יבמות קכב ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
גמ' מאי גריעותא דפונדקית אמר רב כהנא פונדקית עובדת כוכבים היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו וכן תני אבא בריה דרב מניומי בר חייא פונדקית עובדת כוכבים היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו והא איה חברנו קאמרי לה אכיון דחזיתינהו בכיא אמרו לה איה חברנו אמרה להם מת וקברתיו תנו רבנן מעשה באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני רבי טרפון אמר לו בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו אמר אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו אריה יישר כחך אמר לי מנין אתה יודע שאריה שמי כך קורין אותי בעירי יוחנן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת והשיא רבי טרפון את אשתו ורבי טרפון לא בעי דרישה וחקירה והתניא מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון להעיד עדות אשה אמר לו בני היאך אתה יודע עדות זו אמר לו אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו יישר כחך אריה אמר לי יפה כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת באמר לו לא כך אמרת לי יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא אריה אמר ליה לא אלא כך אמרתי לך יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא ודקדק עליו שנים ושלשה פעמים וכיון את דבריו והשיא רבי טרפון את אשתו תנאי היא דתניא גאין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה דברי ר"ע רבי טרפון אומר בודקין וקמיפלגי בדר' חנינא דאמר רבי חנינא דדבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם ומה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין ובמאי קמיפלגי מר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיהו נד, יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:
רש"י
[עריכה]
והא איה חבירנו קאמרי לה - אלמא לאו לפי תומה הוה:
הוה בכיא - והיינו לפי תומה דקודם ששאלוה התחילה לומר:
ונתלה בייחור של תאנה - אחז בנוף של תאנה ופשחו לעשות ממנו מקל:
פשחו - נתקו:
יישר כחך אריה - גבור חיל ולב אריה יש לך:
יפה כוונת את שמי אריה - שכך קורין אותי בעירי:
לא כך אמרת לי יוחנן בן יונתן - דורש וחוקר היה אולי יהפוך את דבריו לא כך אמרת לי דמכפר שיחיא אריה שהכפר היו קורין אריה ולא אותו:
דרישה - בדיקות כי האי גוונא לכוין את דבריו:
וחקירה - באיזה יום ובאיזה שעה:
משפט אחד יהיה לכם - וכיון דאשכחן דכתיב בדיני נפשות ודרשת וחקרת וגו' (דברים יג) הוא הדין לדיני ממונות:
כיון דאיכא כתובה למשקל - כשתנשא על פיהם תטול כתובה דמספר כתובה נלמוד כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:
כדיני נפשות דמי - דהבא על אשת איש בחנק הלכך עדי נשים בדרישה וחקירה: הכי גרסינן אמר ר' אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי יי ורב שלום בניך:
תוספות
[עריכה]
פונדקית עובדת כוכבים (אחת) היתה ומסיחה לפי תומה. וא"ת מאי מייתו רבנן ראיה מן הפונדקית דהא מסיחה לפי תומה היתה ויש לומר דלא היתה ממש מסיחה לפי תומה דמה שהוציאה מקלו ותרמילו (מה) [זה] היתה יכולה לעשות כן לעדות ור' עקיבא אמר להם כי אין זה ראיה דודאי אין לך מסיח לפי תומה גדול מזה כיון דכי [חזיתינהו] בכיא כן משמע קצת בירושלמי דקאמר עשו אותה כמסיחה לפי תומה משמע שלא היתה ממש מסיחה לפי תומה אלא שמביאין ראיה דלא גרעה מעד אחד:
אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה. פירש רבינו חננאל דקיימא לן כהאי תנא דלא בעי דרישה וחקירה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק טז (עריכה)
מא א מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה י"ד, סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ט"ו:
מב ב מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ה':
מג ג מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו והלכה כט, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף כ"א:
מד ד מיי' פ"ג מהל' עדות הלכה א', סמג עשין קט, טור ושו"ע חו"מ סי' ל' סעיף א':
ראשונים נוספים
הא דתניא בודקין עדי נשים בדרישה ובחקירה. יש מפרשין דהא נמי קודם שהוחזקו, מ"מ כר"ע קי"ל דאמר אין בודקין, וכך פסקו הגאונים ז"ל.
ואוקימנא לפלוגתייהו בדר' חנינא ומר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי. וקשיא לי וכי מאחר דאיכא דיני נפשות שאין הדין שיהא נאמן למה האמינוהו משום דיני ממונות שבו וכי מקילין על דיני נפשות משום דיני ממונות, ועוד ארוסה מאי איכא למימר דהא ליכא כתובה למשקל.
