ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יולי 2014

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

משתמש חדש

שלום לכולם, אני משתמש חדש בויקיטקסט והחלטתי להירשם לאחר שתרמתי לכמה ערכים וקיבלתי תגובות חיוביות מהמשתמשים כאן.

אשמח שתעשירו את דף השיחה שלי בעצות טובות ומועילות שיעזרו להשתלבותי בויקיטקסט. תודה מראש אלחנן המקלידן (שיחה) 21:19, 3 ביולי 2014 (IDT)

ברוך הבא! :) Ijon (שיחה) 21:53, 3 ביולי 2014 (IDT)

נעים להכיר--Roxette5 (שיחה) 21:54, 3 ביולי 2014 (IDT)

ברוך הבא! עצתי: תבחר ספר שאתה אוהב, ותעשה ממנו פרויקט מהנה לתווך זמן ממושך, עד שתסיים. Dovi (שיחה) 22:57, 3 ביולי 2014 (IDT)

ברוך הבא, לא חסר מקורות מפרויקט בן יהודה שאפשר לעדכן בקלות :) --84.108.213.48 00:03, 4 ביולי 2014 (IDT)

סיום שולחן ערוך יורה דעה והודעה אישית

שלום לכולם. תודה לאל העלאת החומר של שולחן ערוך יורה דעה הסתיימה. לא עברתיבהגהה על הכל (ולו אפילו חצי ממנו) ובכן עדיין ראוי למקום שיפור בעניינים של תקלדות, עיצוב, פיסוק, וכולי וכולי. מסיבות אישיות אני מתכונן עוד מעט לפרוש מכמות שעות העבודה שהייתי תורם לויקיטקסט. זאת עקב צורך של פרנסה. בעזרת השם אוכל לחזור עד כמה שיותר מהר. אולם, היות שכן, הריני מזמין לכל מאן דבעי להמשיך בעבודה העלאת השולחן ערוך להיכנס בעובי הקורה. עדיין חסר "אבן העזר" ו"חושן המשפט". חלק גדול של "חושן משפט" נמצאים (עדיין בשלבים לא מוגהים) באתר אמת כאן, עיין שם. המלצתי להתחיל משם. מי שרוצה יתר טיפים איך להמיר משם לכאן (צורה יעילה של חלוקת סעיפים ושימוש בכלי "חיפוש והחלפה" וכדומה) -- אשמח לכוון. לכל העורכים -- תחזקנה ידיכם! שלום. דניאל.--Roxette5 (שיחה) 09:44, 6 ביולי 2014 (IDT)

צר לי לשמוע על פרישתך. עם זאת, אם חז"ל אמרו ש"כל תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטלה", הרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות, וכל תורה שיש עמה מלאכה - סופה שאינה בטלה אלא מתגברת ומתעצמת. בהצלחה! --אראל סגל • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ד 10:34, 6 ביולי 2014 (IDT)

תודה כל כך הרבה על כל החיבורים שתרמת! אגב בהורדה של תורת אמת יש גם את אבן העזר, והוא מופיע גם באתר "ספַריה". האם סיימת אגב את העבודה הגדולה שלך על הספרא? Dovi (שיחה) 15:37, 6 ביולי 2014 (IDT)

לא סיימתי את הספרא ואת המלבי"ם. נשאר לי להקליד יתר פרשת שמיני ולעבור ולהגיה מפרשת תזריע עד הסוף. לא אפרוש לגמרי מויקיטקסט אלא רק אצמצם בכמות השעות, אל דאגה.--Roxette5 (שיחה) 19:06, 6 ביולי 2014 (IDT)

שימו לב, בעיה טכנית

כל הקישורים לtool server נשברו עקב סגירתו. זאת אומרת שיש צורך לתקן ולהחליף את כל הקישורים לאתר זה, ניתן למצוא אותם במיוחד:חיפוש קישורים חיצוניים/*.toolserver.org. קדימה לעבודה! איתן96 (שיחה) ט' בתמוז ה'תשע"ד • 11:30, 7 ביולי 2014 (IDT)

תיקנתי את כל החשובים, היו פחות משחשבתי. איתן96 (שיחה) ט' בתמוז ה'תשע"ד • 11:58, 7 ביולי 2014 (IDT)

שימוש בתצוגת פסוקי המקרא של ויקיטקסט במילון אב"י בפב"י

שלום לכולם,

כפי שהזכרתי בעבר, מתנדבי פרויקט בן-יהודה עובדים על הקלדת (והגהת, בשלושה סבבים נפרדים) מילון העברית הישנה והחדשה של אליעזר בן-יהודה, באמצעות מערכת מקוונת, ברמת ההגדרה הבודדת.

אב"י מרבה להביא מובאות מן המקורות בגוף הערכים, וכשירות נוסף למעיין במהדורה הדיגיטלית המתהווה של המילון, אני עובד על תכונה שתהפוך מראי מקום ברורים לקישוריוֹת אוטומטיות לטקסטים הרלבנטיים. לספרות הקודש, אפנה בעיקר לויקיטקסט, ואת ספרות החול אכסה בעיקר מתוך מאגר פרויקט בן-יהודה עצמו.

לפי שעה, זיהוי מראי מקום ברורים למקרא פועל, ומפנה לתצוגת הפסוק (דרך הקטגוריה) בויקיטקסט (במהדורה הקיימת במרחב הראשי; עדיין לא זו של Dovi), ותוכלו לראות דוגמאות בערך אדם, או לעיין בכל הערכים המוכנים לפי שעה (מאות ערכים נוספים מצויים בשלבי הגהה שונים).

התכונה הזו עדיין טעונה כוונון קל, כי היא עדיין מחמיצה הפניות מסוימות (גם בערך "אדם" לעיל), אבל זה קרוב מאוד לגמור.

אז קודם כל רציתי לעדכן אתכם בשימוש הזה שמלאכתכם מאפשרת, ולהודות לכולכם. שנית, רציתי להתייעץ לגבי השלב הבא, להלן. Ijon (שיחה) 08:41, 10 ביולי 2014 (IDT)

פירוש הפניות לתלמוד

בשלב הבא אני רוצה להוסיף זיהוי אוטומטי להפניות לתלמוד, ויצירת קישוריוֹת מתאימות. אני הדיוט בספרות התורנית, ואני מנסה להבין איך לתכנן את האלגוריתם האוטומטי, אז אנא מחלו לי על שאלת התם:

האם ברור חד משמעית איך לפרש הפניה מן הצורה "פסח' ג ו"? האם ברור שיש לקשר אל המשנה, ולא אל הגמרא? האם ההבחנה היא לפי המספור שמיד אחרי שם המסכת, ואין חפיפה בין מספור דפי הגמרא ומספור פרקי המשנה? Ijon (שיחה) 08:41, 10 ביולי 2014 (IDT)

קודם כל יורשה לי לברך אותך על המשימה החשובה מאין כמותה ועל הביצוע המרשים, כל הכבוד!

שנית, לשאלה האמורה, שיטת הסידור של המשנה והגמרא שונים. במשנה מדובר על פרק ומשנה ואילו בגמרא מדובר על דף ועמוד. יש כמה דרכים ברורות להבדיל בינהם:

1. אם ההפניה השניה יותר גבוהה מב', מדובר במשנה. בגמרא העמודים ממוספרים בא' או ב'. במשניות מדובר לעיתים על מספר גבוה הרבה יותר (כמו בדוגמא שהבאת).
2. אם ההפניה הראשונה גבוהה מאוד (מעל שלושים זה ודאי) מדובר בגמרא. אין מסכת בעלת יותר משלושים פרקים, אך יש מסכתות רבות בגמרא שמספר הדפים שלהם גבוה יותר.

אם יש משהו שאי אפשר לקטלג אותו על פי הכללים לעיל, הדרך היחידה היא לבדוק (למרות שאם המקור בארמית כמעט בטוח שזו גמרא). אם יש שאלות נוספות אתה מוזמן לשאול.

בברכה, איתן96 (שיחה) י"ב בתמוז ה'תשע"ד • 09:28, 10 ביולי 2014 (IDT)

שלום אסף.

ראשית אני שמח לשמוע שפב"י חי ובועט וממשיך להקליד ולהגיה טקסטים חופשיים לתועלת הציבור.

ההערות הבאות הן לעיון בלבד, שכן להלכה למעשה ניתן לדלג ישירות ל"תוספת" להלן.

בקשר להפניות לתלמוד: "פסח' ג ו" סביר להניח שמפנה למשנה (פסחים פרק ג משנה ו), זאת במידה ואין "תוס'" או "תוספ'" לפניו ("תוספ' פסח' ג ו" יפנה לתוספתא ולא למשנה), או "ירוש'" או "ירושל'" או "ירושלמי" ("ירושלמי פסח' ג ו" מהווה הפנייה לתלמוד ירושלמי פרק ג הלכה ו). לעומת זאת, "פסח' ב א" או "פסח' י ב" וכיו"ב יכול להפנות הן למשנה (פרק ב משנה א במקרה הראשון) והן לתלמוד הבבלי (דף ב עמוד א), ולכן מקובל כעיקרון לציין "משנה" או "בבלי" לפני כן או לציין "פ"ב מ"א" עבור פרק ב משנה א במשנה. הבהרות אלה הן כלליות מבלי להתייחס למילון אב"י, אותו טרם ראיתי ואין לי מושג כיצד הוא נוהג בהפניותיו.

אין שום חפיפה שהיא בין מספור דפי הגמרא למספור פרקי המשנה. מספור דפי הגמרא הוא אקראי לחלוטין, ומבוסס על הדפסת האלמנה והאחים ראָם בווילנא, כפי שיצא להם לסדר את התלמוד עם מפרשיו על סדר הדפים, לפי גודל הדף, ומשתנה ממסכת למסכת. לעומת זאת החלוקה לפרקים ולמשניות היא לרוב לפי תוכן המשניות, ואיננה תלויה בגודל הדף.

אין גם שום חפיפה בין פרקי המשנה לבין פרקי התוספתא. לעומת זאת, החלוקה של הפרקים במשנה ובתלמוד הירושלמי זהה לחלוטין למיטב ידיעתי, למעט אולי מקומות בודדים בהם יש סדר שונה לפרקים במשנה ובירושלמי, או שנוסף במשנה שלפנינו פרק שאינו מהמשנה המקורית (כגון משנה אבות ו או משנה ביכורים ד).

יש ספרים שבהם מצויינים מספרי הדפים והעמודים בתלמוד הבבלי באמצעות נקודה או נקודתיים לאחר מספר הדף, כגון "ג." עבור דף ג עמוד א או "כא:" עבור דף כא עמוד ב. (הנקודה של "עמוד א" כעיקרון אמורה להיות ממורכזת לגובה, פשוט התעצלתי).

בברכה, נחום - שיחה 09:31, 10 ביולי 2014 (IDT)

תוספת:

שוב ראיתי שאב"י אכן השתמש במילונו בתצורת נקודה ונקודתיים לעמודי הבבלי. ניתן אם כך להניח בביטחון מוחלט שכל הפנייה שהיא בצורה "פסח' ב א" היא למשנה ולא לתלמוד, שכן הפנייה לתלמוד תהיה תמיד בתצורת "פסח' ב.". בברכה, נחום - שיחה 09:36, 10 ביולי 2014 (IDT)

הערה טכנית

אתגר נוסף, שיבוא אחרי הוספת הקישוריוֹת האוטומטיות, הוא טיפול נבון בהפניות חלקיות, כלומר אלו העושות שימוש ב"שם" (ibid.). כרגע המערכת מדלגת על ההפניות הללו בתהליך יצירת הקישוריוֹת. Ijon (שיחה) 08:41, 10 ביולי 2014 (IDT)

עזרה בתבנית {{שולחן ערוך}}

שלום לכולם. צריך עזרה. רציתי להוסיף בתבנית הנ"ל קישור אל דף רשימה של כל מפרשי השו"ע לארבעת חלקיו. יצרתי 4 דפים תחת הדף מפרשי שולחן ערוך וקישרתי אליהם בקוד של התבנית {{שולחן ערוך}} אבל עדיין לא מופיע כלום. אפשר לעזור?--Roxette5 (שיחה) 05:54, 11 ביולי 2014 (IDT)

תוקן. הבעיה בקצרה - הוספת את השורה בתוך הוראת התנאי של היברו בוקס, כך שרק במקומות בהם היה קיים התנאי "דפוס" התווספה השורה שלך. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ג בתמוז ה'תשע"ד • 09:00, 11 ביולי 2014 (IDT)

תודה רבה לך איתן. יש לי עוד בקשה. בדף של שולחן ערוך חושן משפט הוספתי חלון מגירה של המפרשים. לוחצים על "הראה" ורואים את זה. למעלה בצד שמאל יש קישורית ל"עריכה". הבעיה היא כאשר לוחצים על לשונית "עריכה" הדף מוביל לעריכת הדף של מפרשי אורח חיים ולא זו של מפרשי חושן משפט....--Roxette5 (שיחה) 09:33, 11 ביולי 2014 (IDT)

בבקשה. מוזמן לראות את הטעות בגרסאות הקודמות של תבנית:שער למפרשי שולחן ערוך חושן משפט. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ג בתמוז ה'תשע"ד • 11:11, 11 ביולי 2014 (IDT)

ולתפארת מדינת ישראל...

לאחרונה הוספתי לוויקיטקסט החוק המקנה לבתי הדין הרבניים והשרעיים את סמכותם הייחודית – דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947. דבר המלך קובע כי בתי הדין השרעיים יפעלו בהתאם לחוק הפרוצדורה של בתי הדין השרעיים העותמאני (Ottoman Law of Procedure for Shara`i Courts), וחוק המשפחה העותמאני (Ottoman Law of Family Rights), משנת 1917. הכל טוב ויפה, למעט פרט קטן: אין כל תרגום רשמי של החוקים הללו לעברית, הזוי ככל שזה ישמע. כשהמשכתי לחפש, מצאתי תרגום רשמי של חוק הפרוצידורה הירדני של בתי הדין השרעיים, באדיבות הפרקליטות הצבאית. ‏– Fuzzy ‏– 19:18, 15 ביולי 2014 (IDT)

תודה על המחקר בעניין. Dovi (שיחה) 09:56, 18 ביולי 2014 (IDT)

הבריטים השאירו בתוקף את שני החוקים העותמאניים האלו, גם בארץ-ישראל וגם בעבר הירדן. לאחר תום המנדט, ירדן חוקקה חוק חדש, שהחליף את החקיקה העותמאנית, וישראל נשארה עם החקיקה העותמאנית. המדינה דאגה לתרגום לעברית של החוק הירדני, אבל לא דאגה לתרגום לעברית של החוק הישראלי. אני חושב להוסיף כאן את הטקסט בערבית. מה דעתכם? ‏– Fuzzy ‏– 02:20, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

בהעדר תרגום, זה עדיף לגעתי מכלום. אתה מוזמן. נחום - שיחה 02:34, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

לא הבנתי, זה בערבית? יש לך מושג איזו ערבית זו? ספרותית? אם כן אני יכולה לנסות למצוא לזה תרגום התנדבותי• אור שפירא • שיחה • תרומות • כ' באלול ה'תשע"ד • 12:17, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

עיצוב מחודש לספרים באתר

ביום האחרון ייבאתי אלינו מוויקי באיטלקית את שיטת עיצוב הספרים שלהם (תודה לErasmo Barresi מהאיטלקית על העזרה). כולם מוזמנים לראות שלושה ניסיונות שונים מעט לעיצוב החדש, אחד במשתמש:איתן96/הנסיך, השני בהרפתקאותיו של פינוקיו/פרק 1 והשלישי בספר הבדיחה והחידוד/קבלנים, בורסקאים וספסרים; סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים. שימו לב לשני השינויים - מרכוז הטקסט והגחה בתחילת שורה. ניתן לוותר על אחד ולהשאיר רק את השני. המטרה היא להקנות לספרים מראה של ספר מודפס ולא מראה של כיתוב סתמי.

בקשר לספרי הקודש שהם הרוב באתר, אני סבור שספרי קודש שנכתבים כספר (כגון שותי"ם או ספרי קבלה לדוגמא) כדאי להעביר לעיצוב החדש ואילו פירושים או ספרי יסוד יש להשאיר במתכונת הנוכחית.

מה אתם אומרים? האם כדאי לעבור לעיצוב הזה, להשאיר את חלקו, או להישאר עם הנוכחי? אציין שאני מעדיף בהרבה את העיצוב החדש, ודאי בדוגמא מהספר "הנסיך", בו השינוי בולט מאוד.

02:37, 16 ביולי 2014 (IDT)

אני מתנגד לשינויים בספרי הקודש הקלאסיים, לרבות השו"תים וספרי הקבלה. המירכוז וההזחה בתחילת כל פסקה אינם מקובלים בהם. אם אתה רוצה אתה יכול לשנות בספרות הכללית, כמו שלושת הדוגמאות שנתת, או בספרי שירה (או שלספרי שירה ניתן לתת עיצוב משלהם, לשיקולך), בהם הדבר מקובל. בברכה, נחום - שיחה 02:58, 16 ביולי 2014 (IDT)

זה יפה מאוד לספרות היפה, ותודה! יש לנו כאן גם סוג של ספרות אחרת, וכמו שנחום אומר מתאים לה סגנון אחר. אבל לדעתי כדאי לחפש באתר את הספרות היפה הקיימת ולתת לה סגנון אחיד כמו שעשית. כל ספר ומה שנכון בשבילו. צריך גם לקחת בחשבון שהעברית שונה משפות אירופאיות (ימין-שמאל, ניקוד והצורך בפונט שמתאים לניקוד) והסגנון האחיד חייב לקחת את זה בחשבון. מה שעשית מתאים ביותר בשביל סיפורים ופרוזה בלתי-מנוקדים. Dovi (שיחה) 07:21, 16 ביולי 2014 (IDT)

זה דווקא מקובל בהוצאות החדשות של ספרי הקודש. ראה למשל את הספר מורה נבוכים בתרגום שוורץ, את ההוצאה החדשה של לנבוכי הדור, הספרים על הש"ס של הרב ליכטנשטיין, הוצאות רבות של שותי"ם חדשים ועוד. זה אכן לא מקובל בספרים הבנויים מסעיפים קצרים או בספרי יסוד, אך זה הולך ונכנס. לדעתי כדאי לבצע את החלוקה הזו גם אצלנו. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 16:55, 16 ביולי 2014 (IDT)

אני עומד על דעתי שזה לא מקובל בספרות הקודש. הוצאות חדשות ונסיוניות לא נחשבות. בברכה, נחום - שיחה 20:54, 16 ביולי 2014 (IDT)

