”בית אוכל“ – מקום שבו עוסקים במכירה לציבור של מצרכים או בהגשתם, לשם אכילה או שתיה במקום, וכן אטליז, ולענין בית מלון – החלקים של בית המלון שבהם עוסקים בהכנתם של מצרכים או בהגשתם לשם אכילה או שתיה במקום;

”בקרת כשרות“ – בקרה תהליכית או בדיקה מדגמית בבית אוכל על מצרך או על ייצור של מצרך אשר יש להם תעודת הכשר, לרבות באמצעות נוכחות של משגיח בהתאם לתקן הכשרות, ובלבד שהוראות בתקן הכשרות לעניינים אלה לא יפחתו מהוראות שנקבעו לפי סעיף 17(א1)(1), והכול כדי לוודא שהעוסק עומד בתנאי הכשר;

”בשר מיובא“ – בשר כהגדרתו בחוק בשר ומוצריו, התשנ״ד–1994, שיובא לישראל;

”גוף נותן הכשר“ – בעל רישיון לפי סימן א׳ לפרק ד׳;

”דרישות נוספות“ – כמשמעותן בסעיף 2ב(ג);

”ועדה של הכנסת“ – (לא תיקרא כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): ועדה של הכנסת שחוק זה נמצא בתחום ענייניה, ואם לא הוקמה – ועדת הפנים והגנת הסביבה;

”ועדת רבנים“ – ועדת רבנים להסדרת תקן כשרות, שחברים בה שלושה רבנים, אשר –

(1)

לפחות אחד מהם הוא בעל כשירות לכהן כרב עיר, וכיהן בעבר או מכהן ביום קביעת תקן הכשרות כרב עיר;

(2)

כל אחד מהאחרים הוא בעל כשירות לכהן כרב מקומי, כרב עיר או כרב צבאי, ומכהן ביום קביעת תקן הכשרות כרב מקומי או כרב עיר או כיהן בעבר כרב מקומי, כרב עיר או כרב צבאי;

לעניין הגדרה זו, ”רב צבאי“ – מי שכיהן כרב הצבאי הראשי, סגן הרב הצבאי הראשי לענייני הלכה, רב פיקודי או רב זרועי;

”מצרך“ – מאכלים ומשקאות, ולענין אטליז – בשר ומוצרי בשר;

”ייצור של מצרך“ – לרבות אריזתו;

”מומחה הלכתי“ – כמשמעותו בסעיף 2יז(א)(4);

”מועצה דתית מוסמכת“ – מועצה דתית או רשות מקומית שאין בה מועצה דתית, שהוסמכה לתת שירותי השגחה לפי תעודת הכשר שנתן רב מוסמך, בהתאם לסעיף 2כה;

”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל, לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980;

”הממונה“ – מי שהשר מינה לפי סעיף 2ל;

”משגיח“ – מי שנותן שירותי השגחה מטעם גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת לפי סעיף 2י;

”המשרד“ – המשרד לשירותי דת;

”סמל תאגיד“ – סמל שקבעו גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת ומתקיימים בו מאפיינים שקבע השר בתקנות;

”סמל תקן“ – סמל של תקן כשרות שקבע הגורם שהסדיר אותו, שמתקיימים בו מאפיינים שקבע השר בתקנות;

”סמלי כשרות“ – סמל תאגיד וסמל תקן;

”עוסק“ – מי שמבקש או מי שבידו תעודת הכשר לבית אוכל, למצרך או לייצור של מצרך;

”צה״ל“ – צבא ההגנה לישראל, לרבות כל שלוחות מערכת הביטחון, וכן בעל בית אוכל או יצרן העוסק בעבור מי מהם באספקה או בייצור של מצרכים;

”רב מוסמך“ – כל אחד מאלה:

(1)

לעניין מועצה דתית מוסמכת שמכהן בה רב עיר או רב מקומי – רב העיר או הרב המקומי;

(2)

ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית ואותה רשות קיבלה הסמכה כמועצה דתית מוסמכת – רב עיר או רב מקומי המכהן בתחום הרשות המקומית;

(3)

לעניין רשות מקומית שאין בה רב עיר או רב מקומי או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו – רב עיר או רב מקומי המכהן במועצה דתית מוסמכת, שמועצת הרבנות הראשית מינתה לתת תעודת הכשר באותה רשות;

”רב מקומי“ – מי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית שהוא רב בישראל, והוא מכהן כרב מועצה אזורית או מכהן כרב אזורי שמשמש כרב של מקבץ יישובים, ולעניין ועדת רבנים – אף אם כיהן בעבר בתפקיד כאמור;

”רב עיר“ – מי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית שהוא רב בישראל, והוא מכהן כרב עירייה או מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית, ולעניין ועדת רבנים – אף אם כיהן בעבר בתפקיד כאמור;

”רישיון“ – רישיון שנתן הממונה לפי סימן א׳ לפרק ד׳;

”שירותי השגחה“ – פעולות השגחה, ובכלל זה בקרת כשרות, על עוסק שנועדו לוודא כי הוא עומד בתנאי הכשר;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”תנאי הכשר“ – כל אחד מאלה:

(1)

הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיף 17(א1)(1), ככל שנקבעו;

(2)

הוראות שנקבעו בתקן כשרות שגוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת פועלים לפיו;

(3)

דרישות נוספות כמשמעותן בסעיף 2ב(ג), אם נקבעו;

”תכנית השגחה“ – תכנית מפורטת לפי סוג עוסק, שלפיה גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת נותנים שירותי השגחה;

”תעודת הכשר“ – תעודה שניתנה לעוסק שהיא אחת מאלה:

(1)

תעודה שנתן מי שמוסמך לתת תעודת הכשר, שאינו גוף נותן הכשר או רב מוסמך, לבשר מיובא, למצרך מיובא או לצה״ל לפי סעיף 2(א)(1), (2ב)(א) או (3);

(2)

תעודה שנתן גוף נותן הכשר לפי סעיף 2(א)(2) או (2ב)(ב) בהתאם לתקן כשרות, ולפי סימן ג׳ לפרק ג׳;

(3)

תעודה שנתן רב מוסמך לפי סעיף 2(א)(2א);

”תקן כשרות“ – תקן כשרות מועצה או תקן כשרות ועדת רבנים;

”תקן כשרות ועדת רבנים“ – תקן כשרות שהסדירה ועדת רבנים לפי סעיף 2א(ג)(2);

”תקן כשרות מועצה“ – תקן כשרות שהסדירה מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 2א(ג)(1);

”השר“ – השר לשירותי דת.

1א.

מטרה [תיקון: תשפ״ב]

מטרתו של חוק זה לאפשר לצרכן של מצרכים שמבקש לשמור על דיני הכשרות ומנהגיה להסתמך על תעודת הכשר, ולמנוע הטעיה.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ב׳: מוסמכים לתת תעודת הכשר

2.

מוסמכים לתת תעודת הכשר [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2]

(א)

אלה רשאים לתת תעודת הכשר לענין חוק זה:

(1)

לעניין תעודת הכשר לבשר מיובא – מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך;

(2)

(הוראת שעה בתקופת ההיערכות לפי סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, עד יום 31.12.2024): כל אחד מאלה:

(א)

גוף נותן הכשר;

(ב)

רב מוסמך – למעט תעודת הכשר למצרך מיובא;

(ג)

רב עיר, רב מקומי או רב המכהן כרב של קיבוץ או מושב, המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך;

(ד)

רב עיר או רב מקומי, מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן, ובלבד שיש לו מערך שירותי כשרות הכולל מפקחים ברשות המקומית או במועצה הדתית שבה הוא מכהן; לשם מתן תעודת הכשר כאמור בסעיף זה, ייעזר רב העיר או הרב המקומי במועצה הדתית שבה הוא מכהן או ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – ברשות המקומית שבה הוא מכהן;

(ה)

רב שהסמיכה מועצת הרבנות הראשית לישראל לתת תעודות הכשר ברשות מקומית שבה אין רב עיר או רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו;

(2)

(הנוסח החל מתום הוראת השעה): גוף נותן הכשר;

(2א)

(החל מיום 1.1.2023, לא חלה בתקופת ההיערכות לפי סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, עד יום 31.12.2024): רב מוסמך – למעט תעודת הכשר למצרך מיובא;

(2ב)

לעניין תעודת הכשר למצרך מיובא –

(א)

מועצת הרבנות הראשית, ולעניין זה רשאית היא להסתמך בקביעתה על רב מחוץ לישראל או על תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שעוסק בהשגחה על הכשרות;

(ב)

גוף נותן הכשר, למעט תעודת הכשר לבשר מיובא;

(3)

לענין תעודת הכשר בצה״ל – הרב הראשי לצבא־הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לענין חוק זה.

(א1)

הוראות פרקים ג׳ ו־ד׳ לא יחולו על תעודות הכשר לפי פסקאות (1), (2ב)(א) ו־(3) שבסעיף קטן (א).

(ב)

(בוטל).

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ג׳: תקן כשרות ופעילות גוף נותן הכשר ומועצה דתית מוסמכת

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: תקן כשרות

2א.

תקן כשרות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

שירותי השגחה ותעודת הכשר יהיו בהתאם לתקן כשרות.

(ב)

(1)

מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים יסדירו תקן כשרות המבוסס על דיני כשרות בלבד.

(2)

בתקן כשרות יפורטו, לפי העניין, התנאים ההלכתיים לקליטת חומרי גלם, לייצור, לעיבוד, לשינוע ולשיווק של מצרך, התנאים להפעלת בית אוכל והוראות לעניין היקף נוכחותו של משגיח במקום פעילותו של עוסק לפי סוגי עוסקים ומאפיינים רלוונטיים נוספים, ואפשר לכלול בו, לעניין היקף נוכחות המשגיח כאמור, הוראות מחמירות יותר מאלה שבתקנות לפי סעיף 17(א1)(1), אם נקבעו.

(3)

בתקן כשרות לא ייקבעו הוראות מקילות מהוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיף 17(א1)(1), אם נקבעו.

(4)

תקן כשרות ועדת רבנים יוסדר בהסכמת כל חבריה.

(5)

מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים תודיע לממונה על תקן שהסדירה בתוך 30 ימים ממועד הסדרתו; בהודעה כאמור יצוין גם סמל התקן שהוסדר.

(6)

תוקפו של תקן כשרות יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.

(ג)

תקן כשרות יהיה אחד מאלה:

(1)

תקן כשרות שהסדירה מועצת הרבנות הראשית, שהוא באחד מהדירוגים האלה:

(א)

תקן כשרות רגיל;

(ב)

תקן כשרות מהדרין, שיכלול תנאים נוספים על תנאי תקן הכשרות הרגיל;

(2)

תקן כשרות שהסדירה ועדת רבנים.

(ד)

מועצת הרבנות הראשית רשאית להסדיר תקן כשרות נוסף, אחד או יותר, על תקני הכשרות המנויים בסעיף קטן (ג)(1).

(ה)

על אף האמור בכל דין, בקביעת תקן הכשרות רשאית ועדת הרבנים לקבוע תקן כשרות מחמיר או תקן כשרות מקל מתקן כשרות שהסדירה מועצת הרבנות הראשית.

(ו)

(1)

מועצת הרבנות הראשית תקבע סמל תקן לכל תקן כשרות מועצה שהסדירה.

(2)

ועדת רבנים, באישור הממונה, תקבע סמל תקן לתקן כשרות ועדת רבנים שהסדירה; אישור הממונה יינתן לאחר ששוכנע כי אין בסמל התקן המבוקש או באופן השימוש בו כדי להטעות, לרבות בשל היותו דומה לסמל תקן אחר.

(ז)

מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים יבחנו לפחות אחת לחמש שנים את הצורך לבטל, לעדכן או לשנות תקן כשרות שהסדירו.

(ח)

מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים יודיעו לממונה על כוונתם לבטל, לעדכן או לשנות תקן כשרות שהסדירו, 60 ימים לפני יום הביטול, העדכון או השינוי של תקן הכשרות.

(ט)

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על תקן כשרות שהוסדר לפי סעיף זה ועל סמל התקן שלו, וכן על ביטול, עדכון או שינוי של תקן כשרות שהוסדר כאמור.

(י)

(1)

הממונה יפרסם באתר אינטרנט כמפורט בפסקה (2) את תקני הכשרות שהוסדרו וכל ביטול, עדכון או שינוי של תקן כשרות, באופן שיאפשר מעקב אחר ביטולם, עדכונם, ושינוים וכן תיעודם לאורך זמן.

(2)

תקני כשרות מועצה יפורסמו באתר האינטרנט של הרבנות הראשית; תקני כשרות ועדת רבנים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת והפנייה אליהם תפורסם באתר האינטרנט של הרבנות הראשית.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ב׳: פעילות גוף נותן הכשר ומועצה דתית מוסמכת

2ב.

פעילות גוף נותן הכשר [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר יפעל לפי הוראות חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון שקיבל מהממונה לפי סימן א׳ לפרק ד׳, ולתקן כשרות שצוין ברישיון שלו.

(ב)

גוף נותן הכשר יהיה רשאי לעשות פעולות אלה:

(1)

לתת תעודת הכשר לעוסק;

(2)

לתת שירותי השגחה לעוסק;

(3)

לבטל או להתלות תעודת הכשר שנתן לעוסק או לקבוע תנאים לתיקון ליקויים לשם עמידה בתנאי הכשר.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), גוף נותן הכשר הפועל בהתאם לתקן כשרות מועצה שהוסדר לפי סעיף 2א(ג)(1)(ב) או 2א(ד) או בהתאם לתקן כשרות ועדת רבנים רשאי לקבוע דרישות נוספות על האמור באותו תקן, בעניינים הקבועים בסעיף 2א(ב)(2) ובהתחשב בדיני כשרות בלבד, לפי סוגי עוסקים (בחוק זה – דרישות נוספות), ובלבד שאין בדרישות אלה כדי להקל מדרישות תקן הכשרות האמור; גוף נותן הכשר רשאי לקבוע הסדר אחד בלבד של דרישות נוספות לכל סוג עוסק.

(ד)

גוף נותן הכשר יפרסם באתר האינטרנט שלו את הדרישות הנוספות וכל ביטול, עדכון או שינוי בהן.

2ג.

פעילות מועצה דתית מוסמכת [תיקון: תשפ״ב]

(א)

לעניין מתן שירותי השגחה תפעל מועצה דתית מוסמכת לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתקן כשרות שצוין בכתב הסמכתה.

(ב)

מועצה דתית מוסמכת רשאית לתת שירותי השגחה, למעט שירותי השגחה למצרך מיובא, לעוסק שניתנה לו תעודת הכשר על ידי רב מוסמך.

(ג)

מועצה דתית מוסמכת תפעל בהתאם להחלטתו של רב מוסמך לעניין ביטול או התליה של תעודת הכשר שנתן לעוסק או לעניין קביעת תנאים לתיקון ליקויים לשם עמידה בתנאי הכשר.

2ד.

ניגוד עניינים בפעילות גוף נותן הכשר, מועצה דתית מוסמכת ובעלי התפקידים בהם [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר, בעל שליטה בו או מי שנשלט על ידי מי מהם, מומחה הלכתי ומועצה דתית מוסמכת, וכן משגיח מטעמם של גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת, לא יימצאו במצב של ניגוד עניינים בין תפקידיהם ובין עניין אישי שלהם או תפקיד אחר שלהם או של קרוביהם, וכן לא יתקיימו יחסי תלות בפעילותם העלולים לפגוע באופן שבו הם נותנים שירותי השגחה; הממונה רשאי לפרסם תנאים והוראות לעניין זה.

(ב)

בחוק זה –

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב;

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”זיקה“ – שליטה בתאגיד, וכן כהונה כדירקטור או כנושא משרה בו, יחסי עבודה או קשרים עסקיים או מקצועיים מתמשכים או קשרים כאמור שהם עיקר פעילותו, למעט קשרים שעניינם מתן שירותי השגחה ללקוח;

”יחסי תלות“ – לרבות תלות בין אופן ביצוע שירותי השגחה ותוצאות שירותי השגחה שנותנים גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת ובין זהות לקוחותיהם, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;

”עניין אישי“ – עניין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של תאגיד, לרבות עניין אישי של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו;

”קרוב“ – כל אחד מאלה:

(1)

בן משפחה של בעל התפקיד;

(2)

אדם שלבעל התפקיד יש עניין במצבו הכלכלי;

(3)

תאגיד שבעל התפקיד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4)

גוף שבעל התפקיד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

2ה.

חובת דיווח ושמירת מסמכים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר ומועצה דתית מוסמכת ידווחו לממונה, באופן שהורה הממונה, אחת לשנה, על כל אלה:

(1)

מספר תעודות ההכשר שנתנו לעוסקים;

(2)

מספר תעודות ההכשר שבוטלו או הותלו לפי הוראות סעיף 2ט ונסיבות הביטול או ההתליה;

(3)

אירועים חריגים, פירוטם ואופן הטיפול בהם; השר רשאי לקבוע את סוגי האירועים שייחשבו חריגים לעניין זה;

(4)

עניינים נוספים שקבע השר, אם קבע.

(ב)

גוף נותן הכשר ומועצה דתית מוסמכת יתעדו את פעולותיהם וישמרו מסמכים הנוגעים לפעילותם בהתאם להוראות שקבע השר.

2ו.

סירוב בלתי סביר ואיסור התניית מתן שירותי השגחה בשירותים אחרים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת לא יסרבו סירוב בלתי סביר לתת שירותי השגחה שהם מציעים לעוסק דומה בהתאם לרישיון או לכתב ההסמכה, אלא אם כן הראו טעמים המצדיקים את אי־מתן השירותים בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר); השר, באישור ועדה של הכנסת, יקבע נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר וטעמים המצדיקים אי־מתן שירותי השגחה.

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת לא יסרבו סירוב בלתי סביר לתת שירותי השגחה שהם מציעים לעוסק דומה בהתאם לרישיון או לכתב ההסמכה, אלא אם כן הראו טעמים המצדיקים את אי־מתן השירותים בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר); השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר וטעמים המצדיקים אי־מתן שירותי השגחה.

(ב)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת לא יתנו מתן שירותי השגחה שהם נותנים בהתאם לרישיון או לכתב ההסמכה ברכישת שירותים נוספים.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ג׳: תעודת הכשר

2ז.

מתן תעודת הכשר [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר או רב מוסמך ייתנו תעודת הכשר לעוסק שעימו התקשרו הגוף נותן ההכשר או מועצה דתית מוסמכת, לפי העניין, בחוזה לשם כך, אם מצאו שמתקיימים בעוסק תנאי ההכשר בהתאם לתקן הכשרות ולדרישות הנוספות שצוינו ברישיון של הגוף נותן ההכשר או בכתב ההסמכה של המועצה הדתית המוסמכת, לפי העניין.

(ב)

גוף נותן הכשר יתן תעודת הכשר למצרך מיובא, רק לאחר שדיווח לממונה שבעה ימים לפני מתן התעודה, בדרך מקוונת, כי בכוונתו לתת תעודה כאמור; הממונה יורה על מתכונת אחידה לדיווח מקוון, אולם אם השר לא קבע הוראות לפי סעיף 17(א1)(2) ולא נקבעה מתכונת דיווח אחידה לפי סעיף קטן זה, ישלח הגוף נותן ההכשר את הדיווח האמור לכתובת הדואר האלקטרוני של הממונה.

(ג)

דיווח לפי סעיף קטן (ב) יכלול את כל אלה:

(1)

פרטי המצרך המיובא שלגביו תינתן תעודת ההכשר באופן המאפשר לזהות באופן מדויק את כל פריטיו;

(2)

מספר היחידות מכל פריט;

(3)

ציון תקן הכשרות שלפיו ניתנת תעודת ההכשר.

2ח.

תעודת הכשר [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר או רב מוסמך יתנו תעודת הכשר לתקופה שלא תעלה על שנה לפי לוח השנה העברי או עד למועד שבו מסתיימת בפועל תקופת הרישיון של הגוף נותן ההכשר או תקופת ההסמכה של מועצה דתית מוסמכת, לפי המוקדם, אולם גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת רשאים לקבוע כי התעודה לא תהיה תקפה לימי הפסח.

(ב)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת יציינו בתעודת הכשר פרטים אלה:

(1)

תקן הכשרות שלפיו נתנו את תעודת ההכשר, וכן –

(א)

לעניין תקן כשרות מועצה – את דירוג תקן הכשרות;

(ב)

לעניין תקן כשרות ועדת רבנים – את הרכב ועדת הרבנים;

(2)

קיומן של דרישות נוספות שקבע גוף נותן הכשר בהתאם לסעיף 2ב(ג), אם קבע;

(3)

תוקף התעודה;

(4)

פרטי העוסק – שמו, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עימו;

(5)

חתימת המומחה ההלכתי או הרב המוסמך, לפי העניין;

(6)

פרטי הגוף נותן ההכשר או מועצה דתית מוסמכת, ובכלל זה פרטי יצירת הקשר עימם.

(ג)

על תעודת הכשר יופיעו סמלי הכשרות הנוגעים אליה.

(ד)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת יציינו, בתעודת הכשר לעוסק שמייצר מצרך, את סמלי הכשרות שיופיעו על אריזה של המצרך.

2ט.

ביטול או התליה של תעודת הכשר או קביעת תנאים בה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר או רב מוסמך יבטל או יתלה תעודת הכשר שנתן, או יתנה תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים לשם עמידה בתנאי הכשר, אם המומחה ההלכתי מטעמו או הרב המוסמך מצאו כי העוסק הפר הוראה מהוראות תנאי ההכשר, וזאת בהתחשב בדיני כשרות בלבד.

(ב)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת יודיעו לעוסק על הכוונה לבטל או להתלות תעודת הכשר או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, ואת העילה לכך.

(ג)

עוסק שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי לטעון את טענותיו לפני הגוף נותן ההכשר או הרב המוסמך, לפי העניין, לגבי הכוונה לבטל או להתלות את תעודת ההכשר שלו או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כך.

(ד)

החליט גוף נותן הכשר או הרב המוסמך, לאחר ששמע את טענות העוסק כאמור בסעיף קטן (ג), לבטל או להתלות את תעודת ההכשר של העוסק או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, יודיע על כך לממונה בתוך שבעה ימים ויציין בהודעתו את העילה שבשלה החליט כאמור.

(ה)

הממונה יפרסם הודעה על ביטול או התליה של תעודת הכשר או על תנאים שהותנו בה כאמור בסעיף זה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל.

(ו)

(1)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא גוף נותן הכשר או הרב המוסמך כי עוסק הפר הוראה מהותית מתנאי ההכשר באופן שהותרת תעודת ההכשר תגרום בוודאות קרובה להונאה בכשרות, רשאי הוא להתלות את תעודת ההכשר שנתן לעוסק באופן מיידי, מטעמים שיפרט בהודעה שימסור כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שיתן לעוסק כאמור לטעון את טענותיו לפני הגוף נותן ההכשר או הרב המוסמך בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

(2)

הגוף נותן ההכשר או הרב המוסמך ייתן את החלטתו במועד סמוך ככל האפשר ולא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר ששמע את טענות העוסק.

(3)

החליט גוף נותן הכשר או רב מוסמך כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לממונה באופן מיידי ולא יאוחר מיום עבודה אחד ויציין בהודעתו את עילת ההתליה.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ד׳: שירותי השגחה

2י.

שירותי השגחה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת ייתנו שירותי השגחה לעוסק אשר עימו התקשרו בחוזה לשם כך.

(ב)

שירותי השגחה שייתנו גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת לעוסק יעמדו בכל אלה:

(1)

תקן כשרות שמצוין ברישיון הגוף נותן ההכשר או בכתב ההסמכה של המועצה הדתית המוסמכת;

(2)

כללי התנהלות שנקבעו, לפי סוג העוסק, בהתאם לסעיף 17(א1)(1), אם נקבעו;

(3)

דרישות נוספות שקבע גוף נותן הכשר בהתאם לסעיף 2ב(ג), אם קבע;

(4)

תכנית ההשגחה כפי שאושרה ברישיונו של גוף נותן הכשר או בכתב ההסמכה של מועצה דתית מוסמכת.

(ג)

בוטל, עודכן או שונה תקן כשרות כאמור בסעיף 2א(ח), יודיע הממונה לגוף נותן הכשר ולמועצה דתית מוסמכת שאותו תקן כשרות צוין ברישיון או בכתב הסמכה שניתן להם, כי עליהם להציג לו תכנית השגחה מעודכנת בהתאם לסעיף 2טז(ב)(5), ואם התקן בוטל ואין לגוף נותן ההכשר או למועצה דתית מוסמכת תקן אחר שצוין ברישיון או בכתב ההסמכה – גם תקן אחר שלפיו יפעלו, והכול עד למועד שיורה בהודעתו; הממונה ייתן הודעה כאמור 45 ימים לפני מועד הביטול, העדכון או השינוי.

(ד)

בוטל, עודכן או שונה תקן כשרות כאמור בסעיף קטן (ג), או בוטלו, עודכנו או שונו הדרישות הנוספות של גוף נותן הכשר, ושונתה עקב כך תכנית ההשגחה שנקבעה ברישיון או בכתב ההסמכה, יעדכנו הגוף נותן ההכשר או המועצה הדתית המוסמכת, לפי העניין, את העוסק בכך, בתוך זמן סביר המאפשר היערכות ושלא יפחת מ־30 ימים לפני יום תחילת הביטול, העדכון או השינוי של התקן או הדרישות הנוספות כאמור.

(ה)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת ומשגיח מטעמם ינקטו את כל האמצעים הנדרשים ויבצעו את כל הפעולות הנדרשות באופן סביר במסגרת שירותי השגחה שהם נותנים, כדי לוודא כי העוסק מקיים את תנאי ההכשר.

2יא.

הצגת תעודה של בעל תפקיד [תיקון: תשפ״ב]

בעת כניסה של נציג מטעם גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת, לרבות משגיח מטעמם, למקום שבו פועל עוסק שהגוף נותן ההכשר או המועצה הדתית המוסמכת נותנים לו שירותי השגחה, יציג הנציג לבעל תפקיד באותו מקום, לפי דרישתו, תעודה המזהה את הנציג כבעל תפקיד בגוף נותן הכשר או במועצה הדתית המוסמכת.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ה׳: בעלי תפקיד בגוף נותן הכשר ובמועצה דתית

2יב.

מוסמכת תנאי כשירות של משגיח [תיקון: תשפ״ב]

(א)

שירותי השגחה של גוף נותן הכשר או של מועצה דתית מוסמכת יינתנו על ידי משגיח מטעמם, ובלבד שהוא עומד בכל אלה:

(1)

יש בידו תעודה רשמית המעידה כי הוא עבר מבחן עיוני של מועצת הרבנות הראשית, הבוחן ידע בתחום דיני הכשרות בלבד;

(2)

הוא עבר הכשרה מטעם הגוף נותן ההכשר או המועצה דתית המוסמכת לעניין הוראות חוק זה והתקנות שלפיו, נוהלי העבודה של הגוף נותן ההכשר או המועצה הדתית המוסמכת לעניין ביצוע שירותי השגחה ולעניין הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה;

(3)

אין בהעסקתו כדי לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר בין מילוי תפקידו במתן שירותי השגחה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו, או במצב של תלות כאמור בסעיף 2ד.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), יוכל לשמש כמשגיח כשרות מטעם גוף נותן הכשר או מטעם מועצה דתית מוסמכת, גם מי שאין בידו תעודה כאמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא שימש כמשגיח כשרות 10 שנים לפחות לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023), ומלאו לו 50 שנים באותו מועד;

(2)

הוא שימש כמשגיח כשרות 12 חודשים לפחות לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); התקיים האמור בפסקה זו – יוכל לשמש כמשגיח כאמור עד יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026).

2יג.

פיקוח על פעילותם של גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הפר בעל תפקיד הפועל מטעמם של גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל תפקיד מכוח חוק זה, יורה הממונה לגוף נותן ההכשר או למועצה הדתית המוסמכת לבחון את התנהלותו של בעל התפקיד.

(ב)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת ידווחו לממונה על תוצאות בדיקה שערכו בעקבות הוראתו לפי סעיף קטן (א).

(ג)

הממונה רשאי להתרות בגוף נותן הכשר או במועצה דתית מוסמכת כי אם יחזור בעל התפקיד להפר את החובה או האיסור כאמור בסעיף קטן (א) בתוך תקופה של שלוש שנים מיום ההפרה הקודמת, יפעיל הממונה את סמכותו כלפי הגוף נותן ההכשר לפי סעיף 2כג או ימליץ לשר להפעיל את סמכותו כלפי המועצה הדתית המוסמכת לפי סעיף 2כה(ח).

2יד.

תשלום לגוף נותן הכשר, למועצה דתית מוסמכת או למי מטעמם [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בעבור שירותי השגחה יינתן תשלום לגוף נותן הכשר או למועצה דתית מוסמכת בלבד ולא לאחר, ובכלל זה לא יינתנו כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, למשגיח מטעמם, לבד משכר שישלמו לו הגוף נותן ההכשר או המועצה הדתית המוסמכת או מי מטעמה.

(ב)

גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת או מי מטעמה לא ייתנו למשגיח שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי תוצאות שירות השגחה שיבצע.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ד׳: רישוי, הסמכה ומרשם

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: רישוי והסמכה

2טו.

חובת רישוי או הסמכה [תיקון: תשפ״ב]

לא ייתן אדם לעוסק, בעצמו או באמצעות אחר, תעודת הכשר או מסמך בכתב הנחזה להיות תעודת הכשר, לרבות כל הצגה בכתב של עוסק או מוצר ככשר, ולא יתיר שימוש בסמלי כשרות או בסמלים הנחזים להיות סמלי כשרות, אלא אם כן הוא רב מוסמך או שבידיו רישיון מהממונה כגוף נותן הכשר או כתב הסמכה מהשר כמועצה דתית מוסמכת, לגבי תקן כשרות, אחד או יותר, שצוין ברישיון של הגוף נותן ההכשר או בכתב ההסמכה של מועצה דתית מוסמכת ובכפוף לתנאי הרישיון או כתב ההסמכה, והכול לפי העניין.

2טז.

בקשה למתן רישיון או לחידושו [תיקון: תשפ״ב]

(א)

המבקש לקבל רישיון כגוף נותן הכשר או המבקש לחדש רישיון כאמור (בפרק זה – מבקש רישיון), יגיש לממונה בקשה לכך על גבי טופס ובאופן שיורה הממונה.

(ב)

בבקשה לרישיון ימסור מבקש הרישיון את הפרטים האלה:

(1)

תקן כשרות, אחד או יותר, שלפיו הוא מבקש לתת שירותי השגחה ותעודת הכשר לעוסק; פעל מבקש הרישיון לפי תקן כשרות ועדת רבנים, יציין את פרטי ועדת הרבנים שהסדירה את תקן הכשרות; לא תוגש בקשה כאמור לפי תקן כשרות שלא נבחן יותר מחמש שנים, בהתאם לסעיף 2א(ז);

(2)

דרישות נוספות על תקן כשרות מועצה שקבע בהתאם להוראות סעיף 2ב(ג), לפי סוגי עוסקים.

(3)

סוגי העוסקים שלגביהם בדעת מבקש הרישיון לתת שירותי השגחה ותעודת הכשר;

(4)

פרטי מבקש הרישיון, פרטי בעלי השליטה בו, מנהלו ומומחה הלכתי מטעמו;

(5)

תכנית ההשגחה שלפיה יפעל, לפי סוגי עוסקים ולפי תקן הכשרות;

(6)

סמלי הכשרות שבהם הוא מבקש להשתמש לסימון ההשגחה שהוא יבצע לסוגיה;

(7)

תכנית הכשרה למשגיחים מטעמו.

(ג)

הממונה רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים או מסמכים נוספים לשם בדיקת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.

(ד)

בקשה לחידוש רישיון תוגש לממונה 60 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.

(ה)

החלטת הממונה בבקשה לרישיון או בבקשה לחידוש רישיון תינתן בתוך 45 ימים מקבלת הבקשה.

(ו)

הגיש גוף נותן הכשר שבידיו רישיון בקשה לחידוש רישיון במועד האמור בסעיף קטן (ד), והממונה לא נתן החלטה בבקשה לחידוש רישיון בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יהיה הרישיון בתוקף עד למועד שבו ייתן הממונה את החלטתו בבקשה, ותעודות הכשר שנתן הגוף מבקש הרישיון לא יפקעו בשל כך שלא ניתנה החלטת הממונה בבקשה.

2יז.

תנאים למתן רישיון או לחידושו [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

מצא הממונה כי מתקיימים במבקש רישיון, להנחת דעתו, כל אלה, רשאי הוא לתת לו רישיון כגוף נותן הכשר או לחדש את רישיונו, ובלבד שהתקיים האמור בסעיף קטן (ב):

(1)

הוא התאגד בישראל כחברה או כעמותה ועיסוקו הוא מתן שירותי השגחה בלבד;

(2)

הוא המציא ערבות או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו בהתאם לחוק זה, לפי הוראות שקבע השר באישור ועדה של הכנסת לעניין הערבות או הערובה כאמור, אם קבע; בהוראות כאמור יקבע השר, בין היתר, את דרך המצאת הערבות או הערובה וכן את סכום הערבות, בהתחשב בהיקף העסק וכן יכול שיקבע גם את דרכי חילוט הערבות או הערובה;

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): הוא המציא ערבות או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו בהתאם לחוק זה, לפי הוראות שקבע השר באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לעניין הערבות או הערובה כאמור, אם קבע; בהוראות כאמור יקבע השר, בין היתר, את דרך המצאת הערבות או הערובה וכן את סכום הערבות, בהתחשב בהיקף העסק וכן יכול שיקבע גם את דרכי חילוט הערבות או הערובה;

(3)

מבקש הרישיון, בעל השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו או גוף שבשליטת מי מהם, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון, בעל שליטה, מנהל, עובד בכיר או מומחה הלכתי, לפי העניין;

(4)

בידי מנהלו של מבקש הרישיון או בעל תפקיד בכיר בו, אשר לפי הצהרת מבקש הרישיון ישמש כבעל סמכות הלכתית במבקש הרישיון (בחוק זה – מומחה הלכתי), אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית שהוא רב בישראל והוא בעל מומחיות בדיני כשרות;

(5)

מבקש הרישיון התחייב כי בכל החוזים שיתקשר בהם עם עוסקים אשר יבקשו לרכוש ממנו שירותי השגחה, הוא יכלול הוראות שבהן יתיר העוסק למבקש הרישיון לבצע פעולות הנדרשות לשם מתן שירותי ההשגחה, ובכלל זה כניסה למקום פעילותו של העוסק ולמקומות הקשורים לפעילותו, ודרישה מהעוסק להמציא מסמכים;

(6)

לעניין מבקש רישיון המבקש לפעול לפי תקן כשרות מועצה – מועצת הרבנות הראשית לא התנגדה למתן רישיון כאמור בסעיף קטן (ג);

(7)

מבקש הרישיון ערוך למלא את חובותיו כמפורט בסעיף 2ב ו־2ה;

(8)

מבקש הרישיון, בעל השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו אינם נמצאים במצב של ניגוד עניינים תדיר אשר ימנע מהם למלא את עיקר תפקידם או במצב של תלות כאמור בסעיף 2ד.

(ב)

בעת מתן רישיון או חידושו ייתן הממונה את אישורו לכל אלה:

(1)

סמל התאגיד, ובלבד שאין בו או באופן השימוש בו כדי להטעות, לרבות בשל היותו דומה לסמל תאגיד אחר;

(2)

תכנית ההכשרה למשגיחים שקבע גוף נותן הכשר;

(3)

תכנית ההשגחה, ובלבד שתנאי ההכשר מיושמים כראוי על פי תכנית ההשגחה.

(ג)

(1)

מועצת הרבנות הראשית רשאית להתנגד למתן רישיון למבקש רישיון המבקש לפעול לפי תקן כשרות מועצה, מטעמים שנוגעים לדיני כשרות בלבד, בהודעה בכתב שתמסור לממונה בתוך 30 ימים מפניית הממונה אליה.

(2)

לא מסרה מועצת הרבנות הראשית, בתוך 30 ימים מפניית הממונה, הודעה בדבר עמדתה, יראוה כמי שהסכימה למתן הרישיון.

2יח.

תנאים ברישיון [תיקון: תשפ״ב]

הממונה רשאי לקבוע תנאים ברישיון של גוף נותן הכשר כדי להבטיח את מילוי חובותיו של גוף נותן הכשר לפי חוק זה, ובין היתר בנושאים המפורטים בסעיף 2טז(ב).

2יט.

סירוב לתת רישיון [תיקון: תשפ״ב]

הממונה רשאי לסרב לתת רישיון, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, אף אם מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 2יז, אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

נגד מבקש הרישיון, מנהלו, בעל השליטה בו או מומחה הלכתי מטעמו הוגש כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון כגוף נותן הכשר או להיות בעל שליטה, מנהל או מומחה הלכתי, לפי העניין;

(2)

תלוי ועומד לגבי מבקש הרישיון או בעל שליטה בו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, או שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)

בעל שליטה במבקש הרישיון או מנהלו הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס;

(ב)

ניתן צו לפירוק מבקש הרישיון או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב או שמבקש הרישיון החליט על פירוקו מרצון;

(3)

רישיונו של מבקש רישיון בוטל או הותלה כאמור בסעיף 2כג(ה);

(4)

קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן הרישיון כדי לפגוע בטובת הציבור.

2כ.

עיכוב החלטת ממונה [תיקון: תשפ״ב]

נוכח הממונה כי מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 2יט, רשאי הוא לעכב את החלטתו בעניין מתן רישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום הליכים כאמור באותו סעיף.

2כא.

תקופת תוקפו של רישיון [תיקון: תשפ״ב]

(א)

תוקפו של רישיון שניתן לגוף נותן הכשר לראשונה יהיה לשלוש שנים, ורשאי הממונה לחדש את תוקפו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.

(ב)

רישיון שניתן למבקש רישיון לאחר שחלפה שנה או יותר מתום תקופת תוקפו של רישיון קודם שניתן לו, או שניתן לאחר שרישיון קודם שלו הותלה או בוטל לפי הוראות חוק זה, יראו אותו לעניין חוק זה כרישיון שניתן למבקש הרישיון לראשונה.

2כב.

הודעה על שינוי פרטים [תיקון: תשפ״ב]

בעל רישיון יודיע לממונה בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון, בתוך 15 ימים מיום השינוי.

2כג.

ביטול או התליה של רישיון [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הממונה רשאי, לאחר שנתן לגוף נותן הכשר הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הרישיון ניתן על יסוד מידע חלקי, מטעה או שגוי;

(2)

חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון לפי סעיף 2יז;

(3)

הגוף נותן ההכשר הפר הוראה מהוראות חוק זה החלה על פעילותו, לרבות הפרה של תנאי שקבע הממונה ברישיון שלו, או תנאי מתנאי תקן הכשרות שלפיו הוא פועל;

(4)

הגוף נותן ההכשר פעל בחוסר מקצועיות במתן שירותי השגחה או הפעיל את סמכויותיו באופן לא נאות ובדרך העלולה לפגוע באמינות שירותי ההשגחה;

(5)

הגוף נותן ההכשר, בעל שליטה בו או מי שנשלט על ידי מי מהם, מומחה הלכתי או משגיח מטעמו פועלים במצב של ניגוד עניינים או יחסי תלות בניגוד להוראות סעיף 2ד;

(6)

הגוף נותן ההכשר החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;

(7)

הגוף נותן ההכשר לא פעל להנחת דעתו של הממונה בהתאם להנחייתו כאמור בסעיף 2יג.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נודע לממונה מידע שיש בו כדי להשפיע על מתן רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף נותן הכשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג את הרישיון או להתנותו בתנאים, לרבות בדרישה לבחינת עמידתו בתנאים לקבלת רישיון כאמור בסעיף 2יז; הממונה ייתן החלטה לפי סעיף קטן זה בתוך 30 ימים מיום שנודע לו מידע כאמור.

(ג)

סבר הממונה כי פגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לגוף נותן ההכשר לתקנו ועל אופן התיקון ועל המועד לתיקונו, וכן כי עד לביצוע התיקון לא יבצע הגוף נותן ההכשר פעולות מסוימות; חלפה התקופה שקבע הממונה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף נותן ההכשר לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)

הממונה ישלח הודעה בדבר החלטה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לכל עוסק אשר הוא או מצרך שהוא מייצר קיבלו תעודת הכשר מהגוף נותן ההכשר שלגביו נשלחה הודעה כאמור, ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל.

(ה)

בוטל רישיון לגוף נותן הכשר לפי סעיף קטן (א), לא יהיה אותו גוף או מנהלו רשאי להגיש בקשה חדשה לרישיון בטרם חלפו שנתיים ממועד ביטול הרישיון כאמור, ובכלל זה לא יוכל לשמש כגוף נותן הכשר לתקן כשרות אחר, אלא אם כן סבר הממונה, כי יש טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים מתן רישיון לאותו גוף או אדם בטרם חלפה התקופה האמורה.

(ו)

ביטל הממונה רישיון או התלה אותו, או הסתיימה תקופת תוקפו של רישיון מכל סיבה אחרת, ייתן הממונה הוראות לעניין בקשות לתעודת הכשר שגוף נותן הכשר החל לטפל בהן לפני סיום תוקפו של הרישיון, וטרם סיים את הטיפול בהן ולעניין תעודות הכשר שנתן כדין טרם סיום תוקפו של הרישיון; הממונה רשאי להורות כי ההשגחה על עוסקים שקיבלו שירותי השגחה מאותו גוף נותן הכשר תבוצע בידי גוף נותן הכשר אחר או מועצה דתית מוסמכת שנתנו את הסכמתם לכך, ובהתאם לתנאים שהורה הממונה.

2כד.

הגבלה על העברת רישיון ועל העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון [תיקון: תשפ״ב]

(א)

רישיון לפי חוק זה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.

(ב)

הועברה השליטה בגוף נותן הכשר, יפקע רישיונו אלא אם כן אישר הממונה מראש ובכתב כי אין בהעברה כדי לפגוע בתוקף הרישיון, ורשאי הממונה להורות כי גוף נותן הכשר שהועברה השליטה בו טעון רישיון חדש.

(ג)

הממונה ייתן אישור לפי סעיף קטן (ב) בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה אם שוכנע שמתקיימים בבעל השליטה הנעבר כל התנאים הנדרשים מבעל שליטה לשם מתן רישיון.

2כה.

מועצה דתית מוסמכת [תיקון: תשפ״ב]

(א)

השר רשאי להסמיך מועצה דתית שתהיה רשאית לתת שירותי השגחה לפי חוק זה (בחוק זה – מועצה דתית מוסמכת), אם מצא כי מתקיימים כל אלה:

(1)

היא מתנהלת באופן מקצועי ויעיל ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה למתן שירותי השגחה כאמור בסעיף 2י;

(2)

תקציבה או ענייניה הכספיים מנוהלים באורח תקין, בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר, ובכלל זה בעניינים אלה:

(א)

אופן ההתקשרות והעסקה של משגיחים מטעמה;

(ב)

היא משלמת לעובדיה ולנבחריה שכר כדין ובהתאם להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

(ג)

היא מתנהלת מבחינה כלכלית באופן עצמאי בתחום הכשרות, ולעניין זה רשאי השר לשקול את קיומה של תחרות במתן שירותי השגחה בתחומי הרשות המקומית שבה פועלת המועצה הדתית; לשם בחינת עמידתה של מועצה דתית בתנאי זה, תגיש המועצה הדתית תכנית כלכלית מפורטת המציגה את התנהלותה;

(3)

היא הציגה תכנית פעולה להבטחת אי־תלות והעדר ניגוד עניינים, בין משגיח מטעמה לעוסק שלו היא נותנת שירותי השגחה כאמור בסעיף 2ד.

(ב)

לא יסמיך השר מועצה דתית כמועצה דתית מוסמכת אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של המועצה הדתית, חבריה או עובדיה.

(ג)

לא יסמיך השר מועצה דתית כמועצה דתית מוסמכת אלא לאחר קבלת כל אלה:

(1)

לעניין התנהלותה המקצועית כאמור בסעיף קטן (א)(1), אי־תלות והעדר ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א)(3) – חוות דעת ובה המלצה מאת הממונה;

(2)

לעניין התנהלותה הכלכלית כאמור בסעיף קטן (א)(2) – חוות דעת ובהן המלצות מטעם המנהל הכללי של המשרד;

(3)

לעניין טוהר המידות כאמור בסעיף קטן (ב) – חוות דעת מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

(ד)

חוות הדעת האמורות בסעיף קטן (ג) יוגשו לשר בתוך 21 ימים מפנייתו לקבלן.

(ה)

הודעה על הסמכה או על ביטול הסמכה כאמור בסעיף זה תפורסם באתרי האינטרנט של המשרד, של הרבנות הראשית לישראל ושל המועצה הדתית המוסמכת.

(ו)

הסמכה של מועצה דתית מוסמכת לפי סעיף זה תהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; השר רשאי, לאחר שמצא כי המועצה הדתית עומדת בהוראות סעיף קטן (א) ו־(ב) בהתאם לחוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג), להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.

(ז)

מצא השר, לפי המידע שלפניו, ובכלל זה חוות דעת שקיבל מאחד מהגופים האמורים בסעיף קטן (ג), שהמועצה הדתית המוסמכת אינה ממלאת אחר התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף קטן (א) או שמצא פגם בהתנהלותה, ישלח התראה לרב המוסמך ולראש המועצה הדתית או לראש הרשות המקומית, לפי העניין, כי עליהם לפעול לתיקון הפגם.

(ח)

השר רשאי להתלות את כתב ההסמכה של מועצה דתית מוסמכת לתקופה שיקבע שלא תעלה על שנה או לבטל את ההסמכה, לאחר שנתן לרב המוסמך, לראש המועצה הדתית או לראש הרשות המקומית שבה היא פועלת, הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו בהתקיים אחד מאלה:

(1)

המועצה הדתית המוסמכת אינה ממלאת אחר התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף קטן (א);

(2)

לא תוקן הפגם לאחר שניתנה התראה כאמור בסעיף קטן (ז);

(3)

קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן כתב ההסמכה כדי לפגוע בטובת הציבור.

(ט)

הממונה ישלח הודעה בדבר החלטת השר לפי סעיף קטן (ח) לכל עוסק אשר הוא או מצרך שהוא מייצר קיבלו שירותי השגחה מהמועצה הדתית המוסמכת שלגביה נשלחה הודעה כאמור ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל.

2כו.

בקשה להסמכה או לחידושה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מועצה דתית המבקשת לקבל הסמכה או לחדש הסמכה כמועצה דתית מוסמכת תגיש לשר בקשה לכך על גבי טופס ובאופן שיורה השר (בסעיף זה – בקשה).

(ב)

בבקשה תמסור המועצה הדתית את הפרטים האלה:

(1)

תקן כשרות מועצה, אחד או יותר, אשר לפיו היא מבקשת לתת לעוסקים שירותי השגחה, ובלבד שלפחות אחד מהתקנים יהיה תקן כשרות מועצה רגיל; לא תוגש בקשה לפי תקן כשרות שלא נבחן במשך יותר מחמש שנים, בהתאם לסעיף 2א(ז);

(2)

סוגי העוסקים שלגביהם היא מבקשת לתת שירותי השגחה;

(3)

תכנית ההשגחה שלפיה תפעל, לפי סוגי עוסקים ולפי תקן הכשרות;

(4)

סמלי הכשרות שבהם תעשה שימוש לסימון ההשגחה שהיא תבצע לסוגיה;

(5)

תכנית הכשרה למשגיחים מטעמה;

(6)

מסמכים המעידים כי היא ממלאת אחר התנאים הקבועים בסעיף 2כה(א), כפי שיקבע השר.

(ג)

מועצה דתית המבקשת לקבל הסמכה תתחייב כי בכל החוזים שתתקשר בהם עם עוסקים אשר יבקשו לרכוש ממנה שירותי השגחה תכלול הוראות שבהן יתיר העוסק לה או למי מטעמה לבצע פעולות הנדרשות למתן שירותי ההשגחה, ובכלל זה כניסה למקום הפעילות של העוסק ולמקומות הקשורים לפעילותו, ודרישה מהעוסק להמציא מסמכים.

(ד)

הממונה רשאי לדרוש מהמועצה הדתית המבקשת לקבל הסמכה או לחדשה פרטים או מסמכים נוספים לשם בדיקת עמידתה בהוראות לפי חוק זה.

(ה)

בקשה לחידוש הסמכה תוגש לשר 60 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפה.

(ו)

החלטת השר בבקשה לקבלת הסמכה או לחידושה תינתן בתוך 45 ימים מקבלת הבקשה.

(ז)

הגישה מועצה דתית מוסמכת בקשה לחידוש הסמכה במועד האמור בסעיף קטן (ה), ולא נתן השר החלטה בבקשה לחידוש ההסמכה בתוך 60 ימים ממועד שהוגשה, תהיה ההסמכה בתוקף עד למועד ההחלטה בבקשה, ותעודות הכשר שנתנה המועצה הדתית המוסמכת לא יפקעו בשל כך שלא ניתנה החלטת השר בבקשה.

2כז.

דיווח לכנסת – הסמכת מועצות דתיות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

השר ידווח לוועדה של הכנסת, עד סוף חודש מרס בכל שנה, על בקשות מועצות דתיות לקבל הסמכה לפי פרק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ומתוכן על הבקשות שאושרו ועל הבקשות שנדחו והנימוקים לדחייתן.

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): השר ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד סוף חודש מרס בכל שנה, על בקשות מועצות דתיות לקבל הסמכה לפי פרק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ומתוכן על הבקשות שאושרו ועל הבקשות שנדחו והנימוקים לדחייתן.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ב׳: מרשם גופים נותני הכשר ומועצות דתיות

2כח.

