תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה)
תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה) מתוך
תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה), התשנ״ג–1992
ק״ת תשנ״ג, 62.
הודעות: ק״ת תשנ״ג, 984; תשנ״ה, 513.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ב) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
אגרה עבור בקשה למתן תעודת הכשר למצרך מזון מיובא [תיקון: [הודעות]]
עבור בקשה למתן תעודת הכשר למצרך מזון מיובא תשולם אגרה כמפורט להלן:
(1)
עבור בשר – 25 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1992; החל משנת 1995, 32 ש״ח) לכל טון, כפי משקלו בנמל בישראל;
(2)
עבור מצרכי מזון אחרים או רכיבי מזון – 3 פרומיל ממחירם בנמל בישראל כפי שנקבע לצורך תשלום המכס.
הצמדה למדד
(א)
בתקנות אלה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
הסכום הנקוב בתקנה 1(1) ישתנה פעמיים בשנה (להלן – יום ההעלאה) לפי שיעור עליית המדד כמפורט להלן:
(1)
ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו;
(2)
ב־1 ביולי, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ג)
סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), ישתנה סכום האגרה בכל יום העלאה רק אם שיעור העלייה במדד הגיע ל־5% לפחות; לא הגיע השיעור ל־5%, יצטבר שיעור העלייה לשיעור שיחושב ביום ההעלאה הבא אחריו, וכן הלאה עד שהשיעור המצטבר מיום שהסכום השתנה לאחרונה יגיע ל־5% לפחות.
(ה)
השר לעניני דתות יפרסם ברשומות את נוסח תקנה 1(1) כפי שהשתנה עקב עליית המדד.
י״א בתשרי התשנ״ג (8 באוקטובר 1992)
- יצחק רבין
השר לעניני דתות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.