לדלג לתוכן

ירושלמי פסחים דף כו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ובגליל נהגו כר' יוחנן בן נורי אמר רבי שנייה הוא שאם עבר ועשה ביהודה בגליל ובגליל ביהודה יצא הרי פורים הרי אלו קורין בי"ד ואלו קורין בט"ו א"ל מי שסידר את המשנה סמכה למקרא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר ניחא ממקום שעושין למקום שאין עושין ממקום שאין עושין למקו' שעושין ויבטל שהרי כמה בטילין יש לו באותו מקום ר' סימון בשם רבי יוחנן במתמיה

מתניתין

כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה

גמרא

כולו מטיבריה ולא כלו מציפורין אמר לו מציפורין הבאתים אם אין את מאמינני צא והבא לך אף אתה ר' חנניה ור' פינחס ר' יודה ור' יוסה שניהן אמרו דבר אחד דתנינן תמן אוכלין על המופקר ואין אוכלין על השמור ר' יוסי אומר אף על השמור אמר לון מן השמור הבאתים ואם אין את מאמינני הרי שדה פלוני משומרת לפניך צא והבא לך אף אתה

מתניתין

מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעכו"ם מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחים שלמין ושבורין רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירה מתיר בסוס

גמרא

מותר לגדל א"ר בא כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל

 

עין משפט

11 ד_יא מיי' פ"ז מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב:

12 ד_יב מיי' פ"ז מהל' שמיטה ויובל הלכה ד':

13 ד_יג מיי' פ"כ מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף ד':

14 ד_יד מיי' פ"כ מהל' שבת הלכה ד':