ואיכא למימר דהכי קאמר, כיון דתקינו רבנן בכל דיני ממונות שאין בהן דרישה וחקירה והדין נותן שתגבה האשה הזו כתובתה על פיהם, אי אפשר שלא להאמין אותם על נשואין שלה דבעי' לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי הילכך איתא לתקנתא דרבנן בכל האי דינא ואי איפשר נמי להחמיר בארוסה יותר מנשואה דא"כ שויתינהו למילי דרבנן כחוכא אי נמי הכי קאמר מן התורה כל הדינין שבתורה בדרישה ובחקירה שכולן בכלל והשתא דתיקון רבנן שלא לידרוש בדיני ממונות עדי נשים דומה למי דומה לדיני ממונות דמי שאין בהן דיני נפשות השתא כלל ויש בהן ממון לפעמים ברובן ומר סבר כיון דשרי' אשת איש דבעלמא אתי לדון דיני נפשות כדיני נפשית דמי ואין מקילין בהן משום ממון שלו, כנ"ל.
ואע"ג דגבי כתובה ליכא משום נעילת דלת שיותר משהאיש רוצה לישא אשה היא רוצה להנשא לא פלוג רבנן בדיני ממונות ואע"ג דבדיני קנסות בעי' דרישה וחקירה הנהו לאו בכלל דיני ממונות נינהו ולא תיקון בהו רבנן מידי, אלא רחמנא קנסינהו ואדינא דרחמנא מוקמינן להו ולא מוספינן אקנסי אבל בשאר כל דיני ממונות לא פלוג רבנן. ועוד דהא חששו משום חינא.
וה"ה לעידי גירושין ולכל דיני גיטין וקדושין שאין צריכין דרישה וחקירה וישנן בבית דין הדיוטות משום האי טעמא גופי' כדי שלא תנעל דלת כדמפורש בדוכתא בסנהדרין (דף ב' ודף ל"ב) וכדאמרינן בפרק המגרש (גיטין דף פ"ח) אביי אשכחי' לרב יוסף דהוה מעשה אגיטי ואמר לי' והא הדיוטות אנן וכו'. ומיהו משמע דלר' טרפון דבעי דרישה וחקירה כיון דקא שריא אשת איש לעלמא אף מומחין נמי בעי' וכי מעשינן אגיטין ודיינינן בעדי מיתה משום דקי"ל כר"ע הוא א"נ עידי גירושין שכיחי ועברינן שליחותייהו עדות מיתה לא שכיחי לר' טרפון.
ירושלמי (טז,ז) , כתוב בהלכות רבינו ז"ל, מצאו כתוב בשטר איש פלוני מת איש פלוני נהרג ר' ירמיה אומר משיאין את אשתו ר' בון בר כהנא אמר אין משיאין את אשתו מתני' מסייעא לדין מתני' מסייעא לדין וכו' ולא פסק בה רבינו ז"ל כלום. אבל במס' גיטין בפ' מי שאחזו (גיטין דף ע"א) כתב הא דתניא כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין למשאות ולמתנות ולעדיות ואמר רב ששת בעדות אשה דאקילו בה רבנן אבל בעדיות דעלמא לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם אלמא בכל עדות אשה אפי' מפי כתבם וחזינן בה פלוגתא איכא מאן דאמר דוקא היכא דמקויים אבל אין עדים מצויין לקיימו אין משיאין ואיכא מאן דאמר אע"ג דאין עדים מצויין לקיימו דכיון דקיום שטרות דרבנן כדמפורש בריש מסכ' גיטין (דף ג') בעדות אשה לא תקון רבנן דלא מיבעיא אחמורי דלא מחמרי בה אדאורייתא אלא אפי' קולא נמי מקילין בה טפי מדאורייתא דהא תלמוד מפי כתבם גופי' רחמנא פסלי' ואעפ"כ משיאין והוחזקו משיאין על פי עבד על פי שפחה, אלמא אפילו עד א' כשר לא בעי', ולא דמי לגט דבעי' בפני נכתב ובפני נחתם, דהכא איתתא דייקא טפי ומינסבה ומילתא עבידא לאגלויי והדין סברא עדיפא טפי הלכך אפי' בעד א' מפי כתבו שאינו מקויים משיאין.
פונדקית גויה היתה מסיחה לפי תומה היתה כו' והא איה חברנו קאמרו לה הני חזתינהו בכיא אמרו לה איה חברנו אמרה להם מת וקברתיו: ומהכא שמעינן תרתי חדא כל שהתחיל לומר כמסיח לפי תומו אף על פי ששאלוהו לבסוף והגיד על פי שאלתם נאמן. ועוד דכל שאומרים לו איה פלוני שהלך עמך אין זה מסיח לפי תומו.
גרסינן בר"ה בפרק קמא (דף כב.) ומייתינן לה נמי במכלתין בשלהי פרק כיצד (לעיל כה, א בסופו) אמר רב מנשה זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה אבל פסול מדברי תורה פסול לעדות אשה. וכתב ר' אלפסי ז"ל דמכל מקום אם מסיח לפי תומו משיאין אשה על פיו דלא גרע מגוי ע"כ. ועבד ושפחה אף על פי שהן פסולין לעדות דבר תורה, מכל מקום אינן נפסלין בעבירה וכשרים הם, דנאמנים הם בעלמא למלתייהו כנשים. אבל הפסול בעבירה נגרע מערכא (בכת"י: מעתה) שהיה נאמן ומחמת (בכת"י: וגרים) פסולו אין מאמינין אותו בעדותו אפילו כנשים.
תניא אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה ר' טרפון ור' עקיבא אומרים בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה וקא מיפלגי בדרבי חנינא דאמר ר' חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם ומה טעם דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין וכו'. לן כתנא קמא דאמר אין בודקין. וכן פסקו הגאונים ז"ל. והקשה הרמב"ן נר"ו מאי קאמרינן כיון דאיכא כתובה כדיני ממונות דמי, וכי מאחר דאיכא דיני נפשות שאין הדין נותן שיהא נאמן אלא בדרישה וחקירה למה האמינוהו משום דיני ממונות שבו, ועוד ארוסה דליכא כתובה למשקל (עיין לעיל קיח, ב ד"ה הא דתנן) מאי איכא למימר. ותירץ הוא נר"ו דה"ק כיון דתקינו רבנן בכל דיני ממונות שאין בהן דרישה וחקירה, והדין נותן שתגבה כתובתה על פיהם, אי אפשר שלא להאמין אף על הנשואין שלה דבעינן לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתב ליכי, הלכך איתא לתקנתא דרבנן בכל האי דינא. ואי אפשר להחמיר בארוסה יותר מנשואה דאם כן שויתינהו למילי דרבנן כחוכא. אי נמי הכי קאמר מן התורה כל הדינין בדרישה וחקירה, והשתא דתקון רבנן שלא לדרוש בדיני ממונות, נראה עדי נשים למי דומה, לדיני ממונות דמו שאין בהן עכשיו דיני נפשות כלל ויש ממון ברובן, ומר סבר כיון דרשינן אי אפשר לעלמא דבעלמא אתי לדיני נפשות כדיני נפשות דמו ואין מקילין משום ממון שבו. ואף על גב דבדיני קנסות בעי דרישה וחקירה, הנהו לאו בכלל דיני ממונות נינהו, ולא תיקון בהו רבנן מידי, אלא רחמנא קנסינהו ואדינא דרחמנא מוקמינן להו, ולא מוסיפין אקנסי. אבל בשאר כל דיני ממונות לא פלוג רבנן. ועוד דהא חששו משום חינא. והוא הדין לעדי גרושין ולכל דיני גטין וקדושין שאין צריכין דרישה וחקירה, וישנן בב"ד הדיוטות משום האי טעמא גופיה כדי שלא תנעול דלת כמפורש בדוכתיה בסנהדרין (דף לב.) וכדאמרינן בפרק המגרש (גיטין פח, ב) אביי אשכחיה לרב יוסף דהוה מעשה אגיטי ואמר ליה והא אנן הדיוטות. אמר ליה אנן שליחותייהו קא עבדינן מידי דהוה אהודאות והלואות ע"כ.
והרמב"ם ז"ל (פי"ג מהל' גירושין הכ"א) כתב אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל משום התרות עגונה. וזה תימא שלא הוזכר הטעם הזה בגמרא כלל. ונראה שהוא ז"ל מפרש מ"ש בגמרא כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי, לומר דאף על פי שלא הקלו שלא לדרוש ולחקור אלא בדיני ממונות בלבד, אבל דיני נפשות בדיני דאורייתא מוקמינן להו, והכא כיון דשריא אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמי ובעינן דרישה וחקירה מדינא משום צד דיני נפשות שבו. והיינו טעמא נמי דמאן דאסר. אבל מאן דשרי סבר דאפילו כן כיון דאית בהו נמי צד ממון הקלו בו משום עגונה. והכא ליכא משום נעילת דלת דמלתא דלא שכיחא היא, אלא משום עגונה בלבד הוא דשרינן לה. וסמכינן שלא לדרוש בעדים משום צד ממון שבו אבל לגבי גיטין וקדושין לכולי עלמא לא בעיא דרישה וחקירה משום נעילת דלת.
