חוק הרבנות הראשית לישראל
חוק הרבנות הראשית לישראל מתוך
חוק הרבנות הראשית לישראל, תש״ם–1980
2000522
ס״ח תש״ם, 90, 136; תשמ״ה, 214; תשמ״ו, 142; תשנ״א, 113; תשנ״ז, 81; תשס״ד, 300; תשס״ח, 206, 430; תשע״א, 757; תשע״ג, 52; תשע״ד, 287; תשפ״ב, 7, 286; תשפ״ג, 25.
הגדרות [תיקון: תשס״ד]
בחוק זה –
”המועצה“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
”רב עיר“ – מי שמכהן כרב עיר לאחר שנבחר לפי תקנות בחירות רבני עיר שהותקנו על פי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971, וכן מי שמכהן כרב עיר ושמו כלול ברשימת רבני עיר שיפרסם שר הדתות ברשומות תוך 60 יום מתחילת חוק זה;
”השר“ – ראש הממשלה.
תפקידי המועצה [תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־2]
תפקידי המועצה הם –
(1)
מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה;
(2)
פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות;
(3)
מתן תעודות הכשר על כשרות למצרך מיובא או לבשר מיובא כהגדרתם בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, ולקבוע הוראות שהמועצה הוסמכה לקבוע לפי הוראות החוק האמור;
(4)
מתן כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, תשט״ו–1955;
(5)
מתן כשירות לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר שהותקנו על פי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971;
(6)
מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות כאמור;
(7)
כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.
מקום מושב המועצה
מקום מושבה של המועצה יהיה בירושלים.
הרכב המועצה [תיקון: תשע״א]
(א)
ואלה חברי המועצה:
(1)
שני הרבנים הראשיים לישראל, אחד ספרדי הנקרא ”ראשון לציון“ ואחד אשכנזי, שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה של רבנים ונציגי ציבור (להלן – האסיפה הבוחרת);
(2)
רב עיר אחד מכל אחת מן הערים ירושלים, תל־אביב־יפו, חיפה ובאר־שבע; רבני העיר הספרדים והאשכנזים בערים אלה יכהנו מחצית תקופה כהונה לסירוגין, כפי שייקבע בתקנות;
(3)
עשרה רבנים שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה הבוחרת, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים (להלן – חברי המועצה הנבחרים);
(4)
הרב הצבאי הראשי, ובלבד שערב מינויו לרב הצבאי הראשי ניתנה לו כשירות לכהן כרב עיר לפי הוראות סעיף 2(5).
(ב)
המועצה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ממחציתו.
כשירות להיבחר
(א)
כשיר להיבחר רב ראשי לישראל מי שנתקיימו בו אלה:
(1)
בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה;
(2)
הוא מכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.
(ב)
כשיר להיבחר חבר מועצה נבחר מי שנתקיימו בו אלה:
(1)
בעת הבחירה מלאו לו 30 שנה;
(2)
הוא מכהן או כיהן בישראל כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.
(ג)
רב ראשי לישראל לא יהיה מועמד בבחירות לתקופה הסמוכה לכהונתו.
(ד)
חבר ועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר.
האסיפה הבוחרת
(א)
האסיפה הבוחרת תהיה של 150 חברים, מהם 80 רבנים ו־70 נציגי ציבור.
(ב)
האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ־80.
הרבנים באסיפה הבוחרת [תיקון: תשס״ד]
הרבנים שבאסיפה הבוחרת יהיו –
(1)
30 רבני עיר מן הערים הגדולות;
(2)
14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות;
(3)
2 רבנים אזוריים אחד מכל אחת משתי המועצות האזוריות הגדולות; היה יותר מרב אזורי אחד במועצה אזורית אחת – הוותיק שבהם, ואם היו בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; לעניין זה, ”רב אזורי“ – מי שנבחר או שנתמנה באישור השר לרב של מועצה אזורית;
(4)
8 רבני יישוב מכל אחד מ־8 היישובים הגדולים; לעניין זה, ”רב יישוב“ – רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר;
(5)
רב שכונה הוותיק מכל אחת מן הערים ירושלים, תל־אביב־יפו, חיפה ובאר־שבע, ובבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; לעניין זה, ”רב שכונה“ – מי שנתמנה לרב שכונה בידי המועצה הדתית באישור השר;
(6)
10 הדיינים הוותיקים ביותר, ומבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(7)
הרב הצבאי הראשי וסגנו, ואם אין סגן – הרב הצבאי בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, ומבעלי אותה דרגה – הוותיק שבהם בשירות הרבנות הצבאית;
(8)
10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה.
נציגי הציבור באסיפה הבוחרת [תיקון: תשס״ד]
נציגי הציבור שבאסיפה הבוחרת יהיו –
(1)
25 ראשי הערים הגדולות;
(2)
6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות;
(3)
4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות;
(4)
14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות;
(5)
4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות;
(6)
2 שרים שתבחר הממשלה;
(7)
5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך;
(8)
10 אנשי ציבור שימנה השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה.
הרכב חברי האסיפה הבוחרת [תיקון: תשס״ד]
במינויים לפי סעיפים 7(8) ו־8(8) יפעל השר להביא לכך שבאסיפה הבוחרת יהיו מחצית החברים ספרדים ומחציתם אשכנזים.
תעודת שר הפנים
ועדת בחירות [תיקון: תשס״ד]
(א)
לביצוע הבחירות של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי המועצה הנבחרים, תוקם ועדת בחירות של חמישה חברים, מהם שניים שתבחר הממשלה, שניים שתבחר המועצה שלא מבין חבריה, ויושב ראש, שופט או דיין, או שופט או דיין שיצא לגמלאות, שימנו השר והרבנים הראשיים לישראל כאחד באישור הממשלה.
(ב)
לא בחרה המועצה את חברי הועדה כאמור בסעיף קטן (א) תוך שלושים יום מיום שהשר הודיע לה שעליה לעשות כן, ימנה אותם השר באישור הממשלה.
(ג)
הועדה רשאית לפעול אך אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
כינוס האסיפה הבוחרת
(א)
ועדת הבחירות תקבע את המועד ואת המקום לעריכת הבחירות ותפרסם על כך הודעה ברשומות; הבחירות יתקיימו בירושלים.
(ב)
יושב ראש ועדת הבחירות יכנס את האסיפה הבוחרת ביום הבחירות ויפתח את האסיפה, וועדת הבחירות תנהל את הבחירות.
פרסום חברי האסיפה הבוחרת
לפחות עשרים ואחד יום לפני יום הבחירות תפרסם ועדת הבחירות ברשומות את רשימת חברי האסיפה הבוחרת ותודיע בדואר רשום או במסירה אישית לכל חבר על חברותו בה.
הצעת מועמדים
(א)
20 חברים לפחות של האסיפה הבוחרת רשאים, בין מיזמתם ובין מיזמת מי שכשיר להיבחר, להציע מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר; ההצעה תהיה בכתב חתום בידי המציעים, ותוגש ליושב ראש ועדת הבחירות לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירות, בצירוף הסכמת כל מועמד חתומה בידו.
(ב)
לא יחתום אדם על הצעות ליותר מרב ראשי לישראל אחד מכל עדה או על הצעות ליותר מחמישה חברי מועצה נבחרים מכל עדה, ואם חתם כן – כל חתימותיו בטלות.
(ג)
כל החתימות אחרי 30 הראשונות בהצעה שהוגשה – לא יתחשבו בהן לצורך סעיף זה.
(ד)
נפטר מועמד תוך שבעה ימים לפני מועד הבחירות, יידחו הבחירות לשבוע ימים, ותוך זמן זה ניתן יהיה להציע מועמדים נוספים.
ההצבעה באסיפה
(א)
הרבנים הראשיים לישראל ייבחרו כל אחד בהצבעה נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד.
(ב)
חברי המועצה הנבחרים הספרדים והאשכנזים ייבחרו חמישה חמישה בהצבעה נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד; כל חבר האסיפה הבוחרת יצביע בעד שלושה עד חמישה מועמדים ספרדים ובעד שלושה עד חמישה מועמדים אשכנזים; לא עשה כן – קולו פסול.
(ג)
המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר – הם הנבחרים; קיבלו שני מועמדים או יותר מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם מועמדים בהצבעות נוספות עד להכרעה ביניהם.
(ד)
ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.
תקופת הכהונה ומועד הבחירות
(א)
רב ראשי לישראל יכהן עשר שנים וחבר מועצה נבחר יכהן חמש שנים; תקופת כהונה תיחשב לפי הלוח העברי.
(ב)
כהונתם של רב ראשי לישראל ושל חבר מועצה נבחר תתחיל בתום כהונתם של קודמיהם, ובבחירות הראשונות לפי חוק זה – עם בחירתם.
(ג)
הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ולחברי המועצה הנבחרים ייערכו לא יותר משלושה חדשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של המכהנים אותה שעה.
לפי סעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2023, על אף הוראות סעיף זה, (1) שני הרבנים הראשיים לישראל שכיהנו ערב יום 5.7.2023, יוסיפו לכהן עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024); (2) חברי המועצה הנבחרים כמשמעותם בסעיף 4(א)(3) שכיהנו ערב יום 5.7.2023, יוסיפו לכהן עד יום י״ב באלול התשפ״ד (15 בספטמבר 2024).
חלוקת התפקידים של הרבנים הראשיים לישראל [תיקון: תשס״ח־2]
(א)
במשך מחצית תקופת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל ישמש האחד נשיא המועצה והאחד נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובמחצית השניה יתחלפו בתפקידיהם; הרב הראשי לישראל המשמש בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יפעל בתפקידים ולא ישתמש בסמכויות המוקנים על פי דין או על פי המקובל לנשיא המועצה.
(ב)
תוך שבעה ימים מיום תחילת כהונתם יקבעו הרבנים הראשיים לישראל בהסכמה את סדר מילוי תפקידיהם; לא הגיעו לידי הסכמה כאמור, יהיה מי שכיהן בישראל כדיין תקופה ארוכה יותר נשיא בית הדין הרבני הגדול, והוא הדין אם רק אחד מהם כיהן בישראל כדיין; היה הוותק כדיין שווה, או ששניהם לא כיהנו כדיינים, תהיה לקשיש שבהם הזכות לקבוע את סדר מילוי התפקידים.
(ג)
(פקע).
(ד)
(פקע).
התפטרות [תיקון: תשס״ד]
רב ראשי לישראל וחבר מועצה נבחר רשאי להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לשר; כהונתם נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי השר, זולת אם חזרו בהם מהתפטרותם לפני כן.
התפנות משרה מטעמי בריאות [תיקון: תשס״ד]
השר רשאי, על פי חוות דעתם של שלושה רופאים שמינה שר הבריאות, לקבוע כי מטעמי בריאות נבצר דרך קבע מרב ראשי לישראל או מחבר מועצה נבחר למלא תפקידו, ומשנקבע כאמור, יתפנה מקומו.
רב ראשי לישראל שמקומו נתפנה
(א)
נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל שלוש שנים וחצי או יותר לפני תום תקופת כהונתו, ייבחר במקומו רב ראשי לישראל תוך ששה חדשים בדרך שנבחר רב ראשי לישראל על פי חוק זה.
(ב)
היה הרב הראשי לישראל שמקומו נתפנה כאמור בסעיף קטן (א) נשיא המועצה, יהיו סמכויותיו – עד לבחירת הרב הראשי לישראל החדש – לקשיש שבחברי המועצה, ואם היה נשיא בית הדין הרבני הגדול – לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובבעלי ותק שווה – לקשיש שבהם.
(ג)
מי שנבחר רב ראשי לישראל לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו ויבוא במקומו לענין מילוי התפקידים לפי סעיף 17(א).
(ד)
נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל פחות משלוש שנים וחצי לפני תום תקופת כהונתו, ישמש הרב הראשי לישראל הנותר נשיא המועצה ונשיא בית הדין הרבני הגדול, עד תום תקופת הכהונה; נתפנה גם מקומו, יהיו סמכויות נשיא המועצה לקשיש שבחברי המועצה, וסמכויות נשיא בית הדין הרבני הגדול – לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובבעלי ותק שווה – לקשיש שבהם, עד תום תקופת הכהונה.
חבר מועצה נבחר שמקומו נתפנה
(א)
נתפנה מקומו של חבר מועצה נבחר, יבוא במקומו הרב מאותה עדה, ספרדי או אשכנזי, אשר קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים שלא נבחרו, ובלבד שקיבל לא פחות מ־25 קולות; קיבלו שני רבנים או יותר מספר קולות שווה, יבוא במקומו הקשיש שבהם; לא היו מועמדים כאמור, תבחר המועצה רב להיות חבר המועצה.
(ב)
מי שהיה לחבר המועצה לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו.
נוהל [תיקון: תשס״ד]
(א)
המועצה תקבע בכללים את סדרי זימון ישיבותיה, דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ורשאית היא לקבעם דרך קבע או לענין מסוים.
(ב)
הרב הצבאי הראשי יוזמן לכל ישיבה של המועצה ותהיה לו זכות הבעת דעה ללא זכות הצבעה.
ראו תקנון עבודת מועצת הרבנות הראשית לישראל מיום ז׳ באדר ב׳ התשע״ט (14.3.2019).
הוראות משלימות
(א)
נבחר לרב ראשי לישראל מי שאינו תושב ואזרח ישראל, לא ייכנס לכהונתו אלא עם היותו לתושב ולאזרח; לא נהיה הנבחר לתושב ולאזרח תוך ששה חדשים מיום בחירתו, יראו את מקומו כפנוי.
(ב)
מועמד לחבר מועצה נבחר, וכן חבר האסיפה הבוחרת, יהיה יהודי, תושב ואזרח ישראל.
(ג)
חבר המועצה ייכנס לכהונתו לאחר שחתם לפני נשיא המדינה על הצהרה זו:
”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא בנאמנות את תפקידי כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל“.
ביקורת מבקר המדינה
העניינים הכספיים והמנהליים של הרבנות הראשית לישראל יעמדו לביקורת מבקר המדינה.
הנוסח שולב בחוק הדיינים, תשט״ו–1955.
הנוסח שולב בחוק העונשין, תשל״ז–1977.
הנוסח שולב בחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ״א–1961.
ביטול
(א)
חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית, תשל״ב–1972 – בטל.
(ב)
חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית (הוראות שעה), תשל״ט–1979 – בטל.
הוראות מעבר
(א)
הבחירות הראשונות לפי חוק זה לרבנים הראשיים לישראל יתקיימו לא יאוחר מיום א׳ בניסן תשמ״ג (15 במרס 1983).
(ב)
שני הרבנים הראשיים לישראל שכיהנו ערב קבלת חוק זה בכנסת יוסיפו לכהן עד יום א׳ בניסן תשמ״ג (15 במרס 1983), ויחולו עליהם הוראות חוק זה; לעניין הוראות סעיף 17 יראו אותם כאילו נבחרו ביום א׳ בניסן תש״ם (18 במרס 1980).
(ג)
תקופת הכהונה האמורה בסעיף קטן (ב) תיחשב כתקופת כהונה מלאה לעניין סעיף 5(ג).
(ד)
הבחירות הראשונות לפי חוק זה לחברי המועצה הנבחרים ייערכו תוך ששה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת, וחברי מועצת הרבנות הראשית שכיהנו ערב היום האמור יוסיפו לכהן עד לקיום הבחירות לפי סעיף קטן זה.
(ה)
חברי המועצה לפי סעיף 4(2) ייכנסו לתפקידם ביום שנבחרו חברי המועצה הנבחרים לפי סעיף קטן (ד).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ד, תשפ״ב, תשפ״ג]
(הנוסח הקבוע): השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
אגרות [תיקון: תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ג]
(הנוסח הקבוע): השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור בסעיף 2.
(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): השר רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור בסעיף 2.
נתקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן תש״ם (19 במרס 1980).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - אהרן אבוחצירא
שר הדתות - יצחק נבון
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.