ירושלמי פאה דף כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


 

עין משפט

7 ד_ז מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה י"ח:

8 ד_ח מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה י"ח:

9 ד_ט מיי' פי"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה ח', מיי' פ"ד מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ח סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף כ"ב, סמ"ג עשין עד:

10 ד_י מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה ח', מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה כ"א, סמ"ג עשין קכח:



משנה: נטל מקצת הפאה וזרק על השאר, אין לו בה כלום, נפל לו עליה ופירס טליתו עליה, מעבירין אותו ממנה, וכן בלקט וכן בעומר השכחה.

גמרא: תני בשם רבי מאיר, קונסי' אותו ומוציאין ממנו את התלוש ואת המחובר, עד כדון מזיד שוגג ואפילו כריכו. רבי שמעון בן לקיש משום אבא כהן ברדלא, אדם זוכה לחבירו במציאה. מאי טעמא ואני בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרוב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף (דברי הימים א כב, יד). ר' יונה אמר רב הושעיא בעי, מה אנן קיימין אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא, אם בחוץ לארבע אמות, ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו, וקימנוה במקדיש ראשון ראשון. אמר ר' אבון, מהו בעניי. שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם, דבר אחר בעניי, שהיה