כתב בהלכות הרב אלפסי גרסינן בירושלמי (ה"ז) מצאו כתב בשטר איש פלוני מת איש פלוני נהרג ר' ירמי' אמר משיאין את אשתו ר' בון בר כהנא אין משיאין את אשתו מתניתין מסייע לדין ומתניתין מסייע לדין כו'. ולא פסק בה הרב ז"ל הלכתא כמאן בהלכותיו בכאן. אלא שבמס' גיטין בתחלת פרק מי שאחזו (עא, א) כתב הא דתניא כשם שבודקין אותו לגטין כך בודקין אותו למשאות ולמתנות ולעדות, ואמר רב ששת בעדות אשה דאקילו ביה רבנן, אבל בעדות דעלמא לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם אלמא בעדות אשה אפילו מפי כתבם. וכן כתב הרמב"ם (הלכות גרושין שם) וכתב והוא שיכירו שהוא כתב ישראל (בכת"י: ואף הרמב"ם ז"ל כן כתב והוא שיכירו שהוא כתב ישראל) נראה שהוא ז"ל סובר דדוקא כשנתקיים אותו כתב דומיא דההיא דפרק מי שאחזו שהוא כותב ומשליח בפנינו. אבל אם אין עדים מצוים לקיימו אין משיאין.
ויש מי שאומר אף על פי שאין עדים מצויים לקיימו, דכיון דקיום שטרות דרבנן כדאיתא בריש פרקא קמא דגיטין (ג, א) לא אחמור רבנן בעדות אשה דליבעי קיום. דאדרבה בכל עדות אשה אקילו כל שכן דלא מחמרי בה. ותדע לך דעיקרא דמלתא שלא מן הדין הוא. דהא מפי כתבם רחמנא פסליה, ואינהו שרו בעדות אשה ועבד ושפחה נמי דפסילי, ואפילו הכי הימנינהו בעדות אשה שלא מן התורה ואף על גב דלגבי גיטין דאיכא נמי משום עגונא ואפילו הכי בעינן בפני נכתב ובפני נחתם (גיטין ב, א) שאני הכא דאיתתא דייקא ומנסבא ומלתא דעבידא לאיגלויי הוא. ולזה הסכים הרמב"ן נר"ו. והלכך אפילו בעד אחד מפי כתבו אף על פי שאינו מקוים משיאין.
- סליק פרק האשה שהלך בעלה וצרתה בסייעתא דשמיא.
- סליקא לה מסכתא דיבמות בסייעתא דשמיא.
והא איה חברנו קאמרי לה ומהדרי' דכיון דחזנהו בריה והאי שעתא אמרו לה חברנו ואמרה להם זה מקלו כתב רב אלפס ז"ל מהא שמעי' דהיכא דהתחיל עובדי כוכבים ומזלות להשיח ל"ת אע"ג דהדרי ושיילי מיניה ואמר לן צורתא דמילתא לא נפיק מדין מל"ת ויפה כיוון ז"ל ואף אנו נאמר דשמעי' מהכא דכל שאמרו לעכו"מז קודם שיאמר כלום איש פ' שהלך או שהנחנו בכאן איה הוא שוב אינו נדון במלתא וכן הלכת' ולמ"ד לעיל דמשיאין ע"פ העכו"מז דנתכוון להעיד אתיא הא מתני' כפשטא דאע"ג דלא בכת' מקמי דאמרי לה וזה חברנו משיאין על פיה ואע"ג דכיוצא בזה נתכוון ומיהו לית הלכתא כוותיה:
תנאי היא פי' ותנאי דלעייל נמי פליגי בה אליבא דרבי טרפון דהא תרוייהו מיתנייא בשמי דר' טרפון נינהו ועובדא חדא הוו כדמוכחי מתניתין בהדיא:
במאי קא מפלגי בדר' חנינאי וכו' מר סבר כיון דאיכא כתוב' למשקל כדיני ממונות דמיא ומר סבר כיון דאיכא אשה דשריא לעלמא כדיני נפשות דמיא תמויה מילתא כיון דעיקר עדות העד להתירה לשוק ועדות אשת איש היא והוי דיני נפשות ומאי טעמא דמאן דאמר דלא נבעי דרישה וחקירה משום ממונ' דאית בה דאף על גב דכשתנשא למחר תטול כתובה ממדרש כתובה כיון דלית לן למשרייה אלא בחקירה לא נשרייה ולא תשקול כתובה דהא שריותא לשוק קדים בתר הכי אתי דין שתטול כתובה ורבי' הר"ם ז"ל תי' דמאן דשרי' השת' בזמן הזה טפי דמי האי ענינ' דעדו' אשה לד"מ מלדיני נפשות דהא רוב' דנשי אית להו כתובה הילכך