ויקרא רבה כו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · כו · ט · >>

הוסף ביאור

ט מה כתיב אחר הענין "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" למה נקרא שמו כהן גדול שהוא גדול בחמשה דברים בחכמה בכח בנוי בעושר ובשנים בנוי שהוא נאה מאחיו בכח שהוא גבור בא וראה אהרן כשהניף את הלוים כ"ב אלף הניף ביום אחד כיצד היה מניפם מוליך ומביא מעלה ומוריד הוי שהיה גדול בכח בעושר מנין שאם לא היה עשיר אחיו הכהנים מעשרין אותו מעשה בפנחס הסתת שמינוהו כהן גדול ויצאו אחיו הכהנים וראוהו חוצב באבנים ומלאו המחצב לפניו דינרי זהב ומנין שאחיו מגדלין אותו אם אין לו שנאמר [[:קטגוריה:|"והכהן הגדול מאחיו"]].
ולא כהן גדול בלבד אלא המלך כיוצא בו וכן אתה מוצא בדוד המלך כיון שהלך להלחם עם גלית א"ל שאול (ש"א יז, לג): "לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה" אמר לו דוד (לד): "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר" (לה): "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו" (לו): "ם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם" אמר לו שאול מי אמר לך שאתה יכול להרגו מיד השיבו דוד ה' (לז): "אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה" מיד (לח): "וילבש שאול את דוד מדיו" וכתיב בשאול (שם ט, ב) "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו מיד הכניס בו עין הרע כשראה דוד שהלבין פני שאול א"ל (לט): "לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי" ויסירם דוד מעליו הא למדת שאפילו יהא אדם קצר ונתמנה מלך נעשה ארוך כל כך למה שבשעה שנמשח בשמן המשחה נעשה משובח מכל אחיו אמר דוד בשמן המשחה שנמשחתי בו אני שמח שנאמר (תהלים טז, ט) "לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח":