חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

1.
מטרות החוק
מטרותיו של חוק זה הן:
(1)
לפעול להגברת הפעולות לאיתור נכסים הנמצאים בישראל, שיש יסוד להניח כי בעליהם נספו בשואה, ולאיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור, המנוהלים או המוחזקים על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי גורם אחר, ולהשיב נכסים אלה ליורשים ולבעלי הזכויות שאותרו;
(2)
להביא לכך שנכסים כאמור בפסקה (1), אשר היורשים ובעלי הזכויות האחרים בהם לא אותרו, למרות מאמצים שנעשו לאיתורם, ישמשו למטרת סיוע לניצולי שואה וכן למטרות של הנצחת זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה.
2.
הגדרות [תיקון: תשע״ב־2]
בחוק זה –
”אדם מנהל“ – אדם המנהל נכס מכוח צו שניתן לפי סעיף 8 לחוק האפוטרופוס הכללי;
”בעלי זכויות אחרים בנכסים“ – למעט נושה של נספה או של יורשיו;
”העברת נכס לחברה“ – העברת נכס לקנין החברה או לניהול החברה, לפי הענין, כמפורט בהוראות חוק זה;
”החברה“ – החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ, שהוקמה לשם ביצוע מטרות חוק זה, לפי הוראות סעיף 3;
”הרשות“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות;
”הוועדה הממנה“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 45;
”הוועדה להפרשי הצמדה וריבית“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 16;
”ועדת ערר“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 27;
”חוק האפוטרופוס הכללי“ – חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק הנאמנות“ – חוק הנאמנות, התשל״ט–1979;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
”מקרקעין“ – זכות במקרקעין או זכות לגבי מקרקעין;
”ניירות ערך“ – כמשמעותם בחוק החברות, אף אם הונפקו על ידי תאגיד שאינו חברה;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות כספים וניירות ערך;
”נכס של נספה השואה“ – נכס שמתקיים בו אחד מאלה, למעט נכס גרמני, כהגדרתו בסעיף 2(ה) לחוק נכסי גרמנים, התש״י–1950:
(1)
הוא נמצא בישראל ובעל הזכויות האחרון בו, הידוע, הוא אדם שמקום שהותו האחרון הידוע היה בחבל ארץ אשר ביום י״ז באלול התרצ״ט (1 בספטמבר 1939) היה שייך למדינה מהמדינות המפורטות בתוספת הראשונה, ולא ידוע אם בעל הזכויות האמור נותר בחיים לאחר יום כ״ז בטבת התש״ו (31 בדצמבר 1945) או שידוע כי הוא נספה בתקופה שמיום י״ז באלול התרצ״ט (1 בספטמבר 1939) עד יום כ״ז בטבת התש״ו (31 בדצמבר 1945) בחבל ארץ כאמור;
(2)
הוא נכס אשר רואים אותו, לפי הוראות סעיף 21 לחוק האפוטרופוס הכללי, כאילו ניתן לגביו צו ניהול, למעט נכס שהאפוטרופוס הכללי או החברה נוכחו כי לא מתקיים בו האמור בפסקאות (1) ו־(3); לעניין זה יקראו את פסקה (1) כאילו אחרי ”ובעל הזכויות האחרון בו“ נאמר ”לפני שהוקנה לממונה על רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939“;
(3)
הוא תמורתו של נכס שהתקיים בו האמור בפסקה (1), ובלבד שהאמור בפסקה (1) מתקיים בתמורה כאמור;
”תהליך האיתור המיוחד“ – כמשמעותו בסימן ב׳ בפרק ד׳;
”השר“ – שר המשפטים.

פרק ב׳: הקמת החברה, מטרותיה ותפקידיה

3.
הקמת החברה
(א)
לשם ביצוע מטרות חוק זה, תוקם חברה לפי הוראות חוק החברות שתפעל למטרות הציבוריות ולתפקידים המפורטים בסעיף 4, בלבד; החברה אינה רשאית לשנות את שמה או את מטרותיה ואת תפקידיה, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
(ב)
החברה אינה רשאית לחלק רווחים לבעלי מניותיה או לבצע חלוקה בדרך אחרת; לענין זה, ”חלוקה“ – כהגדרתה בחוק החברות.
(ג)
החברה תפעל לפי הוראות חוק זה, ויחולו עליה הוראות חוק החברות הממשלתיות כאמור בסעיף 65, וכן הוראות חוק החברות, בכפוף לאמור באותו סעיף.
(ד)
רשם החברות לא ירשום את החברה במרשם החברות כמשמעותו בחוק החברות אלא לאחר שהוגשה לו תעודה של הרשות, המאשרת כי תקנון החברה תואם את הוראות חוק זה.
4.
מטרות החברה ותפקידיה
(א)
החברה תפעל ותעשה את כל הדרוש לשם מימוש מטרות חוק זה ולשם ביצוע תפקידיה כמפורט להלן:
(1)
לערוך פעולות לאיתור נכסים של נספי השואה ולהעברת הנכסים שאותרו לידיה, ולנהלם בהתאם להוראות חוק זה;
(2)
לערוך פעולות להשגת מידע על אודות נכסים של נספי השואה ועל אודות בעלי הזכויות האחרונים בהם, הידועים, וכן פעולות לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים כאמור;
(3)
להשיב נכסים של נספי השואה או את שוויים ההוגן לזכאים להם, בהתאם להוראות חוק זה;
(4)
לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית, ולתמוך במוסדות ובגופים שמטרתם סיוע לניצולי שואה (בחוק זה – מטרת סיוע);
(5)
לתמוך במוסדות, בגופים, בפעילויות ובמיזמים, שמטרותיהם הנצחה, תיעוד, חינוך והסברה של זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה בהתאם להוראות סעיף 34(ג) (בחוק זה – מטרת הנצחה).
(ב)
בביצוע תפקידיה כאמור בפסקאות (4) ו־(5) של סעיף קטן (א), תיתן החברה עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע על פני שימוש בנכסים למטרת הנצחה, ולא יינתנו סיוע או תמיכה למטרות אלה למוסד ממוסדות המדינה, לרבות רשות מקומית.
(ג)
החברה תפעל למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.

פרק ג׳: העברת נכסים של נספי השואה לקנין החברה או לניהולה

סימן א׳: העברת נכסים המנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי

5.
העברת נכסים לחברה על ידי האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל
(א)
(1)
נכס של נספה השואה, שאינו מקרקעין, המנוהל ביום התחילה בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל, יועבר לקנין החברה, בתוך תקופה של שלושה חודשים ממועד הקמתה (בפרק זה – תקופת ההעברה).
(2)
נכס כאמור בסעיף קטן זה, שהוא כספים או ניירות ערך, יועבר לקנין החברה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שתקבע הוועדה להפרשי הצמדה וריבית ובניכוי הוצאות הניהול שנגבו לפי הוראות סעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי עד למועד העברתו לחברה; על אף האמור בפסקה (1), יהיה האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל רשאי, בהסכמת החברה, להעביר לקנין החברה את הפרשי ההצמדה והריבית בתשלומים תקופתיים במועדים שונים מהאמור בפסקה (1), אם קיבל את הסכמת החברה לכך.
(3)
נכס כאמור בסעיף קטן זה, שאינו כספים או ניירות ערך, יועבר לקנין החברה בצירוף הפירות שצמחו ממנו ונזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס ושל הוצאות הניהול שנגבו לפי הוראות סעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי.
(ב)
נכס של נספה השואה, שהוא מקרקעין, המנוהל ביום התחילה בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל, יועבר לניהול החברה בתוך תקופת ההעברה, בצירוף הפירות שצמחו ממנו ונזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס ושל הוצאות הניהול כמשמעותן בסעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי, החלים על הנכס, ובלבד שלא ישולם שכר העולה על שני אחוזים משוויו הכולל של הנכס המנוהל במועד העברתו לחברה; כל עוד לא שולמו הוצאות הניהול כאמור, יהיו הן שעבוד ראשון על הנכס האמור.
(ג)
נכס שעל האפוטרופוס הכללי או על אדם מנהל להעבירו לחברה לפי הוראות סעיף זה, יועבר בצירוף המסמכים והחשבונות המתייחסים אל הנכס, הנמצאים ברשותו, וכל מידע אחר שיש ברשותו, העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכס.
(ד)
החברה תסייע בידי האפוטרופוס הכללי בתהליך העברת הנכסים לידיה כאמור בסעיף זה.
6.
העברה מאוחרת
נכס שהועבר לניהול האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל לאחר תום תקופת ההעברה ומצא האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יעביר את הנכס לחברה לאלתר בהתאם להוראות סעיף 5.
7.
מתן דין וחשבון וסיום תקופת האחריות
(א)
בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו העביר האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, נכס לחברה, ייתן לחברה דין וחשבון, וימסור לה דוחות מבוקרים, כפי שנקבע לפי סעיף 15(ב) לחוק האפוטרופוס הכללי, לגבי המסמכים והחשבונות המתייחסים אל הנכס, שהיו ברשותו.
(ב)
אחריותו של האפוטרופוס הכללי ושל אדם מנהל לגבי נכס של נספה השואה תסתיים במועד העברתו לחברה, ובמועד האמור יראו את האפוטרופוס הכללי או את האדם המנהל, לפי הענין, כמי שקיבל תעודת שחרור לפי סעיף 15(ג) לחוק האפוטרופוס הכללי, ובלבד שהגיש את הדוחות לפי הוראות סעיף קטן (א); הועברו הדוחות באיחור – תסתיים אחריותו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל עם הגשת הדוחות.
8.
תוצאות העברת נכס לחברה
בלי לגרוע מהוראות סעיף 7(ב), החל ממועד העברת נכס לחברה, תבוא החברה במקום האפוטרופוס הכללי או האדם המנהל, לפי הענין, לכל דבר וענין הנוגע לנכס ולניהולו, לרבות בקשה או הליך לשחרור הנכס, ולרבות הליך התלוי ועומד לפני בית משפט בקשר לזכויות בנכס או לגבי נכס.

סימן ב׳: העברת נכסים שאינם מנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי

9.
חובת הודעה וחקירה
(א)
אדם, שאינו האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, המחזיק או המנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, וכן עובד ציבור, שנודע לו, אגב מילוי תפקידו, על היותו של נכס, נכס של נספה השואה, יודיע על כך לחברה, בתוך 30 ימים מיום שהחברה פרסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) או מהיום שהיה לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס כאמור, לפי המאוחר, וימסור לחברה את הפרטים הידועים לו לגבי אותו נכס.
(ב)
נודע לאפוטרופוס הכללי, לפני יום התחילה או לאחריו, על נכס, דרך הודעה לפי סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי או דרך הודעה לפי סעיף 2 לחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ״ה–1964, או בדרך אחרת, והיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יודיע על כך לחברה בתוך 30 ימים מיום הקמת החברה או מהיום שהיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס כאמור, לפי המאוחר, וימסור לחברה את הפרטים הידועים לו לגבי אותו נכס.
(ג)
החברה תערוך חקירה ותאסוף ראיות לשם איתור נכסים של נספי השואה שטרם הועברו אליה ושאינם מנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל.
(ד)
עם הקמתה, תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל, באתר האינטרנט שלה ובמקומות אחרים ככל שתמצא לנכון, הודעה שתכלול הסבר בדבר החובה החלה על מי שמחזיק או מנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ה)
בפרק זה, ”מחזיק“ – בין שהשליטה הישירה בנכס היא בידו ובין שהשליטה הישירה בנכס היא בידי אדם המחזיק בנכס מטעמו.
העברת נכסים לחברה על ידי אדם אחר
(א)
(1)
קיבלה החברה הודעה על נכס לפי סעיף 9(א) או (ב), ומצאה כי הוא נכס של נספה השואה, או נודע לחברה, בעקבות חקירה כאמור בסעיף 9(ג), על נכס של נספה השואה, תודיע לכל אדם אשר ידוע לה כי הוא מחזיק בנכס או מנהל אותו כי עליו להעביר אליה את הנכס, לפי הוראות סעיף זה, בצירוף הפירות שצמחו ממנו או בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסקה (2), לפי הענין, בתוך 60 ימים; החברה תציין בהודעה כי בחלוף המועד להעברת הנכס יעבור הקנין או הניהול בו לידי החברה, לפי הוראות סעיף 14;
(2)
היה הנכס של נספה השואה כספים או ניירות ערך, תפרט החברה בהודעתה את גובה הפרשי ההצמדה והריבית שיש לצרף לנכס על פי קביעת הוועדה להפרשי הצמדה וריבית;
(3)
היה הנכס של נספה השואה תמורה כאמור בפסקה (3) שבהגדרה ”נכס של נספה שואה“, יחולו ההוראות החלות לגבי מחזיק בנכס, על מי שקיבל את התמורה;
(4)
אדם המעביר נכס לפי סעיף זה רשאי –
(א)
להעביר לקנין החברה את הפרשי ההצמדה והריבית בתשלומים תקופתיים במועדים שונים מהאמור בפסקה (1), אם קיבל את הסכמת החברה לכך;
(ב)
לנכות מן הנכס הוצאות שנזקפו לחובת הנכס כתוצאה מפעולות השקעה שעשה בו, ובלבד שיש בידו חשבונות, קבלות או ראיות אחרות המעידות על הוצאתן.
(ב)
קיבל אדם הודעה מאת החברה לפי סעיף קטן (א), יעביר את הנכס לחברה בהתאם להודעתה, אלא אם כן הודיע בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, כי הוא חולק על היותו של הנכס, נכס של נספה השואה, ופירט את הטענות שעליהן הוא מתבסס, בצירוף מסמכים התומכים בטענותיו; ואולם מחזיק בנכס או מנהל נכס אשר לא הודיע כאמור, לא יהיה מנוע בשל כך מלפנות לבית המשפט בטענה שהנכס אינו נכס של נספה השואה.
(ג)
נכס שהוא מקרקעין יועבר לפי הוראות סעיף זה לניהול החברה, ונכס שאינו מקרקעין, יועבר כאמור לקנין החברה.
(ד)
נכס שעל אדם להעבירו לחברה לפי הוראות סעיף זה, יועבר בצירוף המסמכים והחשבונות המתייחסים אל הנכס, הנמצאים ברשותו של אותו אדם, וכל מידע אחר שיש ברשותו, העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכס.
פניה לבית משפט
(א)
הודיע אדם לחברה לפי הוראות סעיף 10(ב), כי הוא חולק על היותו של נכס, נכס של נספה השואה, ולאחר שבדקה החברה את טענותיו לא השתכנעה בצדקתן, תפנה החברה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרך של המרצת פתיחה בבקשה להכריז על הנכס כנכס של נספה השואה ולצוות על המחזיק בנכס או מנהלו להעבירו לחברה כפי שנדרש להעבירו בהודעת החברה לפי סעיף 10.
(ב)
(1)
חלק אדם על הדרך שבה חישבה החברה את הפרשי ההצמדה והריבית שהוא נדרש לצרף לנכס, ולאחר שבדקה החברה את טענותיו והודיעה לו כי לא השתכנעה בצדקתן, רשאי הוא להשיג על דרך החישוב כאמור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בדרך של המרצת פתיחה; אין באמור בפסקה זו כדי לאפשר השגה על קביעת הוועדה להפרשי הצמדה וריבית.
(2)
המרצת הפתיחה תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת החברה כי היא דוחה את טענותיו.
(3)
בית המשפט לא ידון בהמרצת הפתיחה אלא לאחר שנוכח כי הנכס ואותו חלק של הפרשי ההצמדה והריבית, שאינו שנוי במחלוקת, הועברו לחברה.
סיום תקופת האחריות
אחריותו של אדם שהחזיק או שניהל נכס של נספה השואה שהועבר לחברה, תסתיים במועד שבו נמסרה החזקה בנכס לחברה, בצירוף פירות הנכס או הפרשי ההצמדה והריבית, המסמכים, החשבונות והמידע, כאמור בסעיף 10, לפי המאוחר.

סימן ג׳: כללי

פירותיו של נכס
ההוראות החלות על העברת נכס לפי פרק זה יחולו גם על העברת פירותיו של נכס.
מועד העברת נכסים לחברה
(א)
נכס שיש להעבירו לחברה, יעבור הקנין בנכס או ניהול הנכס, לפי הענין, לחברה, במועד שבו נמסרה לה החזקה בו, ואם הוגשה המרצת פתיחה לבית המשפט לפי הוראות סעיף 11(א) – במועד שקבע בית המשפט.
(ב)
חלף המועד להעברתו של נכס של נספה השואה לחברה, כאמור בסעיפים 5(א) או (ב), או 10(א), לפי הענין, והחזקה בנכס לא נמסרה לחברה, יעבור הקנין בנכס או ניהול הנכס לחברה, לפי הענין, במועד הקבוע בסעיפים האמורים להעברת הנכס, אלא אם כן הודיע אדם לפי הוראות סעיף 10(ב), כי הוא חולק על היותו של הנכס נכס של נספה השואה, ובלבד שהחברה מסרה לכל אדם אשר היה ידוע לה כי הוא מחזיק בנכס או מנהלו הודעה כי עליו להעביר אליה את הנכס כאמור בסעיף 10.
(ג)
אין האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל או אדם כאמור בסעיף 9(א) רשאי להעביר לאחר, נכס של נספה השואה שעליו להעביר לחברה לפי הוראת סעיף 5(א) או לפי הודעת החברה כאמור בסעיף 10(א), לפי הענין, ואין הוא רשאי להעביר לאחר כל זכות בנכס כאמור או לעשות פעולה אחרת שעשויה לפגוע בהעברת נכס כאמור לחברה, אלא באישור בית משפט או באישור מוקדם מהחברה.
רישום נכסים על שם החברה
היה בנכסים שהועברו לחברה, לרבות לפי סעיף 14(ב), נכס שזכויות או פעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על פי חיקוק, תודיע החברה על כך לרשם, והרשם ירשום בו הערה מתאימה; נרשמה הערה כאמור, לא תירשם כל זכות או פעולה בנכס הסותרת את תוכן ההערה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכות החברה לרשום את זכויותיה בנכס בכל פנקס המתנהל על פי חיקוק.
ועדה להפרשי הצמדה וריבית
(א)
תוקם ועדה בת חמישה חברים שימונו על ידי השר, לשם קביעת שיעורי ההצמדה והריבית לענין נכסים של נספי השואה שהם כספים או ניירות ערך, ולשם קביעת התקופות שלגביהן יש לחשב את שיעורי ההצמדה והריבית כאמור (בסעיף זה – הוועדה); הודעה על מינוי הוועדה תפורסם ברשומות.
(ב)
ואלה חברי הוועדה:
(1)
שלושה אנשי אקדמיה בעלי מומחיות בכלכלה או בהיסטוריה כלכלית; על מינוי חברי הוועדה לפי פסקה זו תחול הוראת סעיף 9(א) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 (בחוק זה – חוק בתי דין מינהליים);
(2)
איש אקדמיה בעל מומחיות בכלכלה או בהיסטוריה כלכלית שימונה לפי המלצת ארגונים המנויים בתוספת השניה;
(3)
המנהל הכללי של משרד האוצר.
(ג)
הוועדה תקבע את שיעורי ההצמדה והריבית, במטרה לשקף את שווי הנכסים, אילו אדם סביר היה פועל להשקעתם באופן סביר, במועדים ובנסיבות הנוגעים לענין, ואולם היא תהיה רשאית להביא בחשבון בקביעת שיעורי ההצמדה והריבית, גם את המטרה שלשמה מיועדים הנכסים.
(ד)
(1)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות.
(2)
המנין החוקי בדיוני הוועדה יהיה שלושה חברי ועדה.
(3)
הוועדה רשאית להזמין לדיוניה גם מי שאינו חבר ועדה.
(4)
הוועדה תמנה את מזכיר הוועדה.
(5)
הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
(ה)
לוועדה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
(ו)
הוועדה תסיים את עבודתה ותגיש מסקנותיה לחברה לכל המאוחר בתוך שלושה חודשים מיום הקמת החברה.

פרק ד׳: איתור יורשים ובעלי זכויות בנכסים והשבה ליורשים

סימן א׳: איסוף מידע

חקירה לאיתור יורשים ובעלי זכויות [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
החברה תערוך חקירה לשם איסוף מידע הנוגע לנכסים של נספי השואה שהועברו לה לפי הוראות חוק זה, וכן מידע אחר העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור.
(א1)
על אף האמור בסעיף 31 לחוק מרשם האוכלוסין ובכפוף לכל דין, עלה במסגרת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) צורך לעיין במסמכים שבמרשם האוכלוסין לשם איתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור באותו סעיף קטן, רשאי פקיד רישום למסור לנציג החברה, לבקשתו, מסמכים ממרשם האוכלוסין הנדרשים לשם איתור היורשים ובעלי הזכויות כאמור ובמידה הנדרשת למילוי מטרה זו; לעניין זה –
”חוק מרשם האוכלוסין“ – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”נציג החברה“ – מי שהמנהל הכללי של החברה מינה אותו לנציג החברה לעניין סעיף קטן זה;
”פקיד רישום“ – מי שמונה לפקיד רישום לפי סעיף 4 לחוק מרשם האוכלוסין.
(ב)
החברה תתחיל בעריכת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי נכס, לא יאוחר מתום שנה מיום שהועבר הנכס לידיה, לפי כללים שתחליט עליהם בהתחשב בשווי הנכס ובמידע שיש בידיה בעניינו ובעניין בעליו; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של החברה.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה לעניין הגבלת משך החקירות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של נכסים, לרבות בהתייחס לשוויים.
דרישה למסירת מידע
(א)
החברה רשאית לדרוש מאדם למסור לה מידע, מסמכים, ידיעות והסברים המצויים ברשותו, אשר דרושים לה לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
(ב)
אדם שנדרש למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים כאמור בסעיף קטן (א), ימסרם לחברה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־30 ימים ממועד קבלת הדרישה.
(ג)
סירב אדם לדרישת החברה לפי סעיף זה, רשאית החברה לפנות לוועדת הערר, כדי לחייבו לקיים את הדרישה.

סימן ב׳: תהליך מיוחד לאיתור יורשים ובעלי זכויות

פרסום
(א)
(1)
החברה תפרסם, בתוך שלושה חודשים ממועד הקמתה, את רשימת הנכסים של נספי השואה שהועברו לה עד למועד הפרסום, ורשאית היא לפרסם פרטים גם לגבי נכסים שטרם הועברו לה, ושפרטיהם הועברו אליה על ידי האפוטרופוס הכללי, אדם מנהל או אדם אחר המחזיק בהם או מנהלם (בפרק זה – הפרסום הראשון);
(2)
הפרסום הראשון יכלול את שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס, הידוע (בפרק זה – נספה השואה), את שם המדינה כפי שהיה ביום י״ז באלול התרצ״ט (1 בספטמבר 1939), שבה היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה, ככל שהם ידועים לחברה, ואת סוג הנכס; לא ידוע לחברה שם המדינה כאמור אך ידוע לה שם המדינה שבה רכש נספה השואה את זכויותיו בנכס או שבה בוצעו פעולות אחרות הקשורות לאותה רכישה, תפרסם החברה פרטים אלה;
(3)
הפרטים האמורים בפסקה (2) יפורסמו באתר האינטרנט של החברה ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, ויוצגו לעיון הציבור במשרדי החברה.
(ב)
החברה תפרסם במועד הפרסום הראשון, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל וכן בעיתונים מחוץ לישראל ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, הודעה הכוללת הסבר בדבר הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) ומשמעותו, הפרטים הנכללים בו, המקומות שבהם הוא מופיע ודרכי הפניה לחברה.
(ג)
בתום שישה חודשים ממועד הפרסום הראשון, תפרסם החברה, לגבי כל נכס שהופיע ברשימת הנכסים שבפרסום הראשון, בדרך האמורה בסעיף קטן (א)(3), גם את שם היישוב כפי שהיה ביום י״ז באלול התרצ״ט (1 בספטמבר 1939), שבו היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה, ככל שהוא ידוע לחברה, וכן את שם היישוב היום (בפרק זה – הפרסום השני); לא ידוע לחברה שם היישוב כאמור אך ידוע לה שם היישוב שבו רכש נספה השואה את זכויותיו בנכס או שבו בוצעו פעולות אחרות הקשורות לאותה רכישה, תפרסם החברה פרטים אלה.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאית החברה לפרסם את המידע שבסעיף הקטן האמור, כבר בפרסום הראשון, אם יש בידיה, נוסף על המידע האמור, מידע אחר על הנכס שיאפשר את בדיקת אמיתות הבקשות שיוגשו לה לפי הוראות פרק זה.
(ה)
הועברו לחברה נכסים נוספים של נספי השואה לאחר הפרסום הראשון ועד תום תהליך האיתור המיוחד כאמור בסעיף 23, תפרסם את פרטיהם לפי הוראות סעיף קטן (א), במועד מאוחר יותר, והמועדים לפרסום השני ולהגשת הבקשות לפי פרק זה יימנו החל ממועד הפרסום המאוחר.
הגשת בקשה לקבל נכס
(א)
בתקופה שממועד הפרסום הראשון עד תום שישה חודשים ממועד הפרסום השני, רשאי כל הטוען לזכות בנכס של נספה השואה (בסימן זה – המבקש), להגיש בקשה לחברה לקבלת הנכס לידיו; בבקשה כאמור יפרט המבקש מהי זכותו בנכס, את מקור הזכות ואת הפרטים הידועים לו על הנכס ועל נספה השואה, ויצרף כל ראיה הנוגעת לכך; העובדות הנכללות בבקשה יאומתו בתצהיר.
(ב)
בקשות שיוגשו לפני מועד הפרסום השני, יכללו, במידת האפשר, גם פרטים וראיות הנוגעים ליישוב שבו היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה; לציון הפרטים האמורים בבקשה, לפני פרסומם בידי החברה, יינתן משקל בעת בחינת הבקשה.
(ג)
בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לא יתקבלו בקשות נוספות לפי סימן זה, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של אדם להגיש בקשה לחברה לקבלת הנכס לידיו לאחר המועד האמור, לפי הוראות סימן ג׳.
בדיקת בקשות
(א)
החברה תדון בכל הבקשות שהוגשו לה, ורשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לדרוש מהמבקש ומכל אדם אחר לתת הבהרות ופרטים או להמציא ראיות נוספות בקשר לבקשה; כן רשאית החברה להזמין את המבקש וכל אדם אחר להתייצב לפניה, לצורך בירור זכותו של המבקש בנכס.
(ב)
לשם אכיפת סמכויותיה לפי סעיף קטן (א), רשאית החברה לפנות לוועדת הערר בבקשה שתעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיף 31.
(ג)
מנגנוני בדיקת הבקשות ודרכי הבקרה עליהם ייקבעו בתקנון החברה.
מתן החלטה
(א)
החברה תחליט בדבר הזכויות בנכס ותמסור את החלטתה למבקש, בתוך שנה מתום התקופה להגשת בקשות כאמור בסעיף 20 או בתוך תקופה ארוכה יותר שיקבע השר, ותודיע למבקש על זכותו לערור על ההחלטה לפי סעיף 28.
(ב)
לצורך דיון בבקשה ומתן החלטה, רשאית החברה לפטור מבקש מהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, בהתאם להוראות שיקבע השר.
(ג)
החברה רשאית, אם ראתה לנכון לעשות כן, להתנות את מתן החלטתה בדבר הזכויות בנכס בהמצאת הצהרת מוות; נתנה החברה החלטה כאמור, תודיע למבקש על זכותו להגיש לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, לפי הוראות סעיף 30.
(ד)
לא תחליט החברה בבקשה שהוגשה לה ולא תמסור נכס או שוויו של נכס למבקש, לפני תום התקופה להגשת בקשות כאמור בסעיף 20, אלא אם כן ראתה כי מן הנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סיום תהליך האיתור המיוחד
תהליך האיתור המיוחד יסתיים בתום 12 חודשים מהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור בסעיף 20(א), ואם קבע השר תקופה ארוכה יותר לפי סעיף 22(א) – בתום התקופה כאמור.
ייחוד תהליך האיתור המיוחד
הגיש הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, תובענה בענין זכויותיו בנכס לבית המשפט, לאחר מועד הפרסום הראשון, לא ידון בית המשפט בתובענה עד לסיום תהליך האיתור המיוחד כאמור בסעיף 23, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סימן ג׳: פעולות נוספות לאיתור יורשים ובעלי זכויות

פרסום ועיון לאחר תהליך האיתור המיוחד
(א)
לאחר סיום תהליך האיתור המיוחד כאמור בסעיף 23, תפרסם החברה, אחת לשנה, באתר האינטרנט שלה ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, ותציג לעיון הציבור במשרדיה, את רשימת הנכסים שהועברו לה באותה שנה; כן תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל הודעה על פרסום רשימת הנכסים כאמור; הפרסום יכלול את הפרטים האמורים בסעיף 19(א)(2).
(ב)
בתום שישה חודשים ממועד הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) תפרסם החברה לגבי רשימת הנכסים שהופיעו באותו פרסום, ובמקומות שבהם פורסם, גם את הפרטים האמורים בסעיף 19(ג); החברה רשאית לפרסם את המידע האמור כבר בפרסום של רשימת הנכסים לפי סעיף קטן (א), אם יש בידיה נוסף על המידע האמור, מידע אחר שיאפשר את בדיקת אמיתות הבקשות שיוגשו לה לפי סימן זה.
(ג)
רשימת כל הנכסים שהועברו לחברה, כפי שפורסמו במהלך השנים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ולפי סעיף 19, וטרם הושבו ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם, תפורסם באתר האינטרנט של החברה, ותוצג לעיון הציבור במשרדי החברה, ובמקומות אחרים ככל שהחליטה על כך החברה.
הגשת בקשות לאחר תהליך האיתור המיוחד ובדיקתן [תיקון: תשע״ב־2]
בתום המועד להגשת בקשות לפי הוראות סעיף 20(א), רשאי אדם הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, להגיש לחברה בקשה לקבלת הנכס לידיו לפי הוראות סימן זה; הוראות סעיפים 20(א) סיפה ו־(ב), 21, ו־22(ב) ו־(ג), יחולו על הבקשה ובדיקתה; החברה תחליט בדבר הזכויות בנכס ותמסור את החלטתה למבקש, בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, ואם נדרש לחברה מידע נוסף, מהמבקש או ממקורות אחרים, לשם קבלת ההחלטה – בתוך חודשיים ממועד קבלת מלוא המידע האמור, ובלבד שאם נדרש מידע נוסף מהמבקש – החברה דרשה ממנו את המידע בתוך ארבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

סימן ד׳: ועדת ערר

ועדת ערר [תיקון: תשע״ד]
(א)
תוקם ועדה בת שלושה חברים שימונו על ידי השר, שתפקידה לדון בעררים על החלטות החברה בבקשות לפי פרק זה; ואלה חברי ועדת הערר:
(1)
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
עורך דין הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום;
(3)
אדם בעל ידע ומומחיות בנושא השואה.
(ב)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תהיה ועדת הערר מוסמכת:
(1)
לתת הצהרות מוות, לפי הוראות סעיף 30;
(2)
לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים לפי הוראות סעיף 31;
(3)
לתת צווים בדבר חליפיהם של נספי השואה לעניין חוק זה, לפי הוראות סעיף 31א.
(ג)
על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 26, 30 ו־31 לאותו חוק, ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות מינהלית“ יבוא ”החברה“.
הגשת ערר [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
כל אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת החברה לפי סעיפים 22 ו־26, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצאה לו; הערר יוגש לפי הוראות חוק בתי דין מינהליים.
(ב)
ועדת הערר רשאית להחליט שלא לדון בערר שהוגש על החלטת החברה לפי סעיף 26 אם מצאה שהעיכוב בהגשת הבקשה לאחר תום התקופה שנקבעה בסימן ב׳ היה בלתי מוצדק; החלטת הוועדה לפי סעיף קטן זה תהיה סופית; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מהעורר לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להוכיח את זכויותיו בנכס.
החלטה בערר
(א)
ועדת הערר תיתן את החלטתה לאחר שנתנה הזדמנות לעורר, לנציג החברה ולכל מי שהגיש בקשה לגבי אותו נכס, להשמיע את טענותיהם לפניה ולסכמן, בכתב או בעל פה, לפי בקשתם.
(ב)
ועדת הערר תהיה רשאית לחייב צד אחד בערר בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, של הצד האחר, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
על פני הדברים לא היה מקום להגיש את הערר או על פני הדברים לא היה מקום לדחות את הבקשה;
(2)
צד בערר או בא כוחו ניהל את הערר בחוסר תום לב, בדרך קנטרנית או האריכו שלא לצורך;
(3)
קיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לחייב צד אחד בהוצאותיו של הצד האחר.
הצהרה על מותו של נספה השואה
(א)
ועדת הערר רשאית להצהיר על מותו של נספה השואה ויהיו לה לשם כך כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לעניני משפחה, לפי חוק הצהרות מוות, התשל״ח–1978; על בקשה להצהרת מוות והדיון בה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי החוק האמור, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה, לקבוע דרך כלל כי הוראה מההוראות האמורות לא תחול או כי תחול בשינויים.
(ב)
הוגשה לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, רשאית היא להעביר את הבקשה לבית המשפט לעניני משפחה, אם ראתה לנכון לעשות כן, לאור מורכבות הבקשה או מטעם אחר.
(ג)
החליטה ועדת הערר בבקשה להצהרת מוות, שהוגשה לה בעקבות החלטת החברה לפי סעיף 22(ג), תעביר העתק מההחלטה לחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה שהוגשה לה, בהסתמך על החלטת ועדת הערר.
(ד)
הצהרת מוות שניתנה בהתאם לסעיף זה, כוחה יפה לצורך מתן צו ירושה או צו קיום צוואה שישמשו לקבלת נכס לפי חוק זה, או לשם מתן החלטת החברה כאמור בסעיף 22(ג), לצרכים אלה בלבד.
אכיפת דרישה למסירת מידע
ועדת הערר רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים שהוא נדרש למסור לחברה לצורך ביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, והיא רשאית לחייבו להתייצב לפניה לשם כך, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
צו בדבר חליפיו של נספה השואה [תיקון: תשע״ד]
(א)
התנתה החברה את מתן החלטתה בבקשה לקבלת נכס לפי פרק זה (בסעיף זה – בקשה לקבלת נכס) בהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאית ועדת הערר לתת צו בדבר חליפיו של נספה השואה, שישמש לעניין חוק זה כחלופה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, והכול בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
(ב)
רשאים להגיש בקשה לוועדת הערר לקבלת צו בדבר חליפיו של נספה השואה (בסעיף זה – בקשה למתן צו), כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, בתנאים האמורים בהן:
(1)
הטוען לזכות בנכס כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – הטוען לזכות בנכס), ובלבד שלא הגיש בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם הגיש בקשה כאמור – בקשתו נמחקה;
(2)
החברה, אם בנסיבות העניין ולאחר שפנתה לכל אדם שלפי המידע שבידה עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס, אין לה יסוד סביר להניח שאדם כאמור יגיש בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה או בקשה למתן צו לגבי אותו נכס.
(ג)
לבקשה למתן צו יצרף מגיש הבקשה (בסעיף זה – המבקש) כל מידע הידוע לו בנוגע לעניינים המפורטים להלן, הנדרש לצורך מתן הצו:
(1)
הרכב המשפחה של נספה השואה מקרבת דם ומקרבת חיתון;
(2)
המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה.
(ד)
הוגשה בקשה למתן צו, יפרסם המבקש הודעה על הגשת הבקשה בעיתון יומי בשפה העברית בעל תפוצה רחבה בישראל, והמבקש ימסור הודעה על הגשת הבקשה לכל מי שלפי המידע שבידו עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס, ואם המבקש הוא הטוען לזכות בנכס – גם לחברה.
(ה)
הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) תכלול הזמנה להגיש לוועדת הערר התנגדות לבקשה למתן צו בתוך שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי או מיום מסירת ההודעה, לפי המאוחר, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבעה ועדת הערר.
(ו)
החברה תפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה על הגשת בקשה למתן צו.
(ז)
הוצאות הפרסום של הודעה על הגשת בקשה למתן צו, כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו –
(1)
אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי הטוען לזכות בנכס – על מבקש הצו;
(2)
אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי החברה – על הנכס שלגביו הוגשה הבקשה.
(ח)
הוגשה לוועדת הערר בקשה למתן צו, תדון הוועדה בבקשה ותקבע מי הם חליפיו של נספה השואה ואת חלקם בזכויותיו, לעניין חוק זה, לפי דין הירושה החל על העניין, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ט) ו־(י); לשם הקביעה כאמור תקבע ועדת הערר את הרכב המשפחה של נספה השואה ואת מועדי הפטירות במשפחה וסדרן.
(ט)
ההוראות לפי חוק זה החלות לעניין הליך למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין הליך למתן צו לפי סעיף זה; ואולם ועדת הערר לא תהיה כפופה בהליך למתן צו לפי סעיף זה לסדרי הדין ולדיני הראיות הקבועים בדין הירושה החל על העניין או בהוראות כאמור.
(י)
על אף הוראות סעיף קטן (ח), ועדת הערר רשאית להעביר בקשה למתן צו שהוגשה אליה לבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב, אם ראתה לנכון לעשות כן, בין השאר בשל מורכבות הבקשה.
(יא)
הוגשה לוועדת הערר התנגדות לבקשה למתן צו כאמור בסעיף קטן (ה), תעביר ועדת הערר את ההכרעה במחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב אלא אם כן מצאה, מנימוקים שיירשמו, כי ההתנגדות אינה מעוררת מחלוקת מורכבת מבחינה עובדתית או משפטית וכי באפשרותה להכריע בה.
(יב)
מצאה ועדת הערר כי התקיים האמור בסעיף קטן (יא) ובאפשרותה להכריע במחלוקת, תדון ועדת הערר ותחליט בבקשה למתן צו ובהתנגדות לבקשה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ח).
(יג)
הועברו לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו לפי סעיף קטן (י) או בקשה למתן צו והתנגדות לבקשה לפי סעיף קטן (יא), ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה או בהתנגדות, לפי העניין, ויחליט בהן לפי הוראות סעיף קטן (ח).
(יד)
הוגשה לוועדת הערר או הועברה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו ומצאו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, או שהוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ומגיש ההתנגדות הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, יורו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה על מחיקת הבקשה למתן צו.
(טו)
ניתן צו בדבר חליפיו של נספה השואה, יעבירו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה שנתנו את הצו, העתק מהצו לצדדים להליך ולחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה לקבלת נכס בהסתמך על הצו כאמור.
(טז)
דין צו בדבר חליפיו של נספה השואה כדין החלטה כאמור בסעיף 123(ב)(2) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, ולעניין הסעיף האמור יראו אותו כאילו היה צו ירושה שניתן לפי חוק זה.

סימן ה׳: השבה ליורשים ולבעלי הזכויות

השבה ליורשים ולבעלי הזכויות
החליטה החברה בבקשה שהוגשה לה לפי הוראות פרק זה, כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, יחולו הוראות אלה:
(1)
היה הנכס בידי החברה – תשיב החברה את הנכס למבקש בצירוף הפירות שצמחו ממנו מיום העברתו לחברה, לרבות רווחים מפעולות השקעה של כספים לפי הוראות סעיף 40, שנזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס כתוצאה מפעולות השקעה כאמור ושל הוצאות כמשמעותן בסעיף 39, החלים על הנכס;
(2)
מימשה החברה את הנכס – תשיב למבקש את תמורתו כפי שהיתה ביום המימוש, בצירוף הפירות והרווחים כאמור בפסקה (1) לענין הנכס ותמורתו, ובניכוי הפסדים והוצאות כאמור באותה פסקה.
מסירת נכס [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
החברה תמסור למבקש את הנכס כנגד כתב התחייבות שייחתם בידו או בידי בא כוחו לעניין זה או בידי אחד היורשים האחרים באותו נכס שהתחייב אישית במקומו, אשר לפיו, אם יוכח כי אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו, הוא מתחייב להחזיר את הנכס או את שוויו של הנכס, או של החלק בנכס, לפי הענין, לפי ערכו המשוערך ליום התשלום בפועל אם הנכס אינו בידיו עוד, בתוך 30 ימים מהמצאת דרישה לכך מאת החברה; התחייבות אישית של יורש אחר בנכס כאמור בסעיף זה לא תעלה על 30,000 שקלים חדשים.
(ב)
עם מסירת הנכס תמסור החברה למקבלו את המסמכים שבידיה הנוגעים לנכס או העתקים מהם.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה רשאית למסור למבקש נכס גם בלא כתב התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) באחת מאלה:
(1)
חלקו המצטבר של היורש או של בעל הזכויות האחר בנכס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי הנכס אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; השר רשאי להגדיל, בצו, את הסכומים האמורים בפסקה זו;
(2)
בנסיבות מיוחדות ולפי תנאים שקבע השר.

פרק ה׳: שימוש בנכסים שהועברו לחברה, ניהולם ומימושם

שימוש בנכסים [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
החברה תבצע את תפקידיה, תפעיל את סמכויותיה ותעשה שימוש בנכסים שהועברו אליה בנאמנות לשם מימוש מטרותיה ומטרות החוק.
(ב)
הנכסים שהועברו לחברה ישמשו למימוש מטרות החברה ולביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, ולמימון פעילותה של החברה, ולשם כך בלבד, בכפוף להוראות פרק זה.
(ב1)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), החברה תקצה ותעביר בכל שנה לפחות 135 מיליון שקלים חדשים ובשנת 2015 לפחות 150 מיליון שקלים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ובלבד שלא תשתמש בנכסים שניתנו לגביהם החלטות בדבר זכותו של מבקש בנכס לפי סעיף 22 או 26, בנכסים שמימושם מעוכב לפי סעיף 35 או בנכסים שיש לחברה יסוד סביר להניח, על בסיס ממצאי חקירה שנערכת, שיימצאו בהם יורשים או בעלי זכויות אחרים; מצאה החברה כי אין די בנכסים שבידיה כדי להקצות ולהעביר את הסכום האמור באותה שנה – יחליט הדירקטוריון בדבר הסכום שיוקצה לסיוע, בהחלטה מנומקת שתירשם בפרוטוקול, וימסור דוח מפורט בעניין לוועדת החוקה, לוועדת הכספים של הכנסת ולשר המשפטים עד ליום 21 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שלגביה נקבע סכום הסיוע.
(ב2)
החברה תקצה ותעביר בכל שנה לפחות 75% מהסכום האמור בסעיף קטן (ב1) ישירות לחשבונות בנק הרשומים על שמם של ניצולי השואה הזקוקים לכך; ואולם בשנת 2014 תעביר החברה לפחות 60% מהסכום האמור לחשבונות בנק כאמור.
(ב3)
טרם קבלת החלטת החברה על הסכום שתקצה ועל אופן הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (ב1), בכל שנה ולא יאוחר מ־21 ימים לפני קבלת ההחלטה כאמור, תפנה החברה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד לאזרחים ותיקים לשם קבלת עמדתם המשותפת בעניין; המשרדים כאמור יהיו רשאים להעביר לחברה את עמדתם המשותפת עד מועד קבלת החלטת החברה.
(ג)
בתום שנתיים מיום הקמת החברה, תהיה החברה רשאית לעשות שימוש בנכסים שהועברו אליה למטרת הנצחה, ובלבד שהחברה תיתן עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע; הסכום המיועד למטרת הנצחה כאמור בסעיף קטן זה לא יעלה על 4% מהסכום שהקצתה החברה באותה שנה לכלל מטרות הסיוע.
(ד)
שימוש בנכסים למטרת סיוע ולמטרת הנצחה כאמור בסעיף זה ייעשה בהתאם לאמות מידה שפרסמה החברה לפי סעיף 77.
(ה)
(בוטל).
עיכוב מימוש [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
החברה לא תהיה רשאית למכור נכס של נספה השואה שהועבר אליה, או לבצע פעולה אחרת אשר תמנע ממנה את השבתו בעין, עד תום שבע שנים מהיום שהנכס הועבר אליה (בפרק זה – תקופת עיכוב המימוש).
(ב)
בסעיף זה ובסעיפים 36, 37 ו־38, ”נכס“ – למעט כספים וניירות ערך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי נכסים מן הסוגים המפורטים להלן יחולו תקופות עיכוב המימוש המפורטות לצדם:
(1)
נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר;
(2)
נכס שנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל או על ידי חברת הימנותא בע״מ, שבע שנים לפחות לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום חמש שנים מהיום שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר;
(3)
(נמחקה).
דרך ניהול הנכסים בתקופת עיכוב המימוש ולאחריה
(א)
בתקופת עיכוב המימוש החברה תשמור על נכס שהועבר אליה ותנהל אותו בדרך שהיא לדעתה המועילה ביותר ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בו.
(ב)
לאחר תקופת עיכוב המימוש של נכס, ואם לא הושב לידי היורשים או בעלי הזכויות האחרים, ינוהלו הנכס והפירות שצמחו ממנו, לרבות פירות שצמחו בתקופת עיכוב המימוש, על ידי החברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות החוק.
מימוש נכסים [תיקון: תשע״ד]
(א)
הועבר נכס לחברה, חלפה תקופת עיכוב המימוש לגביו, ובנסיבות הענין ולפי המידע שברשות החברה, לאחר שביצעה את כל הפעולות הנדרשות לפי חוק זה לשם איתור יורשים או בעלי זכויות אחרים באותו נכס, אין לחברה יסוד סביר להניח כי יאותרו יורשים או בעלי זכויות כאמור, רשאית החברה לממש את הנכס והיא רשאית לעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו, לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה.
(א1)
החברה רשאית לממש נכס ולעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה אף אם לא מתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (א), בכל אחד מאלה:
(1)
מתקיימים כל אלה:
(א)
המידע הקיים בידי החברה על בעל הנכס כולל, לכל היותר, את שם בעל הנכס ואת שם היישוב והמדינה שבהם היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון;
(ב)
טרם העברת הנכס לחברה, הנכס הוחזק בידי האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע״מ, והוא הועבר לחברה בהתאם להוראות חוק זה לאחר שאותו מחזיק מצא כי הנכס הוא נכס של נספה השואה;
(ג)
חקירה שביצעה החברה בניסיון לאתר מידע נוסף על האמור בפסקת משנה (א) על בעל הנכס לא העלתה מידע שמאפשר זיהוי של בעל הנכס לצורך איתור יורשיו, ובלבד שלגבי נכס שהוא מקרקעין כללה החקירה כאמור את כל אלה:
(1)
פנייה לאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, לשם איתור מסמכים שיש בהם כדי להוסיף על המידע הקיים בידי החברה על בעל הנכס;
(2)
פנייה לרשות המקומית שבתחומיה נמצא הנכס ולרשות המסים, לשם בדיקה אם שולמו בשל הנכס מסים או תשלומים אחרים על ידי בעל הנכס או מי מטעמו שאינו האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע״מ;
(3)
בדיקות נוספות הנדרשות, לדעת החברה, לזיהוי בעל הנכס לשם איתור יורשיו;
(2)
הנכס הוא נכס מקרקעין ולא תלויה ועומדת בקשה לקבלתו לפי הוראות פרק ד׳, ועל פי המסמכים שבידי החברה הנכס נרכש בעבור נספה השואה הרשום בחברה כבעל הזכויות בו, לאחר מותו; מימשה החברה נכס מקרקעין לפי פסקה זו, תמשיך החברה את החקירה לפי חוק זה בניסיון לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לשם השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם בהתאם להוראות סעיף 32(2).
(ב)
(1)
מכירת נכס שהועבר לחברה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), טעונה אישור מוקדם של דירקטוריון החברה שיינתן ברוב של שישה חברי הדירקטוריון לפחות;
(2)
אישור הדירקטוריון יינתן רק לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של החברה למכירת הנכס, לאחר שבדק כי בוצעו הפעולות הנדרשות לפי חוק זה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים באותו נכס וכן כי התמלאו התנאים המוקדמים למכירתו של הנכס לפי הוראות חוק זה והוראות כל דין אחר; אישור היועץ המשפטי יינתן בכתב בצירוף נימוקים.
(ג)
בבואו לאשר מכירת נכס שהוא מיטלטלין, ישקול דירקטוריון החברה, בין השאר, את המשמעות או הערך הרגשיים או הסמליים שעשויים להיות לנכס המסוים לגבי היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, ואם סבר כי עשויים להיות לנכס משמעות או ערך כאמור, ידחה את מימושו, ככל האפשר.
(ד)
מכרה החברה נכס, רשאית היא לעשות כל פעולה הנדרשת לצורך השלמת המכירה, לרבות רישום הפעולה בכל פנקס המתנהל לפי חיקוק.
מימוש נכסים במקרים מיוחדים [תיקון: תשע״ד]
(א)
החליטה החברה בבקשה לקבלת נכס שהוגשה לה לפי הוראות פרק ד׳ כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש, וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, רשאית החברה, לבקשת המבקש או בהסכמתו, לממש את הנכס ולהשיב למבקש את התמורה שקיבלה ממכירתו בהתאם להוראות סעיף 32(2).
(ב)
החברה רשאית לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיאשר לה לממש נכס מקרקעין, בכל אחד מאלה:
(1)
החברה איתרה אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש של בעל הנכס, ועל אף פניותיה אליו הוא לא הגיש לה, בתוך חצי שנה ממועד הפנייה הראשונה אליו, בקשה לקבלת הנכס לפי הוראות פרק ד׳;
(2)
מתקיימים כל אלה:
(א)
החברה קיבלה החלטה בבקשה לקבלת נכס לפי הוראות פרק ד׳ בהתאם להוראות צו ירושה, צו קיום צוואה או צו בדבר חליפיו של נספה השואה לפי סעיף 31א, ולפי החלטת החברה יותר מאדם אחד זכאי לזכויות בנכס או לחלקן, וחלף המועד להגשת ערר על החלטת החברה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר על החלטת החברה וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס האמור;
(ב)
חלק מהזכאים לקבל זכויות בנכס כאמור בפסקת משנה (א) הסכימו לממש את הנכס ולקבל את תמורתו, ואולם החברה לא הצליחה לקבל את הסכמת כלל הזכאים לזכויות בנכס למימושו.
(ג)
הגישה החברה בקשה לבית המשפט לפי סעיף קטן (ב), תודיע על דבר הגשת הבקשה לכל אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס שבקשר אליו הוגשה הבקשה.
(ד)
אישר בית המשפט לחברה לממש נכס לפי סעיף קטן (ב)(1), ייתן לה הוראות גם לעניין העברת תמורת הנכס, בהתחשב, בין השאר, בזיקתו לנכס של האדם שלפי המידע שבידי החברה עשוי להיות יורש של בעל הנכס.
(ה)
אישר בית המשפט לחברה לממש נכס לפי סעיף קטן (ב)(2), תמשיך החברה את החקירה לפי חוק זה בניסיון לאיתור כלל היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לצורך השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם בהתאם להוראות סעיף 32(2).
(ו)
הוראת סעיף 37(ד) תחול גם על נכס שמכרה החברה לפי סעיף זה.
חזקה לגבי נכס של נספה השואה והתחייבות החברה [תיקון: תשע״ד]
(א)
ניתן אישור הדירקטוריון לפי סעיף 37(ב), למכירת נכס שהועבר לחברה לפי הוראות חוק זה מהאפוטרופוס הכללי לאחר שמצא כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, חזקה כי הנכס הוא נכס של נספה השואה לעניין כל פעולה משפטית.
(ב)
הוגשה תביעה נגד מדינת ישראל בטענה כי נרשמה בפנקסי המקרקעין העברה לאחר של נכס לפי הוראות פרק זה אף שהנכס לא היה נכס של נספה השואה, תחוב החברה בכל חיוב או חבות שתוטל על מדינת ישראל בשל כך.
מגבלות על ביצוע עסקאות בנכסי החברה [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
החברה לא תהיה רשאית, הן בתקופת עיכוב המימוש והן לאחריה, להשכיר נכס, להשאילו, או לעשות בו כל פעולה אחרת שתוצאתה העברת זכות החזקה והשימוש בנכס לאדם אחר, אלא לתקופה מרבית של שלוש שנים, הניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שההסכם להשכרה, להשאלה או לעשיית פעולה אחרת כאמור יאפשר לחברה לסיימן, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס או של בעלי זכויות אחרים באותו נכס לפי סעיף 22 או 26 או בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה על מימוש הנכס בהתאם לסעיף 37.
(ב)
בכפוף לאמור בסיפה של סעיף 5(ב), הנכסים המנוהלים בנפרד כמשמעותם בסעיף 56, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד ולא תחול עליהם זכות עיכבון.
הוצאות [תיקון: תשע״ד]
הוצאות שהוציאה החברה לצורך ניהולו של נכס, לרבות תשלומי החובה החלים עליו לפי כל דין (בסעיף זה – הוצאות), יחולו על הנכס, ואולם רשאית החברה לגבות את ההוצאות גם מנכס אחר השייך לאותו אדם, ובנסיבות שבהן ראתה שיהיה יעיל והוגן לעשות כן – גם מנכסים אחרים שהועברו אליה; כל עוד לא שולמו לחברה ההוצאות כאמור בסעיף זה, יהיו הן שעבוד ראשון על הנכס.
השקעת כספים [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
היו בין הנכסים שהועברו לחברה, כספים, או התקבלו כספים ממימוש של נכסים אחרים של נספי השואה, והכספים לא הועברו לתקציב השוטף של החברה לפי הוראות סעיף 54, תשקיע החברה את הכספים לפי הוראות תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004, או בדרך של מסירתם לידי האפוטרופוס הכללי לשם השקעה לפי הוראות סעיף 10(ג) ו־(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי.
[תיקון: תשע״ד]
(בוטל).

פרק ו׳: החברה – הוראות שונות

סימן א׳: כללי

פרשנות
לכל מונח בפרק זה תהא הפרשנות הנודעת לו לפי חוק החברות הממשלתיות, אלא אם כן משתמע אחרת.
מניות החברה
(א)
כל מניות החברה יהיו, בכל עת, בבעלות המדינה בלבד, והן אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ב)
המדינה כבעלת מניות תהיה רשאית להגיש תביעה נגזרת ולהתגונן בדרך של הגנה נגזרת, לפי הוראות הפרק השלישי לחלק החמישי בחוק החברות.
מינוי נושאי משרה – התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינוים
(א)
מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות:
(1)
חבר הוועדה הממנה כאמור בסעיף 45;
(2)
חבר דירקטוריון כאמור בסעיף 51;
(3)
יושב ראש דירקטוריון כאמור בסעיף 51(ו);
(4)
המנהל הכללי כאמור בסעיף 52;
(5)
חבר ועדת ביקורת כאמור בסעיף 57.
(ב)
החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מן המשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות, לא ימונה המועמד למשרה כאמור.

סימן ב׳: הוועדה הממנה

הוועדה הממנה
(א)
תוקם ועדה ממנה (בסימן זה – הוועדה), ואלה חבריה:
(1)
שופט בדימוס, שימנה השר, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
שלושה נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה ואינם עובדי החברה או נושאי משרה בה, שימונו בידי יושב ראש הוועדה, לאחר התייעצות עם השר ועם הארגונים המנויים בתוספת השניה; שני נציגי ציבור לפחות יהיו בעלי ידע בתחומי פעילותה של החברה ונציג ציבור אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות.
(ב)
חבר הוועדה ימונה לתקופה של חמש שנים ויכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות.
(ג)
תמה תקופת כהונתו של חבר הוועדה לפי סעיף קטן (ב), ימשיך לכהן כל עוד לא מונה חבר אחר במקומו.
תפקידי הוועדה וחובות נאמנות
(א)
הוועדה תמנה את חברי הדירקטוריון כאמור בסעיף 51 ותמלא כל תפקיד אחר שיוחד לה לפי חוק זה; חבריה יפעלו בנאמנות במילוי תפקידים אלה, ובלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם הוראות סעיפים 10 ו־13 לחוק הנאמנות, בשינויים המחויבים.
(ב)
זכויות להצבעה באסיפה הכללית של החברה יופעלו בידי הוועדה; זכויות אחרות של בעל מניות בחברה יופעלו, בשינויים המחויבים, בידי הוועדה, יושב ראש הוועדה או שני חברי הוועדה.
(ג)
הוועדה הממנה רשאית להתייעץ עם הרשות בדבר אופן ההצבעה באסיפה הכללית, אם ראתה צורך בכך.
(ד)
תפקידי הוועדה וסמכויותיה לפי חוק זה אינם ניתנים לאצילה.
כינוס הוועדה וסדרי דיון
(א)
יושב ראש הוועדה יורה על כינוס הוועדה ויקבע את סדר יומה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הדירקטוריון לכנס את הוועדה לפי חוק החברות ביושבה כאסיפה כללית.
(ב)
הוועדה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה; יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה לפי דרישת שני חברי הוועדה לפחות; חבר הוועדה רשאי לפנות ליושב ראש הוועדה בבקשה שיורה על כינוסה, אם סבר כי יש צורך בכך.
(ג)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
(ד)
זימון לישיבות הוועדה הממנה והודעה על סדר יומה יימסרו גם לרשות.
(ה)
הרשות רשאית לפנות ליושב ראש בבקשה שיעמיד נושא על סדר יומה של הוועדה.
(ו)
סברה הרשות כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידיה, רשאית היא לפנות ליושב ראש בבקשה שיורה על כינוסה.
(ז)
בסעיף זה, ”הוועדה“ – לרבות ביושבה כאסיפה כללית.
הפסקת כהונה של יושב ראש הוועדה
(א)
השר רשאי להורות על הפסקת כהונתו של יושב ראש הוועדה בהתקיים אחת מאלה:
(1)
הוא מסר כתב התפטרות לשר;
(2)
נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(3)
הוגש נגדו כתב אישום או החל בענינו הליך משמעתי שבשל מהותו, חומרתו, או נסיבותיו, סבור השר כי אין הוא ראוי להמשיך לכהן;
(4)
הוועדה אינה מתכנסת וחלפו שלושים ימים ממועד פניית הרשות ליושב ראש הוועדה לפי סעיף 47(ו) בבקשה שיורה על כינוסה;
(5)
הוא נוכח כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידה.
(ב)
הרשות רשאית לפנות לשר בבקשה להפסקת כהונתו של יושב ראש הוועדה אם מצאה כי התקיימה עילה לכך.
(ג)
נוכח הדירקטוריון כי הוועדה אינה מתכנסת ואינה ממלאת את תפקידה, רשאי הוא לפנות לשר, לאחר שפנה ליושב ראש הוועדה, בבקשה שיורה על הפסקת כהונת יושב ראש הוועדה.
הפסקת כהונת חבר הוועדה
יושב ראש הוועדה רשאי להורות על הפסקת כהונתו של חבר הוועדה בהתקיים אחת מאלה:
(1)
חבר הוועדה מסר כתב התפטרות ליושב ראש;
(2)
נבצר מחבר הוועדה, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(3)
חבר הוועדה נעדר משלוש ישיבות הוועדה ולדעת היושב ראש לא היתה סיבה סבירה להעדרו או שהיושב ראש סבור שהוא אינו ממלא את תפקידו;
(4)
הוגש נגד חבר הוועדה כתב אישום או החל בענינו הליך משמעתי שבשל מהותו, חומרתו או נסיבותיו, סבור היושב ראש כי אין הוא ראוי להמשיך לכהן.
גמול והוצאות לחברי הוועדה
יושב ראש הוועדה וחבר הוועדה יהיו זכאים לגמול ולהוצאות שתשלם להם החברה לפי מספר ישיבות הוועדה שבהן השתתפו, בהתאם לגמול ולהוצאות המשולמים ליושב ראש דירקטוריון ולדירקטורים לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות, לפי הענין.

סימן ג׳: הדירקטוריון, המנהל הכללי וועדת הביקורת

הדירקטוריון ומינויו [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
הוועדה הממנה תמנה את דירקטוריון החברה שיהיה בן תשעה חברים.
(ב)
שני שלישים מחברי הדירקטוריון ימונו מתוך רשימת מומלצים שיגישו לוועדה הממנה הארגונים המנויים בתוספת השניה ושתכלול עשרה מועמדים לפחות; השליש הנותר ימונה מתוך רשימת מומלצים שיגיש השר לוועדה הממנה ושתכלול חמישה מועמדים לפחות.
(ג)
נושא משרה או חבר הנהלה בארגון המנוי בתוספת השניה או בארגון המיוצג על ידי ארגון כאמור לא יהיה חבר בדירקטוריון החברה.
(ד)
חברי הדירקטוריון יהיו בעלי הכשרה, ניסיון מקצועי וכשירות כנדרש מדירקטורים בחברה ממשלתית לפי הוראות חוק החברות הממשלתיות; שלושה לפחות מבין חברי הדירקטוריון יהיו בעלי ידע בתחומי פעילותה של החברה; אחד לפחות מבין חברי הדירקטוריון יהיה מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה בסעיף 240 לחוק החברות.
(ה)
חבר דירקטוריון יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה מונה אם התקיימה בו עילה מהעילות המנויות בסעיף 22(א)(1) עד (6) לחוק החברות הממשלתיות, כפי שהוחל לפי סעיף 65.
(ו)
הדירקטוריון, באישור הוועדה הממנה, ימנה מבין חבריו את יושב ראש הדירקטוריון; לא מונה יושב ראש לדירקטוריון בתוך 60 ימים מיום תחילת פעולת הדירקטוריון או מיום שתמה כהונת היושב ראש הקודם, לפי הענין, רשאית הוועדה הממנה למנותו.
(ז)
פחת מספר חברי הדירקטוריון הרשאים להשתתף בישיבותיו מהמנין החוקי לישיבותיו, ומצב זה נמשך למעלה מ־30 ימים, או פחת מספר החברים מן המספר המזערי הקבוע בתקנון החברה ומצב זה נמשך למעלה מ־60 ימים, רשאית הרשות לפנות לוועדה הממנה בבקשה שתתכנס לשם מינוי דירקטור או דירקטורים במספר הדרוש להשלמת המנין החוקי.
המנהל הכללי
הדירקטוריון ימנה את המנהל הכללי בהתאם להוראות סעיפים 37(א) עד (ג) לחוק החברות הממשלתיות.
תפקידי הדירקטוריון והמנהל הכללי [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
חברי הדירקטוריון, יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של החברה יפעלו בנאמנות למימוש מטרות החברה, לביצוע תפקידיה ולקיום הוראות חוק זה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם, נוסף על הוראות כל דין, הוראות סעיפים 10 ו־13 לחוק הנאמנות, בשינויים המחויבים.
(ב)
הדירקטוריון ידווח בכתב לשר, לוועדת הכספים של הכנסת, ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), מדי שישה חודשים, על פעולותיה של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי סעיף 4, ויגיש להם, במועד האמור, דין וחשבון כספי על פעולותיה של החברה בששת החודשים שחלפו, לרבות בעניינים אלה:
(1)
השבת נכסים – מצבת הנכסים שלגביהם קבעה החברה את זיקתו של מבקש לנכס אך הנכס טרם הושב לו, מספרם ושוויים, והסיבות העיקריות שבשלהן לא הושבו נכסים כאמור;
(2)
פעולות למימוש נכסים לפי הוראות סעיף 37, ובפרט –
(א)
מצבת הנכסים שלגביהם החלה חקירה לאיתור יורשים ונכסים שלגביהם טרם החלה החקירה, מספרם ושוויים;
(ב)
נכסים שלגביהם החקירה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים הסתיימה בלא שאותרו יורשים ובהמלצה למימוש, מספרם ושוויים;
(ג)
חמשת הנכסים שלגביהם חלף פרק הזמן הארוך ביותר מאז החלה החקירה לאיתור יורש בציון הזמן שחלף, וחמשת הנכסים שלגביהם חלף פרק הזמן הארוך ביותר מאז אושר מימושם לפי סעיף 37 והם טרם מומשו בציון הזמן שחלף;
(2א)
פעולות לאיתור יורשים –
(א)
מצבת הנכסים במספר ובשווי שבידי החברה שלגביהם טרם אותר יורש, בחלוקה לסוגי הנכסים;
(ב)
שווי הנכס הנמוך ביותר בכל אחד מסוגי הנכסים, שלגביו החלה החברה חקירה לאיתור יורשים, למעט פעולות פרסום;
(3)
פעולות השקעה לפי הוראות סעיף 40;
(4)
הסכום שהוקצה והסכום שהועבר למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ופירוט אופן הסיוע וכן עמדתם המשותפת של משרדי הממשלה כאמור בסעיף 34(ב3), ואם נדחתה עמדתם – את תגובת החברה לעמדה, וכן הסכום שהועבר למטרת הנצחה, אם הועבר ואופן ההנצחה;
(5)
פעולות לאיתור נכסים, ובכלל זה שיעורי השלמת החקירה באזורים שונים במדינה.
(ג)
החברה תמציא לשר, לוועדת הכספים של הכנסת או לוועדת החוקה, לפי דרישתם, כל מסמך או מידע נוסף שימצאו לנכון לדרוש, להבהרת פרטים שצוינו או שהיה צריך לציין בדוח שהוגש לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
החברה תפרסם את הדין וחשבון שהוגש כאמור בסעיף קטן (ב), באתר האינטרנט שלה.
תקציב החברה [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־2]
(א)
הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה.
(ב)
(1)
הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה שיוקצה לפעילותה השוטפת (בפרק זה – התקציב השוטף), באישור הוועדה הממנה, ובלבד שהסכום שיוקצה לתקציב השוטף מהנכסים של נספי השואה לא יעלה –
(א)
בשנה הראשונה לפעילות החברה – על שני אחוזים משווי הנכסים הצפויים להיות מועברים לידי החברה באותה שנה;
(ב)
החל מהשנה השניה לפעילות החברה ועד שנת הכספים 2014 – על שני אחוזים משווי הנכסים המצויים בידי החברה בסוף שנת התקציב הקודמת;
(ג)
בשנת הכספים 2015 – על 80 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמדד הידוע ביום 1 בינואר 2011 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה);
(ד)
בשנת הכספים 2016 – על 65 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(ה)
משנת הכספים 2017 ואילך – על 50 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(2)
החל מהשנה השניה לפעילות החברה, יקבע הדירקטוריון את התקציב השוטף, בהתחשב, בין השאר, בניסיון שהצטבר לענין הוצאות החברה ופעילות החברה בשנים הקודמות ובשים לב לתפקידיה של החברה ולמשימות העומדות לפניה ביתרת תקופת פעילותה, במגמה להתאים את התקציב לפעילות הנדרשת לשם מימוש מטרות החברה;
(3)
בתקציב השוטף ייקבע סעיף נפרד לענין מימון תפקידי החברה לאיתור ולהשבה כאמור בסעיף 4(א)(1) עד (3);
(4)
לא ישולמו תשלומים כלשהם לנושי החברה, לרבות במסגרת הסדר או פשרה לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, אלא מהתקציב השוטף.
(ג)
נוכח הדירקטוריון כי אין די בתקציב השוטף שאושר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כדי להבטיח את תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה, רשאי הוא –
(1)
לפנות לוועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת הכספים של הכנסת, בראשות יושב ראש ועדת החוקה (בסעיף זה – הוועדה המשותפת), בבקשה שתקבע בצו שיעור גבוה מהשיעור המרבי הקבוע בסעיף קטן (ב)(1); הוועדה המשותפת לא תאשר את העלאת השיעור, אלא לאחר שנתנה לממשלה הזדמנות נאותה להשמיע את עמדתה;
(2)
לפנות לוועדה הממנה בבקשה שתאשר לחברה להוסיף לתקציב השוטף נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שיעמדו לרשותה, מעבר לתקציב השוטף שאושר;
(3)
לפנות לממשלה, באמצעות השר, בבקשה כי יוקצה לחברה תקציב, מתקציב המדינה, מעבר לתקציב השוטף שאושר.
(ד)
נוכח שר האוצר כי השיעור המרבי הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) גבוה מהנדרש, בנסיבות הענין, לצורך תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה, רשאי הוא, בצו, באישור הוועדה המשותפת לקבוע שיעור נמוך מהשיעור האמור, ובלבד שיהיה בו כדי להבטיח את תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה.
מימון התקציב השוטף בשנתיים הראשונות
(א)
מקורות המימון של התקציב השוטף של החברה בשנתיים הראשונות לפעילות החברה יהיו:
(1)
נכסים של נספי השואה שהועברו לידי החברה בסכום שלא יעלה על האמור בסעיף 54(ב)(1);
(2)
נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שהועמדו לרשותה, באישור הוועדה הממנה, לפי סעיף 54(ג)(2);
(3)
תקציב משלים שיוקצה מתקציב המדינה לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
פחת הסכום המהווה שני אחוזים משווי הנכסים כמפורט בסעיף קטן (א)(1) מ־12 מיליון שקלים חדשים בשנה, יוקצה מתקציב המדינה תקציב שישלים את הסכום האמור ל־12 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – תקציב משלים).
(ג)
החל מיום הקמת החברה יועברו לחברה מקדמות מתקציב המדינה, על חשבון התקציב המשלים ועל חשבון נכסים של נספי השואה שעל האפוטרופוס הכללי להעביר לחברה לפי הוראות סעיף 5(א), בסכום כולל של 12 מיליון שקלים חדשים, לטובת התקציב השוטף של השנה הראשונה לפעילות החברה.
ניהול נכסים [תיקון: תשע״ד]
(א)
(בוטל).
(ב)
הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, אשר אינם מהווים חלק מהתקציב השוטף, לרבות הסכומים שיוקצו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה, ינוהלו בנפרד מהתקציב השוטף.
ועדת ביקורת
(א)
על אף האמור בסעיפים 114, 115, 117 ו־118 לחוק החברות, תמנה הוועדה הממנה ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה; בוועדת הביקורת לא יהיו חברים נושאי משרה בחברה.
(ב)
תנאי כשירותם, אחריותם, חובותיהם וזכויותיהם לקבלת מידע ולהעסקת יועצים של חברי ועדת הביקורת יהיו כשל דירקטורים בחברה.
(ג)
חבר ועדת ביקורת יהיה זכאי לגמול ולהוצאות שתשלם לו החברה לפי מספר ישיבות ועדת הביקורת שבהן השתתף, בהתאם לגמול ולהוצאות המשולמים לדירקטור לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות.
תפקידי ועדת הביקורת
תפקידי ועדת הביקורת הם:
(1)
לבדוק, תוך התייעצות עם רואה החשבון המבקר, את עניניה הכספיים של החברה ואת פנקסי החשבונות שלה, לרבות ייעוד כספי החברה למימוש מטרותיה, ולהביא לפני הדירקטוריון והוועדה הממנה את מסקנותיה לאור הבדיקה כאמור;
(2)
לעמוד על ליקויים בניהול החברה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של החברה או עם רואה החשבון המבקר, ולהציע לדירקטוריון ולוועדה הממנה דרכים לתיקונם;
(3)
להחליט אם לאשר פעולות המנויות בסעיף 254(א) לחוק החברות ועסקאות לפי סעיף 270 לחוק האמור, הטעונות את אישור ועדת ביקורת לפי הוראות חוק החברות, והכל כפי שהוחלו לפי סעיף 65(ד).
שינויים בשכר ובתנאי שירות
(א)
החברה לא תסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא תנהיג שינויים או הטבות כאמור, שלא בהתאם להוראות שניתנו לפי סעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, לענין עובדי חברות ממשלתיות בעלות היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של החברה.
(ב)
על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל אם הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
ראה שר האוצר כי החברה לא קיימה את הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מכל מענק או השתתפות שהחברה היתה מקבלת מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד היא מבצעת תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה; סעיף קטן זה לא יחול על סכומים שיש להעביר לחברה מתקציב המדינה או מהאפוטרופוס הכללי לפי הוראות סימן א׳ בפרק ג׳.
(ד)
(1)
לענין סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות כפי שהוחל על החברה לפי סעיף 65, יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי;
(2)
לענין הוראות סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות כפי שהוחל על החברה לפי סעיף 65, יראו הסכמה של המנהל הכללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת לוועדה הממנה להעבירו מכהונתו.
(ה)
ראתה הרשות כי הסכם או הסדר נוגד לכאורה את הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא –
(1)
להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליטה לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף קטן (ב) אם הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – הסכם בבדיקה);
(2)
ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון.
(ו)
ראתה הרשות, על יסוד ראיות שלפניה, לרבות הטיעונים והמידע שהביאו הצדדים לפניה, כי ההסכם שבבדיקה נוגד לכאורה את הוראות סעיף קטן (א) וכי נחוצה תקופה לבדיקתו רשאית היא –
(1)
לקבוע תקופה, שלא תעלה על ארבעה חודשים מיום סיום התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ה)(2), לבדיקת ההסכם בבדיקה (בסעיף זה – תקופת בדיקה); בנסיבות המצדיקות זאת רשאית הרשות להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(2) ואת תקופת הבדיקה, לצורך השלמת הבדיקה;
(2)
להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף זה, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאית החברה לשלם בתקופת הבדיקה (בסעיף זה – התשלום המותר);
(3)
לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייבה החברה על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה;
(4)
הוראות חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה.
(ז)
הסכם או הסדר שהרשות ראתה לגביו כי הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) וכי חלות עליו הוראות סעיף קטן (ב), לא יחולו עליו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973; הרשות רשאית לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור גם לפי כל אחד מאלה:
(1)
להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף קטן (ב) (להלן – ההסכם הנוגד), או על בטלות חלק מהוראותיו, ועל החובה של החברה להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד או בהוראות הבטלות;
(2)
בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי עובדי חברות ממשלתיות בעלות היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של החברה, ומטעמים שבצדק –
(א)
להנחות את החברה בדבר ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד;
(ב)
להודיע לחברה כי מחובתה לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם או ההסדר הנוגד;
(3)
להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף קטן (ו)(3) לחברה, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתה.
(ח)
(1)
החברה תמסור לרשות אחת לשנה, בהתאם למועד ולאופן שנקבעו בתקנות לפי סעיף 33א(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי ההעסקה של כל בעל תפקיד ועובד בה;
(2)
החברה תדווח על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של בעל תפקיד או עובד כאמור, בתוך שבעה ימים מיום שנודע לה על פתיחת הליך כאמור;
(3)
הרשות רשאית, בהסכמת השר, לדרוש מן החברה למסור מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע הוראות סעיף זה, בדרך ובמועד שנקבעו בדרישה, אם היה לה יסוד לחשש שהחברה אינה מקיימת את הוראות הסעיף;
(4)
נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור;
(5)
לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי;
(6)
ראה שר האוצר כי החברה לא מסרה מידע לפי הוראות סעיף קטן זה, רשאי הוא לעכב העברת כל מענק או השתתפות שהחברה היתה מקבלת מהממשלה, כל עוד אין היא מוסרת את המידע; סעיף קטן זה לא יחול על סכומים שיש להעביר לחברה מתקציב המדינה או מהאפוטרופוס הכללי לפי הוראות סימן א׳ בפרק ג׳;
(7)
בסעיף קטן זה –
”בעל תפקיד“ – יושב ראש דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, משנה או סגן מנהל כללי, מנהל עניני כספים, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל הממלא תפקיד כאמור, אף אם תוארו שונה, וכל בעל תפקיד אחר שיקבע השר;
”מידע“ – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני, ולרבות הסכמים, הסדרים והסכמי שכר קיבוציים ואישיים;
”תנאי העסקה“ – שכר לרבות תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה ולרבות התחייבות למתן כל אחד מאלה.
(ט)
הרשות תגיש לכנסת, מדי שנה, דין וחשבון לגבי החברה, שייערך במתכונת דומה, ככל הניתן, לדין וחשבון כאמור בסעיף 33א(ג) לחוק יסודות התקציב.
(י)
הוראות סעיף זה לא יחולו על החברה אם חלות עליה הוראות פרקים ד׳ ו־ה׳ לחוק יסודות התקציב, לפי סעיף 66(ב).

סימן ד׳: פירוק החברה

תקופת פעילות החברה [תיקון: תשע״ד]
(א)
החברה תפעל לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) (בחוק זה – תקופת פעילות החברה); בתום תקופת פעילות החברה, תפעל החברה לפירוקה לפי הוראות סעיף 61, אלא אם כן הוחלט על פירוקה במועד מוקדם יותר.
(ב)
שלושה חודשים לפני תום תקופת פעילות החברה, לפחות, תמסור החברה הודעה בכתב על כך שתקופת פעילותה עומדת להסתיים, לשר ולרשות.
פירוק החברה
החברה תפורק באחת מדרכים אלה בלבד:
(1)
פירוק בידי בית משפט לפי הוראות סעיף 62;
(2)
פירוק מרצון לפי הוראות סעיף 63.
פירוק בידי בית משפט [תיקון: תשע״ד]
(א)
החברה תפורק בידי בית משפט לפי הוראות פרק י״ב לפקודת החברות, ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק כאמור על ידי החברה אלא באישור הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק החברה ועל כל הגשת בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, תימסר הודעה ליועץ המשפטי לממשלה.
(ב)
נוסף על העילות לפירוק הקבועות בסעיף 257 לפקודת החברות, רשאים אלה להגיש בקשה לפירוק החברה, כאמור בסעיף קטן (א), כמפורט להלן:
(1)
היועץ המשפטי לממשלה או החברה – בעילה שתמה תקופת פעילות החברה; לענין זה לא תידרש החברה לקבל החלטה מיוחדת כאמור בסעיף 257(1) לפקודת החברות ולא יידרש אישור הממשלה כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
היועץ המשפטי לממשלה – אם סבר כי פעולות החברה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, ובלבד שניתנה לחברה התראה, בכתב, לתקן את המעוות והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה;
(3)
הממשלה – אם התקבלה החלטת ממשלה כי מטרות החברה מומשו או כי הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, ואין לפניה בקשות תלויות ועומדות להשבת נכס של נספה השואה, שנדרשת בהן הכרעה של החברה;
(4)
הממשלה – אם התקבלה החלטת ממשלה כי מימוש מטרות החברה אינו אפשרי.
(ב1)
לא הוחל בפירוק החברה לפי הוראות סעיף 60(א), יגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לפירוקה לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ג)
הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק החברה לפי סעיפים קטנים (א), (ב)(2) או (ב)(4), לא יורה בית המשפט על הפירוק, אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות הענין לא ניתן להביא לפעולה תקינה של החברה או למימוש מטרותיה.
פירוק מרצון [תיקון: תשע״ד]
(א)
החברה יכולה, באישור הממשלה, להתפרק מרצון באחת מאלה –
(1)
הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה;
(2)
תמה תקופת פעילות החברה, ובלבד שלפני שקיבלה החלטה בדבר אישור הפירוק, קיבלה הממשלה תצהיר שעשו הדירקטורים או רובם, בישיבתם, ולפיו הם בדקו היטב את מצב עסקי החברה ובאו לכלל דעה שיש בידה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים לאחר תחילת פירוקה, ואם מדובר בפירוק לפי פסקה (1) – גם כי מומשו כל הנכסים של נספי השואה כאמור.
(ב)
נוסף על האמור בסעיפים 262 ו־341 לפקודת החברות, מקום שהחברה מתפרקת מרצון, רשאי בית המשפט, בכל שלב, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי הפירוק יהיה בידי בית משפט, אם מצא כי קיים ענין ציבורי בפיקוח בית המשפט על הליכי הפירוק של החברה.
דין נכסים בפירוק [תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח]
(א)
הנכסים שאינם מהווים חלק מהתקציב השוטף של החברה, המנוהלים בנפרד לפי סעיף 56(ב) (בסעיף זה – הנכסים המנוהלים בנפרד), לא יהוו חלק מנכסי החברה העומדים לחלוקה בפירוק.
(ב)
החברה תעביר לניהול האפוטרופוס הכללי, עד תום תקופת פעילות החברה, כל נכס מהנכסים המנוהלים בנפרד שמתקיים לגביו, במועד ההעברה, אחד מאלה:
(1)
החברה נתנה החלטה בבקשה לקבלת הנכס לפי סעיף 22 או 26 ולפיה למבקש זכות בנכס או שהתנתה את מתן החלטתה כאמור

בהמצאת צו ירושה, צו קיום צוואה או צו בדבר חליפיו של נספה השואה, והנכס טרם הושב לבעל הזכות בו;

(2)
החברה החליטה לפי סעיף 22 או 26 לדחות בקשה לקבלת הנכס וטרם חלף המועד להגשת ערר לפי סעיף 28(א) או להגשת ערעור לפי חוק בתי דין מינהליים, לפי העניין, ביחס לאותה החלטה או שערר או ערעור כאמור תלויים ועומדים;
(3)
הנכס הוא מקרקעין ומתקיים אחד מאלה:
(א)
תלויה ועומדת בקשה לקבלו לפי הוראות פרק ד׳;
(ב)
החברה פתחה בחקירה לפי סעיף 17 לאיתור היורשים או בעלי זכויות אחרים בנכס ויש לה יסוד סביר להניח כי יאותרו יורשים או בעלי זכויות כאמור.
(ב1)
על העברת הנכסים מהחברה לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף קטן (ב) יחולו פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 32, בשינויים המחויבים.
(ב2)
היה בנכסים שהועברו לניהול האפוטרופוס הכללי לפי סעיף קטן (ב) נכס אשר זכויות או פעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל לפי חיקוק, יודיע האפוטרופוס הכללי על כך לרשם המנהל את הפנקס, והרשם ירשום בו הערה מתאימה; נרשמה הערה כאמור, לא תירשם כל זכות או פעולה בנכס הסותרת את תוכן ההערה.
(ב3)
אחריות החברה לגבי נכס של נספה השואה שעליה להעביר לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף קטן (ב) תסתיים במועד העברתו לאפוטרופוס הכללי או במועד העברת המסמכים, החשבונות והמידע לגביו כאמור בסעיף 64ב, לפי המאוחר.
(ב4)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב3), החל במועד העברת נכס לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף קטן (ב), יבוא האפוטרופוס הכללי במקום החברה לכל דבר ועניין הנוגע לנכס ולניהולו, לרבות בקשה לקבלת הנכס או הליך להשבתו, ולרבות הליך התלוי ועומד לפני בית משפט או ועדת הערר בקשר לזכויות בנכס או לגבי הנכס.
(ג)
הנכסים המנוהלים בנפרד שהוראות סעיף קטן (ב) אינן חלות עליהם יוקנו לחברה עם פירוקה, והמפרק יפעל למימושם ולהעברת התמורה שתתקבל ממימושם בהתאם להוראות סעיף 64א1.
(ג1)
(בוטל).
(ג2)
(בוטל).
(ג3)
(1)
הכונס הרשמי, כהגדרתו בפקודת החברות, ישמש כמפרק החברה.
(2)
הכונס הרשמי יהיה רשאי להעסיק מנהל מיוחד או בעל תפקיד לצורך ביצוע תפקידיו לפי פסקה (1).
(ד)
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח]
(בוטל).
העברת כספים שקיבל המפרק [תיקון: תשע״ח]
(א)
כספים שקיבל המפרק יעבירם לאוצר המדינה, בניכוי סכום השווה ל־4% מהכספים האמורים שאותו יעביר המפרק למשרד לשוויון חברתי לשם חלוקתם לשימוש בהם למטרת הנצחה בהתאם להוראות סעיף 64א2; לעניין זה, ”כספים שקיבל המפרק“ – כל אחד מאלה:
(1)
התמורה ממימוש הנכסים המנוהלים בנפרד, שקיבל המפרק לפי סעיף 64(ג);
(2)
התמורה ממימוש הנכסים או הכספים, שקיבל המפרק לפי סעיף 67ח.
(ב)
העברת הכספים על ידי המפרק כאמור בסעיף קטן (א), תבוצע בתום כל שנה קלנדרית.
חלוקת הכספים שישמשו למטרת הנצחה [תיקון: תשע״ח]
(א)
המשרד לשוויון חברתי (בסעיף זה – המשרד) יחלק את הכספים שקיבל מהמפרק לפי הוראות סעיף 64א1, בהתאם לאמות מידה שקבע השר לשוויון חברתי לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
השר לשוויון חברתי, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, יקבע אמות מידה לחלוקת הכספים כאמור בסעיף קטן (א) לשם שימוש בהם למטרת הנצחה (בסעיף זה – אמות מידה לחלוקה), ובלבד שלא יחולקו כספים כאמור למוסד ממוסדות המדינה או לרשות מקומית; אמות המידה לחלוקה יפורסמו ברשומות.
(ג)
על הגשת בקשה לקבלת כספים לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה), ועל הדיון בבקשה, יחולו הוראות הנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן שנקבע לפי סעיף 3א(ו) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, בשינויים המחויבים, וכן בשינויים שהשר לשוויון חברתי יורה עליהם, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, ושיפורסמו ברשומות.
(ד)
כל אלה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד:
(1)
טיוטה של אמות המידה לחלוקה, להערות הציבור; טיוטה כאמור תפורסם 30 ימים לפחות לפני קביעת אמות המידה לפי סעיף קטן (ב);
(2)
הודעה בדבר האפשרות להגיש בקשה ודרכי הגשת הבקשה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג), וכן השינויים בנוהל שהשר לשוויון חברתי הורה עליהם לפי הוראות אותו סעיף קטן;
(3)
אמות המידה לחלוקה;
(4)
הגופים שקיבלו כספים לפי הוראות סעיף זה, הסכום שניתן לכל גוף, והמטרה שלשמה ניתנו הכספים.
דיווח [תיקון: תשע״ח]
בלי לגרוע מחובת דיווח לפי כל דין –
(1)
המפרק יגיש לשר המשפטים, לשר האוצר ולשר לשוויון חברתי דוח לגבי מצבת הנכסים שניהל באותה שנה והנכסים שמומשו מתוכם ולגבי הכספים שהועברו לאוצר המדינה ולמשרד לשוויון חברתי לפי הוראות סעיף 64א1; דוח כאמור יוגש עד ה־30 ביוני של השנה העוקבת לשנה שלגביה מוגש הדוח;
(2)
סיים המפרק את תפקידו לפי הוראת בית המשפט, יודיע על כך לשר המשפטים, לשר האוצר ולשר לשוויון חברתי ויגיש להם דוח מסכם לגבי הנכסים והכספים כאמור בפסקה (1) שניהל והנכסים שמומשו מתוכם, ולגבי הכספים שהועברו לאוצר המדינה ולמשרד לשוויון חברתי, במהלך כל תקופת פעילותו.
העברת מידע מהחברה בתום תקופת פעילותה [תיקון: תשע״ז]
(א)
החברה תעביר לאפוטרופוס הכללי, מוקדם ככל הניתן ועד תום תקופת פעילות החברה, את המסמכים, החשבונות וכל מידע אחר שברשותה שיש בו כדי לסייע באיתור נכסים של נספי השואה, באיתור היורשים ובעלי הזכויות בנכסים כאמור ובהשבת הנכסים לידיהם, לרבות מידע הנוגע לנכסים של נספי השואה שהועברו אליה לפי הוראות פרק ג׳.
(ב)
החברה והאפוטרופוס הכללי ינקטו בעת העברת המידע לפי סעיף קטן (א) אמצעי אבטחת מידע הדרושים כדי להגן על שלמות המידע וכדי להגן עליו מפני חשיפה, שימוש או העתקה, בלא רשות כדין.
(ג)
מי שקיבל מידע לפי סעיף קטן (א) לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החברה תפקיד בגנזך המדינה, עד תום תקופת פעילות החברה, חומר המצוי ברשותה שהוא, לדעת הגנז לאחר התייעצות עם החברה, חומר ארכיוני; לעניין זה, ”הגנזך“, ”הגנז“ ו”חומר ארכיוני“ – כהגדרתם בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

סימן ה׳: שונות

תחולת סעיפים מחוק החברות הממשלתיות והוראות לענין תחולת חוק החברות
(א)
על החברה יחולו הוראות סעיפים מחוק החברות הממשלתיות כמפורט בתוספת השלישית.
(ב)
תוקן חוק החברות הממשלתיות לאחר יום התחילה, רשאי השר, בצו, לפי החלטת הממשלה ובאישור ועדת החוקה, לשנות את התוספת השלישית לצורך החלת תיקון כאמור על החברה, בשינויים המחויבים.
(ג)
השר האחראי לעניני החברה כמשמעותו בסעיף 6(3) לחוק החברות הממשלתיות יהיה השר.
(ד)
הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275 לחוק החברות יחולו על החברה כאילו היתה חברה ציבורית בשינויים אלה:
(1)
סעיף 272(א) לחוק החברות יחול גם על התקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;
(2)
הוראות סעיפים 272(ג) ו־(ג1), 273(ב), 275(ג1) ו־279 לחוק החברות לא יחולו על החברה;
(3)
בכל מקום שבו נדרש אישור ועדת התגמול יראו כאילו נדרש אישור ועדת הביקורת.
(ה)
אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיפים 10 ו־13 לחוק הנאמנות כאמור בסעיף 53.
תחולת חוקים
(א)
הוראות החוקים המפורטים להלן יחולו על החברה, נושאי משרה בה ועובדיה, לפי הענין, כאילו היתה חברה ממשלתית:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979, ואולם אם הוחלו הוראות החוק האמור על בעלי משרות ותפקידים בחברה בצו לפי סעיף 4(ב) לחוק האמורבסעיף 2 לאותו חוק, בכל מקום, במקום ”לקנין המדינה“ יקראו ”לקנין החברה“ ובמקום ”לאוצר המדינה“ יקראו ”לחברה“;
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(ב)
הוראות פרקים ד׳ ו־ה׳ לחוק יסודות התקציב יחולו על החברה כאילו היתה תאגיד, לענין שנת כספים שבה שהממשלה משתתפת בתקציב החברה.
סמכויות עזר
(א)
החברה רשאית לבקש מבית המשפט שיזמין ויחקור כל אדם בענינים השייכים לתחום פעולתה.
(ב)
הודה אדם בחקירה לפי סעיף קטן (א) שהוא מחזיק בנכס של נספה השואה, רשאי בית המשפט לצוות עליו למסור את הנכס לחברה במועד ובתנאים שיקבע בית המשפט.
(ג)
פרוטוקול של חקירה לפי סעיף 9(ג) ולפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיה קביל כראיה על תוכנו בכל הליך משפטי שהחברה צד בו.
[תיקון: תשע״ז, תשע״ח]

פרק ז׳: טיפול בנכסים של נספי השואה בידי האפוטרופוס הכללי בתקופת הביניים

הגדרות – פרק ז׳ [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
”נכס מועבר“ – כל אחד מאלה:
(1)
נכס שהחברה העבירה לניהול האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 64(ב);
(2)
נכס שהחברה העבירה מידע הנוגע אליו לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 64ב, ומתקיימים לגביו שניים אלה:
(א)
הנכס נוהל בידי החברה והחברה העבירה אותו למטרת סיוע או למטרת הנצחה או שהנכס מיועד להעברה בידי המפרק לפי סעיף 64(ג);
(ב)
החברה לא פתחה בהליך חקירה לפי סעיף 17 לאיתור היורשים או בעלי זכויות אחרים בנכס או שהליך החקירה לא מוצה בידי החברה;
”תקופת הביניים“ – התקופה שמתום תקופת פעילות החברה עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022).
תחולת הוראות הפרק בתקופת הביניים על הנכסים המועברים [תיקון: תשע״ז]
הוראות פרק זה יחולו על הנכסים המועברים בתקופת הביניים.
איתור יורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים המועברים [תיקון: תשע״ז]
(א)
האפוטרופוס הכללי ייזום הליך של חקירה ובדיקה ויפעל בשקידה סבירה לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכסים המועברים שבמועד העברתם לאפוטרופוס הכללי החברה לא פתחה בהליך חקירה לגביהם או שהליך החקירה לא מוצה בידי החברה, ובכלל זה יבצע את כל הפעולות המנויות להלן:
(1)
יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים, בתוך 60 ימים מתום תקופת פעילות החברה, הודעה הכוללת את פרטי הנכסים האמורים, ובכלל זה את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס; כמו כן יפרסם האפוטרופוס הכללי הודעה המפנה לאתר האינטרנט כאמור, מדי שישה חודשים, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם;
(2)
יבצע את כל הפעולות המנויות בתוספת הרביעית לגבי הנכסים האמורים, בתוך שנתיים מתום תקופת פעילות החברה, אלא אם כן מצא לגבי פעולה מסוימת כי הפעולה בוצעה בעבר בידי החברה או שאין בה כדי לתרום לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס או שאין הצדקה לביצוע הפעולה מנימוקים אחרים, בהתחשב בין השאר בעלויות קבלת המידע ובשוויו של הנכס.
(ב)
ההוראות לפי סעיפים 26 עד 31א החלות על איתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים של נספי השואה, בידי החברה, יחולו, בשינויים המחויבים, על איתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים המועברים, בידי האפוטרופוס הכללי.
(ג)
הוראות סעיף 17(ב) יחולו על חקירה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום ”מתום שנה“ יקראו ”מתום שנתיים“.
השבת הנכסים המועברים ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם [תיקון: תשע״ז]
החליט האפוטרופוס הכללי כי יש להשיב נכס של נספה השואה ליורש או לבעל זכויות אחר בו וחלף המועד להגשת הערר על החלטתו בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, הכול בהתאם להוראות חוק זה כפי שהוחלו בסעיף 67ג(ב), יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
היה הנכס המועבר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, יחולו הוראות סעיפים 32 ו־33, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: לעניין סעיף 32, יחושבו הפירות, הרווחים, ההפסדים וההוצאות שייזקפו לזכותו או לחובתו של הנכס, בהתאם להוראות סעיפים 10 ו־12 לחוק האפוטרופוס הכללי כפי שהוחלו בסעיף 67ז(א);
(2)
היה הנכס המועבר כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, יחולו הוראות סעיף 67י.
השלמת פעולות החברה בידי האפוטרופוס הכללי לעניין איתור והשבה [תיקון: תשע״ז]
לשם איתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכסים המועברים והשבת הנכסים לידיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להשלמת הפעולות שביצעה החברה לשם כך, ורשאי הוא לבצע כל פעולה נוספת בהתאם להוראות פרק זה, לשם איתור או השבה כאמור.
דרישת מידע ואיסוף מידע [תיקון: תשע״ז]
הוראות סעיפים 17(א1) ו־18 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין דרישת מידע ואיסוף מידע בידי האפוטרופוס הכללי לפי סעיפים 67ג עד 67ה.
ניהול הנכסים המועברים – תחולת הוראות חוק האפוטרופוס הכללי [תיקון: תשע״ז]
(1)
על פעולות האפוטרופוס הכללי בנכסים מועברים כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, ובכלל זה על ניהול נכסים כאמור, יחולו ההוראות לפי סעיפים 9(א) ו־(ג), 10 עד 13, 14 – לעניין הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו, 16, 17, 19 ו־23 לחוק האפוטרופוס הכללי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
הוראות סעיף 9(א) לחוק האפוטרופוס הכללי לעניין חובת ייזום הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות בנכס לא יחולו;
(ב)
לעניין תקנה 1(א)(1) לתקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), התשל״ח–1978, יהיה שכר הניהול בעד ניהול נכס מועבר – 2% משוויו הכולל של הנכס המועבר במועד העברתו לאפוטרופוס הכללי, ובלבד שלא ייגבה שכר ניהול כאמור בעד נכס שהאפוטרופוס הכללי גבה שכר בעד ניהולו לפי סעיף 5(ב).
(2)
על פעולות האפוטרופוס הכללי בנכסים מועברים כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, יחולו ההוראות לפי סעיפים 12, 13, 14 – לעניין הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו, 17, 19 ו־23 לחוק האפוטרופוס הכללי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפסקה (1)(ב).
העברת נכסים [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
(א)
סבר האפוטרופוס הכללי, לגבי נכס מועבר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, כי אין יסוד סביר להניח שיאותרו יורשים או בעלי זכויות אחרים בו, יפעל להעברת הנכס בהתאם להוראות כמפורט להלן, אף בטרם הסתיימה תקופת הביניים, ובלבד שביצע את הפעולות כאמור בסעיף 67ג(א)(2) לשם איתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס:
(1)
היה הנכס כספים – יעבירו האפוטרופוס הכללי למפרק; היה הנכס נכס שאינו כספים – יעבירו האפוטרופוס הכללי למפרק לצורך מימושו, ואולם האפוטרופוס הכללי רשאי לפעול למימושו של הנכס בעצמו אם סבר כי טיבו של הנכס ואופי המימוש מצדיקים זאת;
(2)
קיבל המפרק מהאפוטרופוס הכללי לפי פסקה (1) נכס שהוא כספים או תמורה שהתקבלה ממימוש הנכס בידי האפוטרופוס הכללי, יעבירם בהתאם להוראות סעיף 64א1; קיבל המפרק מהאפוטרופוס הכללי לפי פסקה (1) נכס לצורך מימושו, יפעל למימושו ולהעברת התמורה שתתקבל ממימושו בהתאם להוראות סעיף 64א1;
(3)
העברת נכס כאמור בפסקאות (1) ו־(2) תיעשה בקיזוז הוצאות הפירוק וההוצאות שהוצאו בשל הנכס בתקופת ניהולו, ובכלל זה הוצאות המימוש.
(ב)
נותרו בניהול האפוטרופוס הכללי, בתום תקופת הביניים, נכסים מועברים כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, יעבירם האפוטרופוס הכללי למפרק, והמפרק יפעל למימושם ולהעברת התמורה שתתקבל מהמימוש בהתאם להוראות סעיף 64א1.
(ג)
(בוטל).
נכסים של נספה השואה שהועברו לאפוטרופוס הכללי בתקופת הביניים או לאחריה [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
(א)
(1)
נודע לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 64ב(א), על נכס שהחברה החלה בביצוע פעולות לגביו לפי סימנים ב׳ ו־ג׳ לפרק ג׳ ולא הועבר לידיה, והיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, רשאי הוא, בתקופת הביניים, להשלים את הפעולות שביצעה החברה, לצורך העברת הנכס לניהולו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 10 עד 15, בשינויים המחויבים.
(2)
נודע לאפוטרופוס הכללי בתקופת הביניים על נכס, לפי סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי או לפי סעיף 2 לחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ״ה–1964, או בדרך אחרת, והיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יועבר הנכס לניהולו של האפוטרופוס הכללי ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 10 עד 15, בשינויים המחויבים.
(ב)
הועבר נכס כאמור בסעיף קטן (א) לניהול האפוטרופוס הכללי, בתקופת הביניים, יראו אותו כאילו היה נכס מועבר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נכס מועבר“ שבסעיף 67א, ויחולו לגביו, בתקופה האמורה, הוראות פרק זה החלות לגבי נכס מועבר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
התקופות המנויות בסעיף 67ג(א)(1) ו־(2) יימנו החל במועד העברת הנכס לניהול האפוטרופוס הכללי;
(2)
יקראו את סעיף 67ח כך:
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי ”אף בטרם הסתיימה תקופת הביניים“ יבוא ”או בטרם חלפו שנתיים מיום שהנכס הועבר לניהול האפוטרופוס הכללי לפי הוראות סעיף 67ט(א), לפי העניין“;
(ב)
בסעיף קטן (ב), אחרי ”בתום תקופת הביניים“ יבוא ”או בתום שנתיים מיום שהנכס הועבר לניהולו לפי הוראות סעיף 67ט(א), לפי המאוחר“.
(ג)
נודע לאפוטרופוס הכללי לאחר תקופת הביניים על נכס, לפי סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי או לפי סעיף 2 לחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ״ה–1964, או בדרך אחרת, והיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יראו את הנכס כנכס עזוב כהגדרתו בחוק האפוטרופוס הכללי שניתן לגביו צו ניהול כהגדרתו באותו חוק, ויחולו עליו הוראות החוק האמור; ואולם על אף האמור בסעיף 15 לאותו חוק, בתום שנתיים מיום שהנכס הועבר לניהולו של האפוטרופוס הכללי יעבירו האפוטרופוס הכללי למפרק, אשר יפעל למימושו ולהעברת התמורה שתתקבל מהמימוש לפי הוראות סעיף 67ח(ב), בשינויים המחויבים.
השבת שווי הנכס בידי המדינה בתקופת הביניים או לאחריה [תיקון: תשע״ז]
(א)
הוכיח אדם בתקופת הביניים או לאחריה כי הוא יורש או בעל זכויות אחר בנכס של נספה השואה שנוהל בידי החברה בתקופת פעילותה או בידי האפוטרופוס הכללי בתקופת הביניים והנכס הועבר מידיהם לאחר, יהיה אותו אדם זכאי לקבל מהמדינה את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום שבו הועבר על ידי החברה או האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, לאחר, ואם מומש הנכס בידי החברה או האפוטרופוס הכללי – את התמורה שהתקבלה ממכירתו, והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, ובקיזוז ההוצאות שהוצאו בשל הנכס בתקופת ניהולו, ובכלל זה הוצאות מימושו.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א) לא יראו בהעברת הנכסים מאת החברה לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 64(ב) כהעברה לאחר.
שמירת תוקף [תיקון: תשע״ז]
(א)
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מתוקפן של החלטות שקיבלה החברה, התחייבויות שנתנה החברה ופעולות שנקטה לפי חוק זה לפני תום תקופת פעילותה.
(ב)
התחייבות שניתנה כלפי החברה כנגד השבה של נכס של נספה השואה או התמורה שהתקבלה ממימושו ליורש או לבעל זכויות אחר בנכס, ובכלל זה התחייבות שניתנה לחברה לפי סעיף 33, תעמוד בתוקפה בתקופת הביניים ולאחריה ויראו אותה כאילו ניתנה כלפי המדינה.
ביצוע תפקידי האפוטרופוס הכללי באמצעות אחר [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
(א)
האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע את תפקידיו לפי חוק זה גם באמצעות מי שיועסק בידי המפרק לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
לשם ביצוע תפקידי האפוטרופוס הכללי כאמור בסעיף קטן (א) ולפי דרישתו, יעסיק המפרק, בתקופת הביניים, עובדים המתאימים לביצוע התפקידים כאמור, לרבות מי שהיו עובדי החברה.
(ג)
האפוטרופוס הכללי יעביר לידי המפרק את עלויות ההעסקה של מי שיועסקו לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
מי שיועסק בידי המפרק לפי סעיף קטן (ב) יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו המקצועי.
(ה)
אין בהוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) כדי ליצור יחסי עבודה בין מי שהועסק בידי המפרק ובין האפוטרופוס הכללי או המדינה.

פרק ח׳: הוראות שונות

הוראות מיוחדות לענין ירושת נכס של נספה השואה
על אף האמור בכל דין, לצורך הזכות לרשת נכס של נספה השואה לשם קבלתו לפי חוק זה, יחול על עיזבונו של נספה השואה דין הירושה שהיה חל עליו אילו היה נתין ישראלי כמשמעותו בפקודת הירושה.
שניים שמתו כאחד [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 68, מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:
(1)
היה אחד התובעים יורש־ודאי ותובע אחר היה יורש־ספק, עדיף התובע שהוא יורש־ודאי;
(2)
היו שני התובעים יורשי־ספק, עדיף התובע שהוא בן־זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;
(3)
בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.
(ב)
בסעיף זה –
”יורש–ודאי“ – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה;
”יורש–ספק“ – מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.
הגבלת זכות הורי המוריש [תיקון: תשע״ב־2]
על אף הוראות סעיף 68, לעניין מתן צו ירושה לגבי נכס של נספה השואה, בסעיף 6 בתוספת השנייה לפקודת הירושה, המילים ”ואולם אם הניח המוריש בנים או בני בנים, והוריו או אחד מהם עודם בחיים, נותנים להם או לאחד מהם שישית מן הירושה“ – לא ייקראו.
הוראות לעניין הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה [תיקון: תשע״ב־2]
על הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, יחולו ההוראות לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק הירושה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה, אם אין הוראה אחרת בעניין לפי חוק זה:
(1)
על אף האמור בסעיף 67א(א) לחוק הירושה, בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה, לא תועבר לבית המשפט גם אם התקיימו הנסיבות כאמור בפסקאות (3), (4) או (7) שבאותו סעיף, ואולם אם התקיימו הנסיבות שבפסקאות (3) או (4) שבאותו סעיף ומבקש הצו ביקש כי הדיון בבקשה יועבר לבית המשפט – תועבר הבקשה לבית המשפט; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקה (8) שבסעיף האמור;
(2)
בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה תוגש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב; השר רשאי, בצו, לקבוע כי בקשות כאמור יוגשו לרשם גם במחוז אחר; לעניין זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי פעולתם של הרשמים לענייני ירושה שקבע השר לפי סעיף 65א(ד) לחוק הירושה.
הודעת החברה על ממצאים והגשת מסמכים [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
מסמך שנערך או שהוצא במקום שמחוץ לשטח שהמשפט של מדינת ישראל חל עליו, יראו כאילו התקיימו לגביו התנאים המנויים בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בהתקיים שני אלה:
(1)
הוא הוגש במסגרת הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה;
(2)
החברה הודיעה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, כי הוא אומת על ידה או על ידי מי מטעמה.
(ב)
(1)
בסעיף קטן זה, ”הודעה על ממצאים“ – הודעה בכתב על ממצאי החברה בכל הנוגע להרכב המשפחה של הנספה מקרבת דם ומקרבת חיתון, המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה, או כל מידע אחר בקשר לאותם עניינים שאותר על ידי החברה או שהחברה מצאה כי לא ניתן לאתרו;
(2)
בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, תהיה החברה רשאית להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, הודעה על ממצאים, לאחר שערכה את הפעולות לאיתור יורשי הנספה המפורטות בסעיפים 17 עד 25 ובתוספת הרביעית;
(3)
הודעה על ממצאים תפרט את הפעולות שנעשו ואת הממצאים שאליהם הגיעה החברה; השר רשאי לקבוע כללים לעניין אופן הגשת ההודעה ודרך פירוט הממצאים האמורים בה;
(4)
הגישה החברה הודעה על ממצאים יראו אותה כראיה לכאורה לנכונותם של הממצאים המפורטים בה;
(5)
על אף האמור בפסקה (2), החברה רשאית להימנע מבדיקה באחד או יותר מן המאגרים המפורטים בפרטים 5 עד 8 לתוספת הרביעית, ובלבד שתציין בהודעה על הממצאים כי על פי הממצאים שאספה, אין בבדיקה כאמור כדי לתרום להליך איתור הממצאים או שאין הצדקה לבדיקה כאמור מנימוקים מיוחדים אחרים שתפרט בהודעה, ובכלל זה, בהתחשב בעלויות קבלת המידע, שוויו של הנכס וגילו של המבקש;
(6)
השר רשאי, בצו, להוסיף לתוספת הרביעית פעולות נוספות שיקבע, או – באישור ועדת החוקה – לגרוע ממנה.
סייג לאחריות
החברה או מי שפעל מטעמה לא יישאו באחריות לנזק שגרמו אם פעלו בתום לב, בהתאם להחלטת ועדת הערר או להחלטת בית המשפט.
כשרות פעולות
פעולה שנעשתה בתום לב בין החברה לבין אדם אחר, מתוך הנחה שנכס פלוני הוא נכס של נספה השואה, תעמוד בתוקפה גם אם נתגלה לאחר מכן שהנכס לא היה נכס של נספה השואה.
דין החברה כדין המדינה
סודיות
(א)
החובה להעביר מידע לחברה על נכסים של נספי השואה לפי הוראות חוק זה, תחול על אף הוראות כל דין לענין שמירת סודיות והגנת הפרטיות, למעט ההוראות לענין ראיות חסויות שבפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ב)
עובד החברה וכל אדם הפועל מטעמה, לא יגלו ידיעה או מסמך שהגיע לידיהם, אלא לשם ביצוע הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
עונשין
(א)
החזיק אדם או ניהל נכס של נספה השואה ולא הודיע על כך לחברה, בתוך 30 ימים מיום שהחברה פרסמה הודעה כאמור בסעיף 9(ד) או מהיום שנודע לו על היותו של הנכס נכס של נספה השואה, לפי המאוחר, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין); הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמסר הודעה על הנכס לאפוטרופוס הכללי לפי הוראות סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי, לפני פרסום הודעת החברה כאמור בסעיף 9(ד).
(ב)
עובד החברה או אדם מטעמה שגילה ידיעה או מסמך בניגוד להוראות סעיף 72(ב), דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
פטור ממסים ומתשלומים אחרים [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח]
(א)
העברת נכסים של נספי השואה לחברה או לאפוטרופוס הכללי, השבת נכסים ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בהם ומימוש נכסים של נספי השואה בידי החברה או האפוטרופוס הכללי לפי הוראות חוק זה, יהיו פטורים מכל אגרה, מס, היטל, או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי כל דין בשל ההעברה או ההשבה כאמור.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מימשו החברה או האפוטרופוס הכללי נכס מקרקעין בפטור כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר מכן אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס והחברה, האפוטרופוס הכללי או המדינה החליטו להשיב את תמורתו של הנכס כאמור בחוק זה (בסעיף קטן זה – התמורה), יחולו הוראות אלה:
(1)
יראו את התמורה כאילו ניתנה בעד מכירת זכות במקרקעין בידי היורש או בידי בעל הזכויות האחר בנכס, והוא יחויב במס לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין);
(2)
על אף האמור בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, המנהל כהגדרתו בחוק האמור (בסעיף קטן זה – המנהל) יתקן את השומה שהוצאה לחברה או לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 78 לחוק האמור;
(3)
החברה, האפוטרופוס הכללי או המדינה ישיבו את תמורתו של הנכס ליורש או לבעל זכויות אחר בנכס, בניכוי המס החל לפי השומה כאמור בפסקה (2), ובלבד שהיורש או בעל זכויות אחר בנכס יציג אישור על שומה כאמור.
(א2)
במימוש נכסים של נספי השואה לפי הוראות חוק זה על ידי החברה או האפוטרופוס הכללי יופטרו הנכסים מחובות מס הרכוש, ככל שהם חלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961; על אף האמור, אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס לאחר מימוש כאמור, והחברה, האפוטרופוס הכללי או המדינה החליטו להשיב את תמורתו של הנכס כאמור בחוק זה, יבוטל הפטור כאמור ויחולו הוראות סעיף קטן (א1), בשינויים המחויבים, גם לעניין מס רכוש.
(א3)
הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) סיפה יחולו גם לגבי תמורתו של נכס שמומש בהתאם להוראות סעיף 37א(א) או (ב).
(ב)
הוראת כל חיקוק האוסרת רישום לגבי נכס בפנקס המתנהל על פי דין, כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית לגבי אותו נכס, לא תחול על רישום בעקבות העברת נכסים לחברה או השבתם כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
החברה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פיקדון או לתת ערובה או בטוחה בכל הליך משפטי שהיא צד לו.
(ד)
לעניין סעיף זה, ”נכס של נספה השואה“ – לרבות מקרקעין שהחברה רשומה בפנקסי המקרקעין כבעליהם, ובלבד שנרשמה כאמור לפני יום י״א בתמוז התשע״ב (1 ביולי 2012).
(ה)
היתה החברה רשומה בפנקסי המקרקעין כבעלים של מקרקעין כאמור בסעיף קטן (ד) והמקרקעין הם מקרקעין שעל החברה להעביר לניהולו של האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 64(ב), תעביר החברה את הזכות באותם מקרקעין על שם נספה השואה שהיה בעל הזכויות האחרון הידוע בהם, ויחולו על העברת הזכות כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב), בשינויים המחויבים.
כספי סיוע ותמיכה [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
(א)
סיוע ותמיכה הניתנים למטרת סיוע או למטרת הנצחה, לא ייחשבו כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין.
(ב)
סיוע לניצול שואה לפי סעיף 4(א)(4) לא ייחשב כהכנסה לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ולענין חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, והוא אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
הגבלת שכר טרחה
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע, בצו, שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בהגשת בקשה לחברה או בהגשת ערר לוועדת הערר לפי חוק זה.
(ב)
לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד טיפול כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי סעיף זה; שילם אדם בעד הטיפול שכר טרחה בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.
פרסום הוראות על ידי החברה
(א)
החברה תפרסם באתר האינטרנט שלה, הוראות בענינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:
(1)
דרכי הגשת בקשה להשבת נכס;
(2)
ניהול נכסים של נספי השואה על ידי החברה;
(3)
מימוש נכסים של נספי השואה על ידי החברה;
(4)
השבת נכסים של נספי השואה או שוויים לזכאים להם כאמור בסעיף 4(א)(3);
(5)
שימוש בנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, למטרת סיוע או למטרת הנצחה;
(6)
דרכי הגשת בקשה לקבלת סיוע או תמיכה למטרת סיוע או למטרת הנצחה, לפי הענין.
(ב)
פרסמה החברה הוראות לפי סעיף קטן (א), תימסר הודעה על כך לשר בצירוף העתק של ההוראות.
(ג)
לא פרסמה החברה הוראות כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהעבירה לעיון השר הוראות שפרסמה בענין פלוני, רשאי השר לפנות לוועדה הממנה כדי שתביא לפרסום ההוראות על ידי החברה או לתיקון ההוראות שפרסמה החברה, לפי הענין, אם סבר שהדבר דרוש כדי לאפשר לחברה לממש את מטרותיה ולבצע את תפקידיה לפי החוק, ביעילות ובאופן תקין.
(ד)
(1)
הוראות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו במועדים כמפורט להלן:
(א)
לפי פסקאות (1) ו־(2) – בתוך שלושה חודשים מיום הקמת החברה;
(ב)
לפי פסקה (3) – בתוך שנה מיום הקמת החברה;
(ג)
לפי פסקאות (4) עד (6) – בתוך שישה חודשים מיום הקמת החברה.
(2)
הוראות לפי פסקאות (1) ו־(4) עד (6) שבסעיף קטן (א) יפורסמו גם ברשומות.
עדיפות החוק
אין בכוחו של תקנון החברה לגרוע מהוראות חוק זה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ד]
(א)
השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
(ב)
השר רשאי –
(1)
לאחר התייעצות עם הוועדה הממנה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות לענין עיון במסמכים הנוגעים לנכסים שהועברו לחברה;
(1א)
להתקין תקנות לעניין מסירה והמצאה של הודעות לפי חוק זה;
(2)
להתקין תקנות לענין סדרי דין להגשת עררים לוועדת הערר;
(3)
לאחר התייעצות עם הוועדה הממנה ובאישור ועדת החוקה, להאריך, בצו, כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית פעולה כלשהי, למעט מועד תום תקופת פעילותה של החברה לפי סעיף 60;
(4)
לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, להגדיל את הסכום שתעביר החברה לניצולי השואה הזקוקים לכך כאמור בסעיף 34(ב1);
(5)
לקבוע הוראות לענין יורש נעדר בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לצורך קבלת נכס של נספה השואה לפי חוק זה.
תחולת הוראות הפרק על פעולות האפוטרופוס הכללי בתקופת הביניים [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
הוראות פרק זה, למעט סעיף 77, יחולו גם לעניין פעולות האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו בתקופת הביניים כהגדרתה בסעיף 67א, בשינויים המחויבים.
השר רשאי, בצו, להוסיף לתוספת השניה ארגון הפועל שלא למטרות רווח, אשר מייצג ניצולי שואה או אשר מטרותיו או פעולותיו תואמות את מטרות החברה ותפקידיה כאמור בסעיף 4(א)(1) עד (4), כולם או מקצתם, או לגרוע ממנה ארגון, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1)
מטרות הארגון;
(2)
סוג האוכלוסיה שמייצג הארגון והיקפה;
(3)
משך תקופת פעילותו של הארגון.
[תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
(בוטל).
מינויים ראשונים ורישום החברה
(א)
השר ימנה את יושב ראש הוועדה הממנה בתוך שלושים ימים מיום התחילה.
(ב)
יושב ראש הוועדה הממנה ימנה את חברי הוועדה הממנה בתוך ארבעה עשר ימים ממועד מינויו.
(ג)
הוועדה הממנה תמנה דירקטור ראשון לחברה בתוך שלושים ימים ממועד מינוי חברי הוועדה הממנה.
(ד)
החברה תירשם בתוך שבעה ימים ממועד מינוי הדירקטור הראשון.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.

תוספת ראשונה

(סעיף 1)

פסקה (1) להגדרה ”נכס של נספה השואה“

אוסטריה, איטליה, אסטוניה, בלגיה, ברית המועצות, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוגוסלביה, יוון, לוב, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, נורווגיה, סלובקיה, פולין, צ׳כיה, צרפת, רומניה, תוניסיה.

תוספת שניה

(סעיף 16)

ארגונים של ניצולי שואה

1.
עמותת פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי השואה.

תוספת שלישית

(סעיף 65)

תחולת סעיפים מחוק החברות הממשלתיות

1.
[תיקון: תשע״ב־2]
(1)
לענין סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, לא יראו הקצאת תקציב לחברה מתקציב המדינה כאמור בסעיפים 54(ג)(3) ו־55 כהשקעה;
(2)
לענין סעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות, לא תהיה החברה רשאית לבצע את הפעולות המפורטות בפסקאות (1), (4) עד (7), (9) ו־(9ב) או להתחייב לבצען כאמור בפסקה (11) של אותו סעיף, וכן, על אף האמור בפסקה (8) של אותו סעיף, לא ניתן יהיה למזג את החברה עם חברה אחרת, או להחליט על פירוקה מרצון אלא לפי הוראות חוק זה; לענין זה לא יראו בהעברת מניות שהן נכס של נספה השואה לחברה, לפי הוראות חוק זה, רכישת מניות כאמור בפסקה (9) לאותו סעיף;
(3)
לענין סעיפים 18(ב), 18א(ב), 22(א)(1) עד (6), 23, 25, 26(א), 35(א) ו־37(א) לחוק החברות הממשלתיות, תבוא הוועדה הממנה במקום השרים;
(4)
לענין סעיף 20 לחוק החברות הממשלתיות, יבוא השר במקום השרים, הדיווח יהיה גם לוועדה הממנה וחובת הדיווח לפי סעיף קטן (א) תחול על הדירקטוריון ולא על דירקטור;
(5)
לענין סעיף 26(ב)
(א)
ברישה, יבואו הוועדה הממנה, יושב ראש הוועדה הממנה או שני חברי הוועדה הממנה במקום השרים;
(ב)
בסיפה, תבוא הוועדה הממנה במקום השרים;
(6)
בסעיף 27(ב) לחוק החברות הממשלתיות, במקום הסיפה החל במילה לשלוח יקראו אם ראתה צורך מיוחד ועל דעת הוועדה הממנה, לשלוח נציג לישיבה שיהיה רשאי להשתתף בה, ואולם הוא לא ייחשב במנין החוקי ולא תהיה לו זכות הצבעה;
(7)
לענין סעיף 28 לחוק החברות הממשלתיות, יבוא דירקטור שמונה על ידי הוועדה הממנה בהמלצת השר במקום דירקטור מטעם המדינה, ועל אף האמור בסיפה של אותו סעיף, לא יהיה ניתן להתנות בתקנון על הוראות אותו סעיף;
(8)
לענין סעיף 30(א) לחוק החברות הממשלתיות, במקום לחברה יקראו לכלל החברות הממשלתיות או לסוג מסוים של חברות ממשלתיות;
(9)
(א)
בפסקה (4), יבוא אישור הרשות במקום אישור הממשלה;
(ב)
בפסקה (8), יבואו הוועדה הממנה, יושב ראש הוועדה הממנה או שני חברי הוועדה הממנה במקום השרים;
(10)
לענין סעיף 33(ב) לחוק החברות הממשלתיות, חיוב החברה בעריכת דוח שאינו חל על כלל החברות הממשלתיות או על סוג מסוים של חברות ממשלתיות, יהיה בהסכמת השר;
(11)
(א)
יושב ראש הדירקטוריון, דירקטור או המנהל הכללי לא יועברו מתפקידם אם התנגדה לכך הוועדה הממנה והיא תהיה אחראית להעביר לרשות את הדוחות האמורים בסעיף 33(א) לחוק החברות הממשלתיות;
(ב)
לענין פסקה (2) של אותו סעיף קטן, לא תהיה הממשלה רשאית להעביר את המנהל הכללי מתפקידו;
(12)
לענין סעיף 34(א) לחוק החברות הממשלתיות, מסמכים שעל יושב ראש הדירקטוריון להגיש יוגשו גם לוועדה הממנה;
(13)
לענין סעיף 37(א) לחוק החברות הממשלתיות, הסיפה לא תחול;
(14)
לענין סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות, תהיה גם הוועדה הממנה, לרבות לאחר פניה מהרשות, רשאית להעביר את המנהל הכללי מכהונתו;
(15)
לענין סעיפים 44(א) ו־47(א) לחוק החברות הממשלתיות, תינתן תשובת הרשות לבקשה לאישור מינוי רואה החשבון או היועץ המשפטי, לפי הענין, בתוך 30 ימים מיום קבלת המידע הנוגע למינוי;
(16)
לענין סעיפים 45 ו־67 לחוק החברות הממשלתיות, תבוא הוועדה הממנה נוסף על השרים.
[תיקון: תשע״ב־2]

תוספת רביעית

[תיקון: תשע״ז, תשע״ח]

(סעיפים 67ג(א)(2) ו־68ד(ב))

רשימת פעולות לאיתור יורשים

1.
2.
3.
פנייה לרשויות המדינה שעשוי להיות להן מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס;
4.
5.
6.
7.
8.
בדיקה בארכיון מרשם האוכלוסין של עיר המוצא של בעל הזכויות בנכס.


התקבל בכנסת ביום כ׳ בכסלו התשס״ו (21 בדצמבר 2005).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • ציפי לבני
    שרת המשפטים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.