ירושלמי פאה דף כא ב
<< · ירושלמי פאה · דף כא ב · >>
עין משפט
11 ד_יא מיי' פי"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ח סעיף א':
12 ד_יב מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה כ':
13 ד_יג מיי' פ"ד מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף כ"ב:
מתענה ומקדיש סעודתו לשמים, התיב ר' יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בן לקיש, והא תנינן, ראה את המציאה ונפל לו עליה, ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה, א"ל תפתר כשלא אמר יזכו לי ארבע אמות שלי, והתני נפל לו עליה, פירס טליתו עליה, מעבירין אותו ממנה, א"ל עוד היא כשלא אמר יזכו לי ד' אמות שלי, והתני רבי חייא שנים שהיו מתכתשין על העומר, ובא עני אחד וחטפו מלפניהם זכה בו. א"ל עוד היא כשלא אמר יזכו לי ד' אמות שלי. אמר רבי יוחנן זו בגיטין, מה שאין כן במתנה. רובה דרבי יוחנן, רובה דריש לקיש. רובה דרבי יוחנן, מה אם מציאה שאין זוכה בה מדעת אחרת ד' אמות זוכות לו, מתנה שזוכה בה מדעת אחרת לא כל שכן שד' אמות זוכות לו. רובה דריש לקיש, מה מתנה שאינו זוכה בה מתוך ד' אמות, הרי הוא זוכה בה מדעת אחרת, מציאה שהוא זוכה בה מתוך ד' אמות לא