ויקרא רבה כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · כט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כט[עריכה]

ויקרא רבה פרשה כט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

ויקרא רבה · כט · א · >>

א "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" הה"ד (תהלים קיט, פט) "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" תני בשם רבי אליעזר בכ"ה באלול נברא העולם ואתיא דרב כההיא דתני ר"א דתנינן בתקיעתא דרב (פסוקי מלכיות במוסף של ר"ה) "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חוק לישראל הוא וגו' ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות" נמצאת אתה אומר ביום ר"ה בשעה ראשונה עלה במחשבה בשניה נתייעץ עם מלאכי השרת בשלישי כנס עפרו ברביעי גבלו בחמישי רקמו בששי עשאו גולם בשביעי נפח בו נשמה בשמיני הכניסו לגן בתשיעי נצטוה בעשירי עבר באחד עשר נידון בשנים עשר יצא בדימוס אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס אימתי "בחדש השביעי באחד לחדש":

<< · ויקרא רבה · כט · ב · >>

ב ר' נחמן פתח (ירמיה ל, י): "ואתה אל תירא עבדי יעקב" מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כח, יב): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה" אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שָׂרָהּ של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא יודע כמה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה אמר לו הקדוש ברוך הוא "ואתה אל תירא עבדי יעקב" אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו הה"ד (עובדיה א, ד) "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך".
אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד של מדי עולה ויורד ושל יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אף אתה עולה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן אמר לו הקב"ה "ואתה אל תירא" אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית לא האמין ולא עלה א"ר ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש (תהלים עח, לב) "בכל זאת חטאו (לו) [עוד] ולא האמינו בנפלאותיו" זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו האמנת ועלית עוד לא ירדת ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות באותה שעה נתיירא יעקב אמר לפני הקב"ה רבש"ע יכול לעולם אמר לו "ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק" כמד"א (ישעיה לט, ג) "מארץ רחוקה באו אלי מבבל".
"ואת זרעך מארץ שִׁבְיָם" מגליא ומאספמיא ומחברותיה "ושב יעקב" מבבל "ושקט" ממדי "ושאנן" מיון "ואין מחריד" מאדום (יא): "כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה" אומות העולם שהן מכלין את שדותיהן "אעשה כלה" "ואותך לא אעשה כלה" אבל ישראל שאין מכלים שדותיהם כמה דאת אמר (ויקרא כג, כב) "לא תכלה פאת שדך" לא אעשה כלה "ויסרתיך למשפט" מייסרך ביסורין בעוה"ז כדי לנקותך מעונותיך לעתיד לבא אימתי "בחדש השביעי":

<< · ויקרא רבה · כט · ג · >>

ג יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מז, ו): "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" בשעה שהקדוש ברוך הוא יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מאי טעם "עלה אלהים בתרועה" ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב "ה' בקול שופר" ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין לרחמים אימתי "בחדש השביעי":

<< · ויקרא רבה · כט · ד · >>

ד ר' יהושע פתח (תהלים פט, טז): "אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" ר' אבהו פתר קרא בחמשה זקנים שהם נכנסים לעבר את השנה מה הקדוש ברוך הוא עושה מניח סנקליטיא שלו מלמעלן ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם מלמטן מה"ש אומרים הא תקיף הא תקיף הא אלהא הא אלהא מי שכתוב בו (שם, ח) "אל נערץ בסוד קדושים רבה" מניח סנקליטין שלו ומצמצם שכינתו ביניהם למטה כל כך למה שאם טעו בדבר הלכה הקב"ה מאיר פניהם הה"ד "באור פניך יהלכון".
א"ר יאשיה כתיב "אשרי העם יודעי תרועה" וכי אין אומות העולם יודעים להריע כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם כמה סלפירגסי יש להם ואמרת "אשרי העם יודעי תרועה" אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים אימתי "בחדש השביעי":

<< · ויקרא רבה · כט · ה · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקהה ר' ברכיה פתח בשם רבי ירמיה (משלי טו, כד): "אורח חיים למעלה למשכיל" אין "אורח חיים" אלא תורה כד"א (שם ג, יח) "עץ חיים היא למחזיקים בה".
ד"א "אורח חיים למעלה למשכיל" אין אורח אלא יסורין כד"א (שם ו, כג) "ודרך חיים תוכחת מוסר" "למעלה למשכיל" למי שמסתכל למצותיה של תורה מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא כג, כב) "לא תכלה פאת שדך":

<< · ויקרא רבה · כט · ו · >>

ו ר' ברכיה פתח (תהלים פא, ד): "תקעו בחדש שופר" וכי כל החדשים אינן חדש אלא "בכסה" וכל החדשים אינן נכסין אלא "ליום חגנו" והלא ניסן חדש נכסה ויש לו חג בפני עצמו אלא איזהו חדש שנכסה ויש לו חג וחגו בן יומו אי אתה מוצא אלא בחדש תשרי בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר בחדש הזה שפרו מעשיכם אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים אימתי "בחדש השביעי":

<< · ויקרא רבה · כט · ז · >>

ז ר' לוי בשם ר' חמא ב"ר חנינא פתח (ישעיה מח, יז): "כה אמר ה' גואלך קדוש ישראל אני ה' מלמדך להועיל" מסקיד לך כמה דהדין מסאסא מסקד להדא פרתא ג' שמות נקרא לו מלמד מרדע דרבן מלמד שמלמד הפרה לחרוש כדי שתתן חיים לבעליה מרדע שמורה דעת לפרה דרבן שמורה בינה לפרה אמר הקב"ה ומה אם לפרתו עושה אדם דרבן ליצרו הרע שמוציאו מחיי העולם הזה והבא עאכ"ו "מדריכך בדרך תלך" ר' לוי בשם ר' חמא ברבי חנינא אמר משל לבן מלכים שהיה לו דין בפני אביו אמר לו אביו ואם אתה מבקש לזכות לפני בדין ביום הזה מני נקולוגוס פלוני ואת זכי לפני בדין כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין "באחד" זה אברהם שנאמר (יחזקאל לג, א) "אחד היה אברהם" "זכרון תרועה" זה יצחק שנא' {{מצ|בראשית כב|יג|וירא והנה איל "מקרא קודש" זה יעקב שנאמר (ישעיה מח, יב) "שמע אלי יעקב וישראל מקוראי" ואימתי תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין "בחדש השביעי":

<< · ויקרא רבה · כט · ח · >>

ח ר' חייא בר אבא בשם ר' לוי פתח (תהלים סב, י): "אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד" בנוהג שבעולם מה הבריות אומרים איש פלוני נושא פלונית אך הבל בני אדם פלונית תנשא לפלוני "כזב בני איש המה מהבל יחד" אמר ר' חייא עד שהן עשוין הבל בתוך מעי אמן הם יחד אמר רב נחמן כל הבלים וכזבים שבני אברהם אבינו עושים בעוה"ז כדאי הוא לכפר בעד כולם הה"ד (יהושע יד, טו) "האדם הגדול בענקים" "במאזנים לעלות" במאזנים הוא מתכפר להם בחדש שמזלו מאזנים ואיזה זה חדש תשרי תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך אימתי "בחדש השביעי".
ד"א "בחדש השביעי" שהוא משובע בכל גתות בתוכו ברכות בתוכו כפור בתוכו סוכה בתוכו לולב וערבה בתוכו:

<< · ויקרא רבה · כט · ט · >>

ט ד"א: "בחדש השביעי" ר' ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא, שבו נשבע הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה. הה"ד: (בראשית כב, טז): "ויאמר בי נשבעתי נאם ה'". מה צורך היה לשבועה?
ר' ביבי בר אבא בשם ר' יוחנן אמר: עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: רבש"ע! גלוי וידוע לפניך, בשעה שאמרת לי (בראשית כב, יב): "קח נא את בנך את יחידך"— היה בלבי מה להשיבך והיה בלבי מה לאמר; אתמול אמרת לי (שם לח, יד) "כי ביצחק יקרא לך זרע", ועכשיו אתה אומר לי "והעלהו שם לעולה"! אלא: כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבותיך (תהלים לח, יד) "כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו" - כך, כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים ותרחם עליהם ותהפוך להם מדת הדין למדת רחמים. אימתי? — "בחדש השביעי":ויקרא רבה כט י

<< · ויקרא רבה · כט · יא · >>

יא כל השביעין חביבין לעולם למעלן השביעי חביב שמים ושמי השמים ורקיע ושחקים זבול ומעון וערבות וכתיב (תהלים סח, ה) "סולו לרוכב בערבות ביה שמו" בארצות שביעית חביבה ארץ אדמה ארקא גיא ציה נשיה תבל וכתיב (שם ט, ט) "והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים" בדורות שביעית חביב אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך וכתיב (בראשית ה, כד) "ויתהלך חנוך את האלהים" באבות שביעי חביב אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה וכתיב (שמות יט, ג) "ומשה עלה אל האלהים" בבנים השביעי חביב שנאמר (דה"א ב, טו) "דוד (הוא) השביעי". במלכים השביעי חביב שאול איש בושת דוד שלמה רחבעם אביה אסא וכתיב (שם ב יד, י) "ויקרא אסא אל ה'" בשנים שביעי חביב שנאמר (שמות כג, יא) "והשביעית תשמטנה ונטשתה" בשמיטין שביעי חביב שנא' (ויקרא כה, י) "וקדשתם את שנת החמשים" בימים שביעי חביב שנאמר (בראשית ב, ג) "ויברך אלהים את יום השביעי" בחדשים שביעי חביב שנא' "בחדש השביעי באחד לחדש":

<< · ויקרא רבה · כט · יב

יב ר' יוחנן וריש לקיש הוון יתבין מתקשין ואמר תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אם דבר תורה הוא ידחה בגבולים אם אינו דבר תורה אפי' במקדש לא ידחה עד דאינון יתיבון מתקשין עבר כהנא אמרין אתא מרא דשמעתא ניזיל ונשאל ליה אזלין ושאילון ליה אמר לון כתוב אחד אומר "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" וכתוב אחד אומר (במדבר כט, א): "יום תרועה יהיה לכם" הא כיצד בזמן שבא בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין אמר רשב"י ידחה במקדש שהן יודעין זמנו של חדש ואל ידחה בגבולין שאין יודעין בזמנו של חדש דאמר רשב"י "יום תרועה יהיה לכם ועשיתם אשה" מקום שהקרבנות קריבין.
אמר ר' תחליפא קיסרא בכל מוספין כתיב "והקרבתם" וכאן כתיב "ועשיתם אשה" הא כיצד אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה הה"ד (ישעיה סו, כב) "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה":

<< · ויקרא רבה · כט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.