קטגוריה:יהושע יח ד
הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי.
הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם וְיָבֹאוּ אֵלָי.
הָב֥וּ לָכֶ֛ם שְׁלֹשָׁ֥ה אֲנָשִׁ֖ים לַשָּׁ֑בֶט וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְיָקֻ֜מוּ וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ בָאָ֛רֶץ וְיִכְתְּב֥וּ אוֹתָ֛הּ לְפִ֥י נַחֲלָתָ֖ם וְיָבֹ֥אוּ אֵלָֽי׃
הָב֥וּ הָב֥וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3051
מורפ': HVqv2mp לָכֶ֛ם לָ - מילת יחס
כֶ֛ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp שְׁלֹשָׁ֥ה שְׁלֹשָׁ֥ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7969
מורפ': HAcmsa אֲנָשִׁ֖ים אֲנָשִׁ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpa לַשָּׁ֑בֶט לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שָּׁ֑בֶט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/7626
מורפ': HRd/Ncmsa וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְ - ו' החיבור
אֶשְׁלָחֵ֗ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqi1cs/Sp3mp וְיָקֻ֜מוּ וְ - ו' החיבור
יָקֻ֜מוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/6965 b
מורפ': HC/Vqi3mp וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ וְ - ו' החיבור
יִֽתְהַלְּכ֥וּ - פועל, התפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1980
מורפ': HC/Vti3mp בָאָ֛רֶץ בָ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָ֛רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/776
מורפ': HRd/Ncbsa וְיִכְתְּב֥וּ וְ - ו' החיבור
יִכְתְּב֥וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3789
מורפ': HC/Vqi3mp אוֹתָ֛הּ אוֹתָ֛ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs לְפִ֥י לְ - מילת יחס
פִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/6310
מורפ': HR/Ncmsc נַֽחֲלָתָ֖ם נַֽחֲלָתָ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5159
מורפ': HNcfsc/Sp3mp וְיָבֹ֥אוּ וְ - ו' החיבור
יָבֹ֥אוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqi3mp אֵלָֽי אֵלָֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
הָב֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
שְׁלֹשָׁ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֲנָשִׁ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
לַשָּׁ֑בֶט אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֶשְׁלָחֵ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
וְיָקֻ֜מוּ גרש (שליש, דרגא 4)
וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) בָאָ֛רֶץ תביר (משנה, דרגא 3)
וְיִכְתְּב֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) אוֹתָ֛הּ תביר (משנה, דרגא 3)
לְפִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) נַֽחֲלָתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וְיָבֹ֥אוּ מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הָבוּ תבחרו ותביאו לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט מכל שבט, וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם, וְיָבֹאוּ אֵלָי.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הבו" - ענינו הזמנה כמו (בראשית יא ג)הבה נלבנה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מה שאליו, שע"ז בא לשון מפיל, ר"ל שמפילו על אחד מן הנגרלים. ובכל גורל יצדקו שני הלשונות, שבבחינת שמשליך הגורל מידו יצדק שהשליך גורל, ובבחינת מה שע"י שהשליכו יפול בהכרח על א' מן הנגרלים, יצדק שהאיש הפיל הגורל, ר"ל שגרם וסבב שיפול, ובזה אמר הפילו פור הוא הגורל (אסתר ג, ז), הפילו גורלות (דהי"א כו, יג; נחמיה יא, א). וזה בגורל הנופל במקרה, אבל בגורל השגחיי כמו גורלות של יהושע אשר בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו, האדם הוא המשליך וה' הוא המפיל את הגורל על המקום הראוי, לכן בגורלות אלה אמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה, (במדבר לד, ב), ויפלו חבלי מנשה (לעיל יז, ה), מיחס הנפילה אל הגורל עצמו, לא אל האדם, כי הוא רק משליך מידו לא המפיל בעצם על המקום הראוי. ודע שיש עוד הבדל בין "המשליך גורל" ובין "המורה גורל. המשליך", לא יכוין אל נקודה ידועה, רק אל כל מקום שיפול שם יהיה. "והמורה", יכוין למטרה אל נקודה ידועה, כמו המורה בחצים שקולע למטרה תמיד. וא"כ בכל הגורלות לא יצדק לשון יריה, כי א"א שיכוין אל מקום שיפול הגורל, כי נפילתו היא מקרית בלתי ידועה אל המפיל הגורלות. לבד פה (פסוק ו) נזכר לשון "ויריתי לכם גורל", כי באמת היה נודע ליהושע בקבלה חלק כל שבט ותחומו איך ואן יפול, שכן יעקב ומשה בברכתם ברכו את כל שבט לפי נחלת ארצו, זבולון לחוף ימים ישכון (בראשית מט, יג), כי שפע ימים יינקו (דברים לג, יט), וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו (שם, יג), וכן כולם, וא"כ היה באמת מורה לא משליך, ר"ל שהגם שלפי ראות העין היה נראה שמגריל כמסתפק אן יפול הגורל, באמת היה מכוון ברוח קדשו שיפול הגורל למטרה אל התחום שהיה ידוע אצלו בקבלה. וזה כוונת הכתובים פה, יהושע גילה דבר זה לבני ישראל, אמר "שיכינו שלשה אנשים" מכל שבט, הם "יקומו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם", ר"ל ידעתי כי יופיע רוה"ק במעשה השלוחים האלה עד שיתכוונו לכתוב כפי הנחלה המיועדת אצל ה', ולכן אמר:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "יהושע יח ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.