קטגוריה:ויקרא טז ח
נוסח המקרא
ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל.
וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהֹוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.
וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃
וְ/נָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַ/שְּׂעִירִ֖ם גּוֹרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַ/יהוָ֔ה וְ/גוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַ/עֲזָאזֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִתֵּין אַהֲרֹן עַל תְּרֵין צְפִירִין עַדְבִּין עַדְבָּא חַד לִשְׁמָא דַּייָ וְעַדְבָּא חַד לַעֲזָאזֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִתֵּן אַהֲרן עַל תְּרֵין צְפִירִין עַדְבִין שָׁוִין עַדְבָא חַד לִשְׁמָא דַיְיָ וְעַדְבָא חַד לַעֲזָאזֵל וְיִטְרַף בִּקְלַפִי וְיוֹפְקִינוּן וְיִטְלְקִינוּן עַל צְפִירַיָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ב] "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות"-- גורלות של כל דבר.
יכול שנים על זה ושנים על זה? ת"ל "גורל...לה' וגורל...לעזאזל". יכול של שם ושל עזאזל על זה ושל שם ושל עזאזל על זה? ת"ל "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"-- אין כאן לשם אלא אחד ואין כאן לעזאזל אלא אחד. [ג] אם כן למה נאמר "גורלות"? שיהיו שוים, שלא יעשה גורל אחד גדול וגורל אחד קטן, אחד של כסף ואחד של זהב, אחד של שיש ואחד של אשכרוע.רש"י
"עזאזל" - (יומא ס"ז ת"כ) הוא הר עז וקשה צוק גבוה שנא' ארץ גזרה חתוכה
[טו] חתוכה. פירוש, כל צוק הוא נחתך ונכרת, ולפיכך נקרא "ארץ גזירה" (פסוק כב), כי לשון "גזירה" הוא חתוך:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֲזָאזֵל – הוּא הַר עַז וְקָשֶׁה, צוּק גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶרֶץ גְּזֵרָה" (פסוק כב), חֲתוּכָה.
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ג"פ כתיב עזאזל (צ"ל דלא חשיב דמשלח) כנגד נושא עון ופשע וחטאה שבזכות ג' אבות:
- פרשנות מודרנית:
(ויקרא טז ח): "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת - גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל"
השעירים לעבודת יום הכיפורים נבחרו על-ידי גורל, כפי שמסביר רש"י: "מעמיד אחד לימין ואחד לשמאל, ונותן שתי ידיו בקלפי, ונוטל גורל בימין וחברו בשמאל, ונותן עליהם; את שכתוב בו לשם הוא לשם, ואת שכתוב בו לעזאזל משתלח לעזאזל".
זהו המקום הראשון בתנ"ך שבו מופיעה המילה "גורל", אולם הגורל מופיע בעוד הרבה מקומות, והאירועים המפורסמים הם תהליך חלוקת הארץ לשבטים וסיפורו של יונה הנביא (ראו ביאור:הגרלות). מדוע נבחרו השעירים דווקא על-ידי הגרלה?
האקראיות כשיטה להתערבות אלוקית בעולם
פרופ' עלי מרצבך מביא את המסופר במסכת יומא (לט ע"ב) שבמשך ארבעים שנה שכיהן שמעון הצדיק, תמיד עלה הגורל של שעיר לה' בצד ימין, כהוכחה לכך שטקס זה נועד כדי להראות לעם שלמרות שההגרלה היתה בעלת סיכויים של 50-50 ה' התערב כדי להראות את השגחתו על העולם.
נצטט מדבריו: "האקראיות היא מהות ההשגחה העליונה הנסתרת, וביהדות חשיבותה בכך שהיא מגלה לאדם את רצון הבורא או אמורה לגלות לאדם את הדרך שהוא צריך ללכת בה." עד היום אין הגדרה מדעית חד-משמעית למושג האקראיות. מאורע אקראי נחשב מאורע לא חשוב, שסיבתו אינה ברורה. בעולם המודרני נעלמה לגמרי הקדושה שבאקראיות.
מנקודת ראות יהודית יש לאקראיות משמעות עמוקה, ושימושה משרת את חמש המטרות האלה:
- לאפשר התערבות אלוקית במהלך ההיסטוריה של האנושות.
- להעביר מסרים בדבר התנהגות אדם או ציבור.
- להשאיר את הבחירה החופשית ביד האדם.
- לאפשר גיוון בתהליכי התחדשות והמשכיות החיים.
- למנוע תחזית תופעות טבע לטווח ארוך.
אין הרעיונות האלה סותרים זה את זה. התרגום המעשי שלהם מתבטא במושג הגורל ובהלכות הרבות המקיפות מושג זה.
נהוג לומר שהאָמּנות היא להפוך את הבלתי צפוי להכרחי, וכאן אוסיף שהגורל הוא "להפוך את ההכרחי לבלתי צפוי"!
האקראיות בהגרלות מדגישה את העובדה שאיננו יכולים להבין את הנהגת ה'
פרופ' מאיר בר אילן חולק עליו. הוא טוען שיש לשהוות בין הגרלת השעירים לבין ציפורי המצורע ששם גם מתבצעת מעין הגרלה.
נצטט:
"חז"ל הדגישו בצדק ששני השעירים צריכים להיות שווים בקומה ובמראה (יומא סב ע"ב). כלומר, הושם דגש שהאקראיות בבחירת השעיר תהיה מושלמת. ברור אפוא שמבחינת המגריל אין כל חשיבות איזה שעיר יעלה בגורל, שכן ההגרלה לא נועדה אלא להביע את השרירותיות: ייבחר השעיר שייבחר.
כיוון שהמילה "גורל" אינה העיקר אלא האופן שבו נערך הטקס, יש לשוב ולבחון את דמיונה של פרשת המצורע לפרשת השעירים, אף אם אין המילה "גורל" מופיעה בה, והכוונה לציפורי המצורע (ויק' יד:ד-ז). הדמיון בין הדרישות משעירי יום הכיפורים ובין הדרישות מציפורי המצורע גלוי לעין לא רק בשל סמיכות הפרשיות, אלא בעיקר בשל שוויון בכמה מונחים הבאים בשתי הפרשיות. כמובן, חז"ל היו ערים לשוויון זה אף אם לא הדגישוהו. למשל, שנו חכמים בברייתא (יומא סב ע"ב):
תנו רבנן: 'יקח שני שעירי עזים' (ויק' טז:ה), מיעוט "שעירי" שנים. מה תלמוד לומר "שני"? שיהיו שניהן שוים... "שני" "שני" "שני" למה לי? חד למראה וחד לקומה וחד לדמים.
כלומר התנאים הבינו שכמו שתי ציפורי המצורע גם שני השעירים צריכים להיות שווים בכל דבר ועניין, אף אם התורה לא פירשה זאת. הרעיון העומד ביסוד השוויון, שאין לו דבר עם מציאת אשמים, הוא שעל ידי זה מושגת שרירותיות גמורה בבחירת הקרבן.
נראה שאת היעדרות "גורל" המילה יש לתלות בהבדל שבין שני הטקסים:
שעירי העִזים ביום הכיפורים מוצגים לא רק לפני הכוהן כי אם לפני כל הצופים בטקס, הואיל ומדובר בטקס המבוצע במקום מרכזי, ביום מיוחד ועבור כלל הציבור. אבל ציפורי המצורע מובאות לפני הכוהן בטקס פרטי בהחלט שאין לו זמן מוגדר, וממילא אין צורך בהגרלה של ממש. די ששתי הציפורים שוות, והכוהן יבחר באופן שרירותי באחת מהן לה', והאחרת תישלח על פני השדה.
...כלומר הצרוע בא לכוהן ומראה לו את הנגע ולאחר מכן שואלו "מדוע זה קרה לי? הלא אני 'תם וישר וירא א-להים וסר מרע', ומדוע באה עלי מחלת-עור זו?" על זה הכוהן יכול להשיב שתי תשובות:
- תשובה אחת – כי תורה יבקשו מפיהו – שהמצורע חטא, כגון שהוציא שם רע, ובשל כך באה עליו מחלתו.
- תשובה אחרת היא שאין אנו יודעים את דרכי השגחתו של ה': יש מי שלוקה והוא צדיק, ויש מי שלוקה והוא רשע, ואין לדבר סרה בעם ה'!
והנה, פרשת המצורע מתוארת באריכות רבה, והכול מפורט שם לפרטי פרטים, שלא כהלכות רבות אחרות שמצאו חז"ל בכתוב ותוארו כהררים התלויים בשערה. רק דבר אחד לא כתוב בפרשה: שהמצורע חטא. ברור אפוא שגם אם בדרך כלל אי אפשר לדעת אם יש משמעות להיעדר עניין מסוים בפרשה כלשהי, הרי בעניין המצורע שתיקתו של הכתוב רועמת.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הגורלות בעבודת יום הכיפורים - גישות שונות לגבי משמעותן
מקורות
סיכום מאת אורי מילר שהועבר מאתר ויקיהדות
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא טז ח"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.