אפי' ארוסה דלית לה כתובה לא מפלגינן בה דאילו דיני נפשות ליתנהו בזמן הזה ומאן דאסר כיון דאיכא איסור אשת איש דאית בה ד"נ לדיני נפשות דמי' וכדידהו דיינינן ליה ולא חיישי' למאן דאית בה כתובה ודכולי עלמא דין הכתובה עצמה לא בעייא דרישה וחקירה מדרבנן ואף על גב דהכא ליכא נעילת דלת דיותר ממה שאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא הא חזינן בכמה דוכתאי דחששו רבנן בכתובה משום חנא לגבות מיתומים קטני' ולמכור שלא בב"ד וכמה מילי אחריני ונכון הוא ומ"ה פי' בשם אחיו הר' פנחס ז"ל דלכ"ע בענין שריותא דאשה ובענין גט וקדושי' לא בעיא דריש' וחקיר' מן התורה מדין עצמה דלא ילפי' דבר מממון אלא לענין דבעי ב' עדים כדבר שבערוה דגבי הא כתיב דבר על פי שני עדים יקום דבר אבל ממון בעי דרישא וחקירה מדאורייתא כדר' חנינא ואף ממון של כתובה בכלל הלכך הכא בהא פליגי מר סבר דבממון של כתובה שורת הדין שלא לתקן בה כלום מדר' חנינא דהא ליכא נעילת דלת אלא שלא חלקו חכמים דבריה' ומיהו לגבי הא מילתא כיון דאית בה דיני נפשות דבעי' לעולם דרישה וחקירה מוקמי' לה על דין תורה ולא נסבי' שאם תנשא תטול כתובה דכיון דאיכ' בה שום צד דבעי דרישה וחקירה אזלי' בתריה ומוקמי' אדין תורה ומר סבר דאדרבה כיון דעיקר גיטין וקדושי' דעלמה לא בעי דרישה וחקירה והכא איכא כתובה שהיתה בכלל תקנת חכמים שלא לעשות בה דרישה וחקירה לית לן למאי למיח' דאית בה אדיני נפשו' ומוקמי' עדות נשואין בדין תורה ועדות כתובה בתקנתא דרבנן דלית לה כתובה לא פלוג רבנן ודינה כנשוא' ודכ"ע בין עדות אשה וכל דיני גיטין וקדושי' ישנן בב"ד הדיוטו' וכי היכי דתקנינהו בכל דיני ממונות דשכיחי ואין בהו חסרון כיס מפני תקנת לווין ותקנ' השוק כדאית' בפ"ק דסנהדרי' דהכ' נמי מילת' דשכיח וחמירא מחסרון כיס ובדריש' וחקירה הוא שנחלקו משום שאפשר מש"כ במומחין דלא אפשר וכדאמרי' בפ' המגרש גבי רב יוסף דהוה מעשה אצלו וא"ל אביי והא הדיוטו' אנן א"ל שליחותייהו עבדי' מידי דהוה אהודאתו והלואותו וה"ה בכל דיני אישות דעבדי' שליחותייהו עד שיבא משיח ויקיים בנו מקרא שכתוב ואשיב' שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה אחרי כן יקרא לן עיר הצדק קריה נאמנ' אכי"ר:
סליק פירקא ומכילתא שלב"ע שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול כיר"א:
מתוך: תוספות חד מקמאי על יבמות/פרק טז (עריכה)
תניא אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה. ר"ט ור"ע אומרים בודקין עדי אשה בדרישה וחקירה קא מיפלגי בדר' חנינא דא"ר חנינא ד"ת אחד דיני נפשות ואחד דיני ממונות בודקין בדרישה ובחקירה שנא' משפט אחד יהיה לכם. ומ"ט אמרו דיני ממונות א"צ בדיקה בדרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין מ"ס כיון דאיכא למשקל כתובה כדיני ממונות [דמיא] ומ"ס כיון דשרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמיא והלכה כרבנן דרבים נינהו. ועוד כיון דמפי אשה ומפי עבד ושפחה משיאין משום תקנת עגונא הקילו ולא עבדינן דרישה וחקירה וכן פסק הרמב"ם ז"ל:"
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה