יפה תואר על בראשית רבה/פד/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פד | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

והיכן נפרע להם כו'. פי' דלא מיבעי שנפרע להם על עיקר הצער במה שהעלילו עליהם מרגלים אתם וכמו שדרשו לקמן וגם דמו וגם דם הזקן. אלא אפילו ענין הקריעה נפרע להם כמדתם. ואע"ג דגם בנימין שלא חטא בקריעה זו קרע שמלותיו. אבל זה הוא משום בהדי הוצא לקי כרבא:

לפי שתפס יעקב אבינו את השק כו'. כי באמת אין ראוי לאדם לענות נפשו ולקרוע לבושיו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל. ורק לפי שמצאו שכן נהג אבינו הזקן. לכן החזיקו במנהגו. וממנו למדו לעשות כן. ואע"ג דראובן קדם ליעקב בשק וכדאמרינן לעיל סי' י"ט אבל ראובן עשה זאת לתשובה על חטא ולהכניע את רוחו ובשרו וזה בוודאי מותר. אבל יעקב עשה זאת לצער ולאבל. וע"ז סמכו גם בני בניו ללבוש שק על אבל וצער. כי לזה אנו צריכים למצוא היתר:

בבני בניו גדולים. כי רק הגדולים חשיבי להצטער כיעקב אבינו. אבל לקטנים מיחזי כיוהרא וכדאמרינן בפ' הכונס מי חשיבת לאיתאבולי על ירושלים וכו'. ואע"ג דגבי מרדכי כתיב שק ואפר יוצע לרבים. הלא הכל נהגו כן. מ"מ שאני הצעה מלבישה. ובחזית על פסוק זאת קומתך דמתה לתמר איתא שרוב אותו הדור צדיקים היו. ולפ"ז ניחא טפי: