה לצאת דרך שער, כנ"ל למעלה ל"ט:

 

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"וידבר אתו משפטים", עי' מ"ב כ"ה ו':

 

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"בעשור לחדש", ובמלכים שם בשבעה לחדש, ופירשתי שם שבשבעה בא נבוזראדן לירושלים ובעשור עמד לפני מלך בבל וצוה לשרוף הכל:

 

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"לקחו", זה לקחו חיל כשדים לעצמם:

 

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"ואת הספים" ומזרקות וסירות וכפות שהיו של כסף או זהב לקח רב טבחים אל אוצר המלך:

 

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כב–כג) "וכתרת עליו", הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים של מלכים פירשתי מ"א ס"ז:

 

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כב–כג) "וכתרת עליו", הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים של מלכים פירשתי מ"א ס"ז:

 

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"ושבעה אנשים", ובמלכים וה' אנשים ושם פירשתי:

 

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"זה העם אשר הגלה", עי' מלכים ב' כ"ד פסוק י"ד הארכתי בזה:

 

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"בעשרים וחמשה", ובמלכים אמר בעשרים ושבעה, ופירשתי שבכ"ה בחדש הוציאו מבית הכלא ובעשרים ושבעה נשא ראשו בגדולה וכבוד:

 

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"ושנה את בגדי כלאו", יש הבדל בין ויחלף שמלותיו דגבי יוסף שהוא שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין ושנה, שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, כי גם בבית כלא לא לבש בגדים צואים, רק היה עליהם סימן גנאי ושינה סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו נכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על בגדים שלבש בכלא אות הכבוד ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית אסורים יצא לשולחן המלך: סכום פסוקי של ספר ירמיה "אלף ושלש מאות וששים וחמשה", וסימנו אנכי "אשמח בי-ה" ו-ה, וחציו ויאמר חנניה וגו' (כ"ח י"א), וסדריו "שלשים ואחד", וסימנו חסד "אל" כל היום, מספר הקאפיטול' "חמשים ושנים" וסימנו אודה ה' "בכ"ל" לבב:

ביאור המילות

^