מ"ג בראשית ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ד · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כׇל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
הָא תָּרֵיכְתָּא יָתִי יוֹמָא דֵין מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא וּמִן קֳדָמָךְ לֵית אִפְשָׁר לְאִטְּמָרָא וְאֵיהֵי מְטֻלְטַל וְגָלֵי בְּאַרְעָא וִיהֵי כָּל דְּיַשְׁכְּחִנַּנִי יִקְטְלִנַּנִי׃
ירושלמי (יונתן):
הָא טָרַדְתָּא יָתִי יוֹמָא דֵין מֵעַל אַנְפֵּי אַרְעָא מִן קָדָמָךְ הַאֶפְשַׁר דְאִיטְמַר וְאִין אֶהִי מְטַלְטֵל וְגָלִי בְּאַרְעָא כָּל זַכְיַי דְיִשְׁכְּחִנַנִי יִקְטְלִינַנִי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יד) "הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה". ב] שגם הנודד ממקומו יתקיים ע"י השגחת ה' עליו, אבל הלא מפניך אסתר כי הסירות השגחתך מעלי. ג] אפשר שיתקיים אם במקום שיבחר עתה לשבתו יתישב שם בקביעות ויבן מצור ומשגב לו, אבל הלא והייתי נע ונד בארץ שלא אוכל לשבת במקום אחד, וא"כ אחר שאין לי שום תקוה שאמצא מנוח הלא טוב מותי מחיי וא"כ מי יתן והיה שכל מוצאי יהרגני, כי טוב לי המות שעל ידו ינוחו יגיעי כח:

 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

הן גרשת אותי. אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני; שמא מפניך אסתר?:

כיון שהגיע קצו של אדם, הכל מושלין בו, שנאמר: והיה כל מוצאי יהרגני. רבא אמר, מן הדין קרא: "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך".

<< · מ"ג בראשית · ד · יד · >>