ירושלמי פסחים דף כז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף כז א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


הוון בעיי מימר מאן דמר מותר למכור מותר לייחד מאן דאמר אסור למכור אסור לייחד ר' יונה רבי לעזר בשם רב ואפילו כמאן דאמר מותר למכור אסור לייחד מה בין למכור מה בין לייחד תמן מכיון שהוא מוכרה לו כבהמתו של עכו"ם היא ברם הכא בהמתו של ישראל היא והוא חשוד עליה מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין למה שהיא מוציאה מידי גיזה הגע עצמך שהיתה עז שהוא מוציאה מידי בכורה הגע עצמך שהיה זכר שהוא מוציאו מידי מתנות מעתה חיטין אל ימכור לו שהוא מוציאן מידי חלה יין ושמן אל ימכור לו שהוא מוציאן מידי ברכה בכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה מה בין גסה מה בין בהמה דקה בהמה גסה יש בה חיוב חטאת בהמה דקה אין בה חיוב חטאת ואינו חולב ואינו גוזז תמן הוא מתחייב ברם הכא היא מתחייבת וכיון שהוא מוכרה לו לא בהמתו של עכו"ם הוא ברם הכא בהמתו של ישראל הוא והוא חשוד עליה א"ר אימי בבליי בשם רבנין דתמן פעמי' שהוא מוכרה לו לניסיון והוא מחזירה לו לאחר ג' ימים ונמצא עובר עבירה בבהמתו של ישראל מעתה לניסיון אסור שלא לניסיון מותר זו מפני זו עבר ומכר קונסין בו כשם שקונסין להלכה כך קונסין למנהג מניין שקונסין בו למנהג חד ב"נ זבין גמלא לחד ארמאי אתא עובדא קומי רשב"ל וקנסיה בכיפלה בגין דייחזר ליה גמלא א"ר יוסה בי ר' בון לסרסור קנסו והוון צווחין ליה ברא דמסרסק לארמאה מה ר' שמעון בן לקיש כר' יודה דתנן בשם ר' יודה הלוקח בהמה מן העכו"ם וילדה בכור מעלה עמו בשוה ונותן חצי דמים לכהן נתנה לו בקבלה מעלה עמו אפילו עשר דמים בשוה ונותן כל הדמים לכהן וחכמים אומרים הואיל ואצבע העכו"ם באמצע נפטרה מן הבכורה ר' שמעון בן לקיש כר' יודה