בשביל דוגמא לספר קודש המתאים לעיצוב עיצבתי כך את מאמר הדור של הרב קוק. בצורה זו גם מעוצבים ספרי הרב קוק בהוצאותיהם השונות (אולי חוץ מעין איה). האם אתם מסכימים איתי שמדובר בעיצוב מוצלח יותר למאמאר זה? איתן96 (שיחה) כ"ד בתמוז ה'תשע"ד • 19:10, 21 ביולי 2014 (IDT)

אני חושב שהעיצוב יפה למאמר הדור. זה דווקא בגלל שהוא כתוב בסגנון של פרוזה ודומה לכתיבה מודרנית. ייתכן שאותו דבר נכון לגבי כתבים אחרים שלו. בקיצור: סגנון זה יפה לטקסטים שיש בהם מאפיינים מודרניים. צריך לדון כל מקרה לגופו. Dovi (שיחה) 09:12, 22 ביולי 2014 (IDT)

תוסף לארגון דפים מספר

אשמח אם מישהו מהצד התכנותי כאן ידווח לי אם ניסה לממש את התוסף הזה • אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 11:58, 16 ביולי 2014 (IDT)

כמו כן אשמח להפנייה כיצד ניתן להוריד את ויקיטקסט העברי (או חלקים ממנו) למחשב האישי כדי שאוכל לנסות דברים אוףליין (לקראת הצעה מסודרת למזנון)• אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 12:00, 16 ביולי 2014 (IDT)

הנה הורדה של האתר כולו, (ויקיטקסט העברי מאותה רשימה כאן), Dovi (שיחה) 12:13, 16 ביולי 2014 (IDT)

זה הדטהבייס, איפה אני יכולה לראות את הקבצים שמהם בנוי האתר הספיציפי הזה?• אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 19:20, 16 ביולי 2014 (IDT)

אני לא מבין, הקבצים שם מכילים את כל התוכן של האתר הזה. את מתכוונת אולי לתוכנת מדיה-ויקי? Dovi (שיחה) 22:12, 16 ביולי 2014 (IDT)

אני רוצה גם את הקוד וגם את הדטהבייס, זה לא רק התוכנה של מדיהויקי אלא אני רוצה שיהיה בדיוק מה שיש כאן, כולל תוספות, כולל שינויים שאולי נעשו בקוד• אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ד בתמוז ה'תשע"ד • 10:12, 22 ביולי 2014 (IDT)

ציטוט השבוע - ספרדים ואשכנזים

אבקש מחברי הקהילה לחוות דעתם בנושא שבוויכוח ביני לבין דניאל כאן, בנוגע לציטוט השבוע. בברכה, נחום - שיחה 01:23, 18 ביולי 2014 (IDT)

בקשה ממשפטנים

לא מצאתי את נוסח אמנת ז'נבה שישראל חתומה עליה. בויקיפדיה מופיעה הפניה לנוסח האנגלי. האם קיים תרגום רשמי לעברית? - הכוונה בעיקר לחלק באמנה הדן בעניין זכויות אוכלוסיה כבושה (לפי טענות מסוימות האמנה אינה חלה על יהודה ושומרון, אבל בכל אופן הייתי שמח למצוא כאן את הנוסח). Ahituvrs (שיחה) 10:54, 18 ביולי 2014 (IDT)

התרגום הרשמי מופיע בחוברת כתבי אמנה מס' 30 (סריקה באתר נבו). הנוסח המופיע באתר בְּצֶלֶם הוא הנוסח הרשמי בהתאמות קלות. אין מניעה להעלות לוויקיטקסט את תרגומי האמנות הרשמיים, כפי שפורסמו ע"י המדינה. ‏– Fuzzy ‏– 21:27, 19 ביולי 2014 (IDT)

בקשה לעזרה - העתקת כמה סימנים בשולחן ערוך מהורדה של "תורת אמת".

שלום לכולם. כמעט סיימתי להעלות שו"ע חושן משפט. חסר לי כמה סימנים (רמ"א - רנ"ה, כולל). החומר קיים בהורדה של תורת אמת כפי שציין דובי למעלה אבל לצערי המחשב שלי לא מציג נכון את התוכנה.

אם מישהו יכול רק להעתיק את הסימנים הנ"ל כמות שהם, להדביק אותם איפשהו כאן באתר (במרחב דף המשתמש שלי אפילו), אז אני אוכל לעבד את הפורמט ולהשלים להעלות את הכל לחושן משפט. (בעיקרון אני אצטרך לאותו שירות גם לכל חלק אבן העזר כולו אבל לא אעז לבקש על משימה כזאת ממישהו. אבל 15 סימנים לבד זה לא נורא.) תודה רבה לכולם.--Roxette5 (שיחה) 19:02, 18 ביולי 2014 (IDT)

דניאל סליחה שפספסתי את זה. זה עדיין רלוונטי? Dovi (שיחה) 20:43, 21 ביולי 2014 (IDT)

כן. עדיין חסר הסימנים הנ"ל. תוכל להעלות אותם?--Roxette5 (שיחה) 22:18, 21 ביולי 2014 (IDT)

ניסיתי הבוקר להתקין "תורת אמת" במחשב של חלונות וגם בשבילי זה לא עבד! כל האותיות משובשות, יש בעייה עם התמיכה בעברית בתוכנה. Dovi (שיחה) 08:59, 22 ביולי 2014 (IDT)

שלי פועל, אני אעתיק את זה. אבל אולי נוכל לנסות לטפל בבאג אצלכם - באיזה מערכת הפעלה אתם משתמשים, באיזה שפה היא ומה בדיוק הבעיה? איתן96 (שיחה) כ"ד בתמוז ה'תשע"ד • 09:04, 22 ביולי 2014 (IDT)

תודה! מצאתי את הפתרון כאן. התוכנה שלהם אינו מבוסס על יוניקוד. אני בכל מקרה משתמש בלינוקס (הבוקר ניסיתי להתקין אותו על מחשב של חלונות), ולכן לא יכול להשתמש בו. Dovi (שיחה) 09:40, 22 ביולי 2014 (IDT)

העליתי את התוכן לכאן. איתן96 (שיחה) כ"ד בתמוז ה'תשע"ד • 09:41, 22 ביולי 2014 (IDT)

סליחה על איחור התשובה. תודה רבה לשניכם. עזרתם לי בגדול.--Roxette5 (שיחה) 17:26, 24 ביולי 2014 (IDT)

מיקום המפגש

האם אפשר יהיה להעביר את המפגש להיות בירושלים?

גיליתי שאם זה יהיה בירושלים אוכל להגיע. במסגרת העבודה שלי אני אמורה להיות מוגבלת לאיזור מסויים לשהות בו (אני נהגת בוס, בעל הרכב מעוניין שאהיה זמינה ל'הקפצה' במקרי הצורך, לכן אני צריכה לא להתרחק מקרית ארבע)• אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ד • 08:52, 23 ביולי 2014 (IDT)

אני אוכל להגיע גם אם זה יהיה בירושלים. דובי יתקשה מאד להגיע. מה עם האחרים? נחום - שיחה 09:40, 23 ביולי 2014 (IDT)

לי זה לא משנה, אבל צריך להחליט עד יום שישי. אם רוצים שזה יהיה בירושלים אנחנו כבר באיחור מבחינת הפניה לדריה. איתן96 (שיחה) כ"ה בתמוז ה'תשע"ד • 10:47, 23 ביולי 2014 (IDT)

נראה לי שניאלץ להשאיר את זה בת"א אם ככה. נחום - שיחה 15:02, 23 ביולי 2014 (IDT)

משתמשת:אור שפירא/תוסף ניווט חכם

אשמח לביקורות ולשותפים לפיתוח• אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ו בתמוז ה'תשע"ד • 11:20, 24 ביולי 2014 (IDT)