מוסמכות מרשם גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הממונה ינהל מרשם של גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות שניתן להם רישיון או כתב הסמכה, לפי העניין, וכן של מי שרישיונם כגופים נותני הכשר או הסמכתם כמועצה דתית מוסמכת בוטלו או הותלו (בסעיף זה – מרשם); המרשם יכלול לגבי כל גוף נותן הכשר ומועצה דתית מוסמכת, את הפרטים האלה:

(1)

לעניין גוף נותן הכשר – שמותיהם של המנהל, בעלי התפקידים הבכירים והמומחה ההלכתי;

(2)

לעניין מועצה דתית מוסמכת – שמו של הרב המוסמך ושמו של ראש המועצה הדתית או ראש הרשות המקומית, לפי העניין;

(3)

מידע לגבי הרישיון או כתב ההסמכה ובכלל זה, התנאים הקבועים בו ומועד פקיעת תוקף הרישיון או סיום תקופת ההסמכה;

(4)

תקן כשרות שלפיו פועל בעל הרישיון או מחזיק כתב ההסמכה;

(5)

הדרישות הנוספות על תקן כשרות מועצה כאמור בסעיף 2ב(ג), אם נקבעו על ידי גוף נותן הכשר;

(6)

דרכי התקשרות עם הגוף נותן ההכשר או המועצה הדתית המוסמכת;

(7)

רשימת העוסקים שלהם נותנים הגוף נותן הכשר או הרב המוסמך תעודת הכשר וסוגם; בפרט זה ייכללו שם העוסק וכתובתו, המועד שבו ניתנה לו תעודת הכשר ותוקף תעודת ההכשר;

(8)

לעניין גופים שרישיונם הותלה או בוטל, נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (7) – עילת ההתליה או הביטול והמועד שבו התקבלה החלטת הממונה בעניין; לעניין מועצה דתית מוסמכת שבוטלה או הותלתה הסמכתה, נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (7) – עילת ההתליה או הביטול והמועד שבו התקבלה החלטת השר בעניין.

(ב)

המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל ובכל דרך נוספת שהממונה יראה לנכון.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ה׳: מערך לאסדרת הכשרות וסמכויות פיקוח

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: מערך לאסדרת הכשרות

2כט.

מערך לאסדרת הכשרות [תיקון: תשפ״ב]

הרבנות הראשית תפעיל באמצעות עובדיה מערך לאסדרת הכשרות בהתאם להוראות חוק זה, אשר יפקח על גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות ועל שירותי ההשגחה שהם נותנים לעוסקים.

2ל.

ממונה על המערך לאסדרת הכשרות [תיקון: תשפ״ב]

השר ימנה עובד הרבנות הראשית שיהיה הממונה על המערך לאסדרת הכשרות; תפקידי הממונה יהיו אלה:

(1)

לתת רישיון לגוף נותן הכשר, ולהתלות או לבטל רישיון שניתן כאמור והכול לפי סימן א׳ לפרק ד׳;

(2)

לקיים אסדרה על גופים נותני הכשר או מועצות דתיות מוסמכות ובעלי התפקידים בהם, ובכלל זה באמצעות ביקורת בעסק של עוסק שגוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת נותן לו שירותי השגחה;

(3)

לנהל מרשם שייכללו בו פרטי מידע לפי סימן ב׳ לפרק ד׳;

(4)

לבטל או להתלות תעודת הכשר שניתנה לעוסק או לקבוע תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, בהתאם להוראות סעיף 10א;

(5)

לקיים פיקוח ואכיפה של הוראות פרק ו׳.

2לא.

סמכות דרישת מידע [תיקון: תשפ״ב]

הממונה רשאי לדרוש מגוף נותן הכשר וממועצה דתית מוסמכת, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען.

2לב.

תנאי כשירות של הממונה [תיקון: תשפ״ב]

מי שמתקיימים בו כל אלה כשיר להתמנות לממונה:

(1)

הוא בעל תואר אקדמי ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, בתחום הנוגע לעניין;

(2)

מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)

הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר וכן בעל ניסיון של ארבע שנים לפחות בתחום הכשרות;

(ב)

הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום הכשרות וכן בעל ניסיון של ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר;

(3)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות ממונה ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

2לג.

תקופת הכהונה של הממונה [תיקון: תשפ״ב]

תקופת כהונתו של הממונה תהיה חמש שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ב׳: סמכויות פיקוח

2לד.

הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי מערך הפיקוח על הכשרות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.

(ב)

לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

(ג)

הודעה על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

2לה.

פיקוח על גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות [תיקון: תשפ״ב]

מפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח כי גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת פועלים בהתאם להוראות חוק זה.

2לו.

פיקוח ובקרת כשרות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מפקח יבצע פעולות פיקוח ובקרת כשרות על עוסק שבידיו תעודות הכשר, כדי להבטיח כי הוא פועל בהתאם לתעודת ההכשר ובהתאם לתקן הכשרות שעל פיו ניתנה תעודת הכשר, וכי אינו מפר את הוראות סעיפים 3(ב), 4(ב) ו־5.

(ב)

מפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח כי מי שאין בידיו תעודת הכשר אינו מפר את הוראות סעיפים 3(א), 4(א) ו־5.

2לז.

סמכויות מפקח [תיקון: תשפ״ב]

לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –

(1)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה או להקל את ביצועו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, וכן מדבקות או אריזות של מצרך;

(3)

ליטול דגימות של מצרכים וחומרים, וכן למסור את הדגימות לבדיקה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)

להיכנס למקום שבו פועל גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת, למקום שבו פועל עוסק או למקום שקשור לפעילותו של עוסק, ובכלל זה למקומות אחסון וקירור שבמתחם המבוקר ואגפיו או שבשליטתו של העוסק, לרבות כניסה לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

(5)

ליטול תעודת הכשר שאינה בתוקף, בין משום שפג תוקפה ובין משום שהגוף נותן ההכשר או מועצה דתית מוסמכת הודיעו לממונה כי החליטו לבטל תעודת הכשר לפי סעיף 2ט.

2לח.

זיהוי מפקח [תיקון: תשפ״ב]

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה חתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

2לט.

בירור תלונות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הממונה יקים מנגנון לבירור תלונות של צרכנים ועוסקים, בכל הנוגע לפעילות גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת, ובעלי התפקידים בהם.

(ב)

השר יקבע הוראות לעניין אופן קבלת התלונות ובירורן; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל.

(ג)

הממונה לא יברר תלונה שהיא –

(1)

תלונה בעניין התלוי ועומד בבית המשפט או שבית המשפט הכריע בו לגופו;

(2)

תלונה קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים;

(3)

תלונה בעניין שלגביו כבר הוגשה תלונה לממונה על התלונות או לגורם אחר המוסמך לבררה, והיא התבררה ונענתה לגופה ואין הצדקה בנסיבות העניין לשוב ולבדוק אותה.

(ד)

מצא הממונה את התלונה מוצדקת ישקול לנקוט אמצעים הנדרשים לדעתו, לרבות לפי סעיף 2יג.

(ה)

תוצאות בירור התלונה יימסרו למתלונן, ורשאי הממונה להעבירן גם לגורם עליו הוגשה התלונה.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ו׳: איסור הונאה

3.

איסור הונאה בבית אוכל [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.

(ב)

בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שלא ניתנה בעדם תעודת הכשר.

4.

איסור הונאה בייצור [תיקון: תשפ״ב]

(א)

יצרן של מצרך לא יציין על מצרך שייצר או על אריזתו כי הוא כשר ולא יציגו ככשר בפרסום או בדרך אחרת, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.

(ב)

יצרן של מצרך שניתנה עליו תעודת הכשר, לא ישווק מצרך שלא ניתנה בעדו תעודת הכשר בציון שהוא כשר.

5.

איסור הונאה במכירה [תיקון: תשפ״ב]

העוסק במכירת מצרכים לציבור לא ימכור ולא יציע למכירה מצרך שלא ניתנה בעדו תעודת הכשר תוך הצגתו בכתב ככשר.

6.

הגנה

באישום לפי סעיפים 3, 4 או 5, תהא זו הגנה טובה שהנאשם מכר או הגיש, בתום לב, מצרך שניתנה לגביו תעודת הכשר, או שהשתמש כאמור במרכיב שניתנה לגביו תעודת הכשר.

7.

איסור הונאה בשחיטה [תיקון: תשפ״ב]

לא יעסוק יחיד בשחיטה תוך הצגת שחיטתו ככשרה, אלא אם כן ניתנה לו תעודת שוחט מאת מועצת הרבנות הראשית לישראל או מאת מי שהיא הסמיכה לכך.

7א.

איסור הונאה ביבוא [תיקון: תשפ״ב]

יבואן לא ישווק בישראל מצרך מיובא תוך הצגתו בכתב ככשר אלא אם כן מתקיימים לגבי המצרך תנאים אלה:

(1)

המצרך קיבל תעודת הכשר;

(2)

לעניין מצרך מיובא שמקבל תעודת הכשר מגוף נותן הכשר – הגוף נותן ההכשר דיווח לממונה על מתן תעודת הכשר למצרך בהתאם להוראות סעיף 2ז(ב) שבעה ימים לפני מועד תחילת השיווק בישראל.

7ב.

איסור הונאה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

עוסק שבידו תעודת הכשר מגוף נותן הכשר או מרב מוסמך, לא יציג תעודת הכשר, מסמך הנחזה להיות תעודת הכשר, תעודה או מסמך המעידים על כך שהוא מקבל שירותי השגחה, או כל מצג כשרותי אחר בכתב, מגורם שאינו גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת.

(ב)

לא יציע ולא ייתן אדם לעוסק המחזיק בתעודת הכשר מגוף נותן הכשר או מרב מוסמך, בעצמו או באמצעות אחר, שירותי השגחה או כל פעולה אחרת שעניינה בדיקת עמידתו של עוסק בדיני כשרות, אלא אם כן בידיו רישיון מהממונה כגוף נותן הכשר או כתב הסמכה מהשר כמועצה דתית מוסמכת.

(ג)

לא יתן אדם לעוסק המחזיק בתעודת הכשר מגוף נותן הכשר או מרב מוסמך, אישור להשתמש בסמלי כשרות, ולא יעשה שימוש בסמלי כשרות או יציג מצג אחר המעיד על קבלת שירותי השגחה או על כל פעולה אחרת שעניינה בדיקת עמידתו של עוסק בדיני כשרות, אלא אם כן בידיו רישיון מהממונה כגוף נותן הכשר או כתב הסמכה מהשר כמועצה דתית מוסמכת.

8.

חובת הראיה

הטוען שבידו תעודת הכשר או תעודת שוחט לפי חוק זה – עליו הראיה.

9.

תוספת לציון כשר [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]

(א)

יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר לא ימכור את המצרך ולא יציעו למכירה אלא אם כן המצרך נושא עליו גם את סמלי הכשרות שנקבעו בתעודת הכשר שהונפקה לו, ולעניין תעודת הכשר שניתנה לפי סעיף 2(א)(1), (2ב)(א) או (3) – ציון שמו של נותן תעודת ההכשר.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר, יסמן את היותו של המצרך חלבי, בשרי או פרווה, בהתאם להוראות הממונה.

10.

חובת הצגה

(א)

מי שבידו תעודת הכשר, יציג אותה במקום גלוי במקום עיסוקו.

(ב)

לא יציג אדם תעודת הכשר כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתקופה שבה התעודה בתוקף.

10א.

פעולה של הממונה כלפי עוסק מפר [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מצא הממונה כי עוסק הפר הוראה מהוראות תנאי ההכשר, וכי הגוף נותן ההכשר או הרב המוסמך שנתנו את תעודת ההכשר לא פעלו כנדרש בעניין ההפרה, יהיה הממונה רשאי, בהתחשב בדיני כשרות בלבד, לעשות אחת מאלה:

(1)

להורות לגוף נותן ההכשר או לרב המוסמך שנתנו את תעודת ההכשר, לבטל או להתלות את תעודת ההכשר או לקבוע תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים;

(2)

לבטל או להתלות את תעודת ההכשר או לקבוע תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים.

(ב)

הממונה רשאי להורות כי לא תינתן תעודת הכשר לעוסק, לתקופה שקבע ושלא תעלה על שישה חודשים, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הממונה מצא כי הפרה של עוסק כאמור בסעיף קטן (א) היא הפרה חוזרת ונשנית או שנעשתה בנסיבות מחמירות ובשל אותה הפרה החליט הממונה לפעול בהתאם לסמכותו לפי הסעיף הקטן האמור;

(2)

גוף נותן הכשר או רב מוסמך ביטלו את תעודת ההכשר בהתאם לסמכותם לפי סעיף 2ט לאחר שמצאו כי הפרת הוראות תנאי ההכשר על ידי עוסק היא הפרה חוזרת ונשנית או שנעשתה בנסיבות מחמירות.

(ג)

השר רשאי לקבוע נסיבות ותנאים למתן הוראות על ידי הממונה לפי סעיף קטן (ב).

(ד)

הממונה יודיע על הוראה שנתן לפי סעיף קטן (ב) לגופים נותני הכשר ולמועצות הדתיות המוסמכות; פעל הממונה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 2ט(ב) עד (ו), בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ז׳: הוראות שונות

11.

סייג לשיקולים [תיקון: תשפ״ב]

במתן תעודת הכשר, יתחשב המוסמך לתת תעודת הכשר בדיני כשרות בלבד.

12.

ערר [תיקון: תשפ״ב]

מי שסרבו לתת לו תעודת הכשר רשאי לערור על כך לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל; החלטת המועצה בערר תינתן תוך מאה ימים; הוראות סעיף זה לא יחולו על סירובו של גוף נותן הכשר לתת תעודת הכשר

13.

רב – עובד הציבור

לענין חוק זה יראו רב המוסמך לתת תעודת הכשר כעובד הציבור, כמשמעותו בחוק העונשין, התשל״ז–1977.

14.

עונשין

העובר עבירה לפי סעיפים 3 עד 5, 7, 9 או 10, דינו – מאסר שנה.

15.

אחריות בחבר־בני־אדם

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר־בני־אדם, יאשם בעבירה גם אותו אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד, האחראים לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

16.

אחריותו של מעביד

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, יאשם בעבירה גם מעבידו, אם הוכח שהעבירה נעברה בידיעתו ושלא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

17.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״א, תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

השר לעניני דתות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולענין פסקה (3) בסעיף 2(א) – גם בהסכמת שר הבטחון – להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(א1)

השר רשאי, ובעניינים המנויים בפסקאות (1)(ב) ו־(2) עד (4) – באישור ועדה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): השר רשאי, ובעניינים המנויים בפסקאות (1)(ב) ו־(2) עד (4) – באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(1)

(א)

כללי התנהלות שנוגעים לרמת בקרת הכשרות והיקפה, לרבות שעות נוכחות משגיח הכשרות בעסק לפי סוג העוסק, אשר בהם יידרשו לעמוד גוף נותן הכשר ועוסק;

(ב)

כללים בדבר שעות נוכחות משגיח כאמור בפסקה (1) – ייקבעו גם בהסכמת שר האוצר;

(2)

כללים לעניין מצרך מיובא, לרבות לעניין אופן דיווח של גוף נותן הכשר על מתן תעודת הכשר למצרך מיובא ובכלל זה דיווח דיגיטלי;

(3)

תנאים למתן רישיון נוסף על האמור בסעיף 2יז, וכן תנאים שעל הממונה לקבוע ברישיון של גוף נותן הכשר, נוסף על התנאים שבסעיף 2יח;

(4)

הוראות לעניין התנאים להסמכת מועצה דתית מוסמכת, כאמור בסעיף 2כה; הוראות לעניין התנאים האמורים בסעיף 2כה(א)(2) – ייקבעו גם בהסכמת שר האוצר;

(5)

הוראות לעניין צורתה ותוכנה של תעודת הכשר וסמלי הכשרות;

(6)

הוראות לעניין אופן תיעוד פעולות של גוף נותן הכשר ושל מועצה דתית מוסמכת והפרטים שעליהם לכלול בתיעוד כאמור, וכן לעניין החובה לשמור מסמכים, לדווח לממונה ולמסור לו מידע או מסמכים הדרושים לו לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.

(ב)

השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה עבור בקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי סעיף 2טז; האגרה תהיה בסכום קצוב, או בסכום שיחושב בדרך שתיקבע כאמור.

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה עבור בקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי סעיף 2טז; האגרה תהיה בסכום קצוב, או בסכום שיחושב בדרך שתיקבע כאמור.

פורסמו תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודות הכשר), התשמ״ט–1988.

פורסמו תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה), התשנ״ג–1992.

18.

שמירת דינים

חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

19.

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בכסלו התשמ״ד (1 בדצמבר 1983).

נתקבל בכנסת ביום ט״ו באב התשמ״ג (25 ביולי 1983).