אברבנאל על יהושע יח
<< · אברבנאל על יהושע · יח · >>
פסוק א
(יהושע יח א): "וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'". זכר שנקהלו בני ישראל בשילה, ואמרו המפרשים שזה היה בשנת הארבעה עשר לבואם לארץ, בשנה האחרונה מהחילוק, ושכל אותם שנים עמד המשכן בגלגל, ונקהלו אז להשכין אוהל מועד בשילה.
ואמרו חז"ל (זבחים קיח א), שעשו בית אבנים מלמטה והיריעות מלמעלה, וזהו שאמר דוד, (שמואל ב ז ב): "וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". ומצאו סמך לזה מאשר הכתוב פעם יקראהו בית, מפני הכתלים שהיו מאבנים כבית, כמו שאמר, (שמואל א א כד): "וַתְּבִאֵהוּ בֵית ה' שִׁלוֹ", ופעם יקראהו אוהל, מפני הסכך שהיה מיריעות מלמעלה, וכמו שאמר, (תהלים עח ס): "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם", אלמא אוהל היה. הא כיצד? שהיה בית אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה.
ועמד שם המשכן בשילה שלוש מאות ושישים וחמש שנים (כפי חשבון סדר עולם), עד שהגלו פלשתים את הארון, ועליו אמר "ויטוש משכן שילה וגו'".
פסוק ב
פסוק ג
(יהושע יח ג): "עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וגו'", והיה ראוי שיאמר: לבוא לחלוק את הארץ, אבל הייתה כוונתו, שישראל היו דוחים חילוק הארץ, ובלתי חפצים בחלוקה, כדי שלא תישאר חובה על כל שבט ושבט ללחום עם האויבים אשר בתוך גבולו, וכדי שיעזרו אלו לאלו, וכדי שלא ייקח כל אחד אותו העמל על עצמו היו דוחים עניין החלוקה, ומפני זה התרעם יהושע נגדם.
וביאר הסיבה למה היו עושים כן, והוא אומרו: "עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ".
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק י
וכבר כתב רש"י במקום הזה, שלא היו חלקים שוים, אבל היו כפי הראוי לחלק לשבטים.
ועם כל מה שעשו הם, הנה יהושע והנשיאים נוחלי הארץ ראו הכל ותיקנו כפי מה שראוי, (במדבר לג נד): "לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וגו'", ומפני זה אמר בסוף הסיפור (יהושע יח י): "וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל וגו' וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ וגו'".
הנה, הגורל היה לבאר מקום נחלת כל שבט ושבט, והחלוקה שעשה יהושע היה בכמות הארץ הראוי לנחלת כל אחד מהם.
<< · אברבנאל על יהושע · יח · >>