יפה תואר על בראשית רבה/פד/יח
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פד | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
עברו אותן המדיינים. כן גרס רש"י ז"ל וטעם הדרשא דכתיב ויעברו אנשים מדיינים וגו' ולא כתיב מדנים כדכתיב בפסוק ל"ו והמדנים מכרו אותו אל מצרים. כי מדינים ומדנים הם שני עמים שונים כדכתיב אח מדן ואת מדין לכ"א שבא לרמז על העברת מדיניהם וריבותם ואח"ז נהפך לבם לטוב לו וכמו שמביא הכתוב למה תתענו ה' מדרכיך:
לפיכך יהיה כל אחד מפריש ערך בנו כו'. אין זה טעם על מצות פדיון בכור. כי הטעם כתוב בתורה מפני שהלוים נתנו תמורתם. אבל הטעם הוא על ערך הפדיון. מפני שהבכור נפדה מיד הכהן כעבד. לכן ינתן מחירו כמו שהעריכו את יוסף בשעה שנמכר לעבד. וכן גבי מחצית השקל עיקר הטעם של המצוה הוא משום כפר נפש. והטעם הזה במדרש הוא על הסך של מחצית השקל א"נ כדי שתהיה להם כפרה קצב ה' ערך שתי מצות אלו כפי הערך שהשיגו בחטאם ואע"ג שגם שבט יוסף ובנימין שלא חטאו נותנים השיעור. מ"מ כיון שקבע הקב"ה לשאר השבטים השיעור הזה לא פליג עוד בשיעורייהו:
בקע לגולגולת. כי המה מכרו אותו בעשרים כסף וזה עשרים דינרים וכל סלע הוא ד' דינרים נמצא שקבלו בעדו ה' סלעים על חמשה אנשים. ומגיע לכל אחד מחצית השקל. וכ"ה מפורש בירושלמי ובתנחומא תשא ואע"ג דראובן לא הי' אז עמהם. מ"מ הניחו חלקו. כי חשבו שלא יחלוק על מעשיהם: