ויקרא רבה כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · כט · ט · >>

הוסף ביאור

ט ד"א: "בחדש השביעי" ר' ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא, שבו נשבע הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה. הה"ד: (בראשית כב, טז): "ויאמר בי נשבעתי נאם ה'". מה צורך היה לשבועה?
ר' ביבי בר אבא בשם ר' יוחנן אמר: עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: רבש"ע! גלוי וידוע לפניך, בשעה שאמרת לי (בראשית כב, יב): "קח נא את בנך את יחידך"— היה בלבי מה להשיבך והיה בלבי מה לאמר; אתמול אמרת לי (שם לח, יד) "כי ביצחק יקרא לך זרע", ועכשיו אתה אומר לי "והעלהו שם לעולה"! אלא: כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבותיך (תהלים לח, יד) "כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו" - כך, כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים ותרחם עליהם ותהפוך להם מדת הדין למדת רחמים. אימתי? — "בחדש השביעי":