אַךְ הֶבֶל כמו אד, דבר שאין לו קיום בְּנֵי אָדָם, כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד אם נשים את כל בני האדם ביחד בכף מאזניים אחת, והבל בכף השני, ההבל יהיה יותר כבד ובני האדם יעלו.
עם טעמים:
אַ֤ךְ ׀ הֶ֥בֶל בְּנֵֽי־אָדָם֮ כָּזָ֢ב בְּנֵ֫י־אִ֥ישׁ בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹת הֵ֗֝מָּה מֵהֶ֥בֶל יָֽחַד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"במאזנים לעלות" - הוא ענין מליצה לומר אם נחשוב להעלות במאזני המשקל המה יחד ר"ל הבטחון של כל בני אדם אז נראה שהמה קלים ופחותים מדברי הבל והוא מקרא הפוך וכאילו אמר המה יחד מהבל
"אך הבל בני אדם" - הבטחון על בני אדם הוא הבל וכזב ודבר שאינו מתקיים
"אך בני אדם הם הבל", שאין בם ממש, וגם "בני איש הגדולים" שיש בהם איזה ממש, "הם כזב", שהוא דבר הפוסק ואינו מתקיים "במאזנים לעלות", אם תראה בני אדם שעולים ברום ההצלחה הם דומים כמי שעולה בכף מאזנים, שזה סימן "שהמה מהבל יחד", כי כשמניחים שני דברים בשתי כפות המאזנים ההבל והקל הוא עולה למעלה ודבר הכבד נופל למטה, כן עלייתם הוא סימן שהם מהבל ואין להם כובד וממש בעצמותם:
ביאור המילות
"הבל בני אדם, כזב בני איש". כזב הוא דבר הבלתי מתקיים, ובני איש הם הגדולים (כנ"ל מ"ט), והם גם אם אין הבטחתם הבל בשעתו הוא כוזב אח"כ:
