ילקוט שמעוני על בראשית ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[עריכה]

הן גרשת אותי. אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני; שמא מפניך אסתר?:

[עריכה]

כיון שהגיע קצו של אדם, הכל מושלין בו, שנאמר: והיה כל מוצאי יהרגני. רבא אמר, מן הדין קרא: "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך".