יפה תואר על בראשית רבה/פד/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פד | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בקילוס היה בא. משום דק"ל למה כתיב ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו הלא כבר כתיב היה בעל החלומות הזה בא. וע' ברמב"ן ע"ז. ולכן דרשו שבא בקילוס כדרכו שהי' מסלסל בשערו ומתנצח על אחיו. או שפירושו שבא בקילוס ושבח וברכה בפיו לאחיו ולא כדרכם עמו שלא יכלו דברו לשלום:

ויפשיטו את יוסף זה הפינס. מדלא כתיב ויפשיטו את יוסף את כתונת הפסים לכן דרשי דכל אחד בא לרבוי וכאלו כתיב בקרא ויפשיטו את יוסף. ואת כתנתו. ואת כתונת הפסים. ואת אשר עליו. וכן נראה מדברי רש"י ז"ל בחומש ע"ש. והנה רש"י והערוך גרסי זה הסיגוס ע' בדבריהם. ובעל א"א כתב לפי גרסתנו זה הפנס הוא כמו דאיתא לעיל בגדי אדם הראשון היו דומין לפנס (בפ"ב) ופירש"י מאירים כעששית ע"ש:

ויקח מאתם את שמעון. ואע"ג דמיד הוציאהו והאכילהו והשקהו כדלקמן מ"מ הצער שהי' לו בשעה ששם אותו בבור הי' בשביל שהוא הי' העיקר לקחתו ולהשליך אותו הבורה:

מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. כמו מהר"י קניז"ל דאתיא מגז"ש נאמר כאן אין בו מים ובפ' עקב כתיב צמאון אשר אין בו מים נחש שרף ועקרב מה להלן נחשים ועקרבים יש בו. אף כאן או דדריש אין בנוטריקון אבל יש נחשים. וע' ברא"ם שהאריך בזה וע"ע ברמב"ן מ"ש על עיקר הדבר הזה:

נתרוקן בורו של יעקב. ונקרא משך הזרע בשם בור ע"ד הכתוב וממי יהודה יצאו: