היכל הברכה/בראשית/א ב
פסוק ב[עריכה]
והארץ היתה[עריכה]
והארץ היתה: מסור במסורה ח' "והארץ" ריש פסוק:
- (בראשית א, ב): "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".
- (ישעיהו כד, ה): "וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם"
- (יהושע יג, ה): "וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת"
- (דברים יא, יא): "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם"
- (ויקרא כו, מג): "וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם"
- (ויקרא כה, כג): "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"
- (יחזקאל לו, לד): "וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר"
- (הושע ב, כד): "וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי"
והארץ היתה[עריכה]
וזה לשון רבינו בלק"ת: "והארץ היתה תהו ובהו וחשך" -- הוא השבירה. ולפי שהיה בחינות הרבה שנפלה למטה זו מזו - "תהו ובהו וחשך על פני תהום" - שירדו לעולם הבריאה. "ורוח אלהים מרחפת" בסוד מ"ת רפ"ח, רפ"ח נצוצין היורדין לתוך המתים. וסוד "תהו" בחינות ביטול אחורי או"א. וראשי תיבות תהו ובהו סוד הסתלקות אורות. "וחשך על פני תהום"-- סופי תיבות "כלים". "ורוח...מרחפת"-- סוד נצוצין. הרי מסודר בכאן אורות, נצוצין, כלים; פגם ביטול מיתה, והבן. ועיין בשער רפ"ח נצוצין ובשער אנ"ך ותבין היטב.
ובדרך היחוד:
- עולה פסוק הנ"ל המרמז לסוד השבירה ואחר השבירה בא התיקון כנרמוז בזוהר שפסוק זה מדבר מסוד שלש עשרה מדות הנרמזין לסוד התיקון. וסוד "אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה" עם סוד של"ו (בסוד של"ו הייתי שהוא סוד ע"ב יהו"ה ס"ג יהוה מ"ה יהו"ה ב"ן יהוה, סוד עצם התיקון) עולה מכוון פסוק "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים"; שסוד אורות הנ"ל הם לתקן עולם התיקון.
- או בסוד
מ"ט פעם חסד מ"ט פעם חסד שווה 3528 (בסוד ז' חסדים המתפשטין אחר התיקון בסוד ז' פעם ז') עם סוד ח"י בסוד ח"י חוליות אשר הטפה יורדת לצורך הזיוג אחר התיקון.
- או בסוד קול יהו"ה, סוד קול דנפיק משופר אחר התיקון ויהיה סוד
קול פעם יהו"ה קול פעם יהו"ה שווה 3536 עם סוד יוד, חכמה המברר, עולה פסוק הנ"ל. והבן.
נמצא סוד פסוק זה נרמוז לנו לסוד התפזרות נצוצין שפיזר הקב"ה בעצמו כדי שיהיה שכר ועונש ועל ידי זה יצא סוד מלכי קדם, שורש הקליפה (עיין בלק"ת וישלח).
והארץ חנפה[עריכה]
ואחר כך חטא אדם, לא די שלא תיקן אלא שהוסיף חטא על פשע ועירב כמה נשמות ונצוצין בתוך הקליפות. ונאמר על זה "והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם" כמאמר חז"ל מראה קמה ואין גדיש, וקוץ ודרדר תצמיח לך, כמו שהארכנו לעיל על פסוק זה. "כי עברו תורת חלפו חק" ונרמז בכאן כל סוד חטא אדם הראשון למבין. "הפרו ברית עולם" "והמה כאדם עברו ברית", והבן.
והארץ הגבלי[עריכה]
ואחר כך באה עת התיקון ובאו בני ישראל עם הקודש לארץ הקדושה ויהושע כיבש את הארץ ואחר כך נשאר מה שעדיין לא תיקן כי עיקר התיקון הוא בזמן המקדש, חזרת אור פנים בפנים לצורך מיין נוקבין. ואמר הפסוק "זאת הארץ הנשארת" שלא כיבש על שם הפסוק. ותבין מעצמך יתר הפסוקים. "והארץ הגבלי"-- סוד גבל"י, ג' פעם מ"ב ג' פעם מ"ב שווה 126; מ"ב דע"ב מ"ב דס"ג מ"ב דמ"ה המעלין השכינה סוד ה'. וזה נחסד עדיין עד בנין בית המקדש. "וכל הלבנון"-- סוד "אתי מלבנון כלה", סוד המקדש, ל"ב נתיבות וו"ן שערי בינה בסוד "באתי לגני אחותי כלה", והבן. וגם זה נחסר. וסוד ג' מ"ב הם מיין נוקבין, וסוד "וכל", יסוד צדיק, המושך טיפות מיין דכורין, רזא דלבנון, ש"כ פ"ר חסדים וגבורות כידוע. וכל זה לא נתקן עד בנין המקדש. וסוד "מזרח השמש מבעל גד" סוד זריחת אור השמש להאיר לכלה פנים בפנים. ועיקר הזריחה של אור ביסוד המייחדין סוד מבעל גד, יסוד, גמול דלים, והבן. ואמר הפסוק סוד הזריחה של אור פנים בפנים ולזה צריך מיין נוקבין, ועד שלא נבנה בית המקדש היה המיין נוקבין דפנים בפנים "תחת הר חרמון"-- סוד הנחש הנקראת "חרמן", וכחיווא חרמין, והבן. כי עדיין לא נתקן היטב סוד מיין נוקבין דפנים בפנים של השכינה מחמת חטא אדם הראשון שעירב המ"ן תוך הקליפות. "עד לבא חמת"-- עיין בדברי מרן בפירושו על האידרא על יסוד יתיב על כורסיא שביבין דינור ואכפיא להון, כי בעת הזיווג ואם יש התגברות עונות נכללו גם כן סוד אלהים אחרים חלילה בסוד אתי נחש על חוה, וזהו "עד לבא חמת", והבן. קצרתי בזה לדבר.
והארץ אשר אתם עוברים[עריכה]
וכשנבנה בית המקדש נאמר "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" -- עיין לק"ת עקב: והנה יניקות מצרים היה ממותר מי רגלים, טיפות קרי, בסוד גן היר"ק. אבל בארץ ישראל שהוא אשת ישראל, נוקבא דזעיר, היונק מצינור יסוד צדיק הימיני, וזו "למטר השמים" שהם רמ"ח עלמין דאתגליין בפום אמה, גימ' "מטר" -- משם תשתה מים, והבן זה, עכ"ל. עיי"ש היטב. ועיין שם סוד הרים ובקעות.
ופירוש הפסוק "והארץ", סוד מדות מלכות, "אשר אתם עוברים שמה לרשתה"-- בסוד "צדיקים ירשו ארץ". וסוד "לרשתה" בסוד "אמרו צדיק כי טוב", עיין כוונת "קונה הכל", כי טוב אורות נגנזים בצדיק וכמנין הכל יוצא ומאיר לסוד יעקב. וכמנין טו"ב גניז לצדיק וצדק, עיי"ש היטב. וסוד טוב פעם הכל טוב פעם הכל שווה 935 עולה "לרשתה", סוד התגלות האור הטוב לעיני הכל, והבן. וסוד "ארץ הרים ובקעת"-- סוד הרים עיין לק"ת כי סוד נה"י דאימא הבונין קומת השכינה נקראין "הרים"; עיי"ש היטב סוד "ההרים ימושו" ותבין דברינו. "ובקעת" סוד בקיעות האור מזעיר לצורך הנוקבא, והבן. והוא[1] מקבלת האור על הרים ובקעת, והבן.
- ויהיה סוד היחוד: "ארץ הרים ובקעת" עולה "שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד" (סוד יחוד ק"ש לבנות קומת השכינה וליחדה באחד) וסוד וי"ו הפעולה (ששה תיבות של היחוד). וסוד "למטר השמים תשתה מים"-- עצם הזיוג פנים בפנים, אחר כלות בנינה חוזרת פנים בפנים ומקבלת טיפות הזיוג, והבן. וזה היה עיקר בימי המקדש, אתי מלבנון כלה, והבן. ויהיה רזא דעצרת כנסת ישראל המקבלת טפות החסד, סוד חסד אל,
אל פעם חסד אל פעם חסד שווה 2232 עולה למטר השמים תשתה מים[2], והבן.
- וסוד היחוד של כל הפסוק המורה לנו לסוד המשכות טיפות החסד ועיקר המשכות טיפות החסד מסוד הדעת המייחד חכמה בינה בסוד אהו"ה המייחד יהו"ה אהי"ה בסוד אך טוב יהו"ה טוב, סוד הויה אהוה אהי"ה אהוה העולה פ"א.
פ"א פעם חס"ד פ"א פעם חס"ד שווה 5832 המושך הטפה לצינור הימיני הנקרא ז' חסדים המתפשטים עולה פסוק הנ"ל. עיין לק"ת עקב על פסוק זה היטב.
ושני פסוקים "והארץ הגבלי" "והארץ אשר אתם עוברים" מדברים מסוד תיקון מיין נוקבין שעירבו בו על ידי חטא אדם הראשון ונתקנו הרבה על ידי ביאות ארץ ישראל סוד "והארץ הגבלי" ועל ידי בנין המקדש.
והארץ תעזב מהם[עריכה]
ואילו לא חטאו ישראל היה נתקנין עד גמירו אבל על ידי חטא ישראל נחרב המקדש וחזרו התערבות המיין נוקבין לתוך הקליפות. (עיין עץ חיים שער מיעוט הירח שחטא אדם הראשון וחורבן המקדש הוא חד אלא שחטא אדה"ר תיקון הקליפות והחזיר הקדושה לתוך הקליפות וחורבן המקדש מצא הקליפה מתוקן אלא שהחזיר הקדושה לתוך הקליפות, עיי"ש היטב.) ועל זה נאמר "והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם". וזה לשון מרן בפרי עץ חיים שער ר"ח וז"ל: וזהו שאמר בזוהר פר' בלק על פסוק "מעין גנים", חמשה גנים אית ליה לקב"ה דקא משתעשע בהון. מעין חדא עלייהו דקא משקי להון ורוי להון טמיר וגניז וכלהו עבדי פרין ואיבין. גנתא חדא אית לתתא מנייהו וההוא גנתא נטיר סחרא מכל סטרין דעלמא. תחות האי גנתא אית גנין אחרנין עבדן איבין לזנייהו. והאי גנתא אתהפיך והוי מעיין דאשקי להון, באר מים חיים. כד אצטריך הוי מעיין וכד אצטריך הוי באר. מה בין האי להאי. לא דאמי כד אתמשכו מיא ממלייהו לכד שאבין מיא לאשקאה. פירוש כי יש עוד בחינה אחרת לה' תתאה שמורה על עשר, סוד ד"ו, ונחלקים לב' אותיות -- ו' נשאר למעלה באצילות ואות ד' שהוא בחינות המלכות יורד לעולם הבריאה ונעשית שם פרצוף. ולזה הוא דלי"ת, דלה ועניה, והוא נקראת אלהים המתקשטת בקשוטין ואומרת חזי במאי ברא אתינא לגבך, במאי אתערנא לגבך, והבן. והוא מזדווגת עם ו' שנשאר באצילות ונעשה זכר אליה. ופירוש הזוהר, ה' גנים שעל ידם נבנית המלכות ונעשית גן. ומעיינא חדא דאשקי להון-- הוא היסוד המשקה את הגן. תחות האי גן אית גנין אחרנין -- אות ד' שבארנו שירדה למטה ונעשית גנים אחרים. והאי גנתא אתהפך והוה מעיין דאשקי להון-- סוד יסוד צדיק. והוי באר מים חיים-- סוד אות וי"ו של ה' בעצמה, יסוד דידה המזווג עמה. והיסוד שבה נעשית באר מים דאשקי ומזדווג עמה. וזה שאמר הכתוב "וכגנה זרועיה תצמיח" - "זרעה" לא נאמר אלא "זרועיה", והם הספיחים. ופירוש, כי קודם חורבן היו באים נשמות חדשות לעולם אבל לאחר החורבן לא יש אלא ספיחים. והטעם לפי שסבת החורבן היו שלא שמרו השמיטה ואכלו חדש ולפיכך נגזור עליהם שכל ימי החורבן לא יאכלו מזיווג עליון אלא ספיחים. ופירוש כי ממה שנזרע בנוקבא עליונה בזמן המקדש בסוד מעיין גנים, כשיורדת למטה זאת הזריעה שכבר היה בנוקבא נעשית בבחינת זכר ומתהפכת ומזרעת ספיחים, עליונים בתחתונים. וכן בנימין משמש במקום יוסף הצדיק. עיי"ש היטב כי כתבתי בשינוי לשון כדי שיובנו היטב.
ועצם סוד השמיטה כי כל המלאכות הם צורך הבירור. ומלאכת קרקע הם לצורך מיין נוקבין לתקנם מחטא אדה"ר שנתקללה אדמה בעבורו בט' קללות, הסתלקות המדות, והבן. וסוד השביעית הוא שלא לעורר מתתא לעילא אלא שיעלו מאליהן כי מדות מלכות עולה למעלה למעלה ושם אינה צריכה למעשה ידינו. ואם אדם עושה מלאכה מטיל פגם וגירעון ח"ו למעלה הרבה כי האמת אם תצדק מה תתן לו, כי למעלה אין חילוק, והבן. כי כל המצות נתנה לאהבת ישראל ולצרפם והקב"ה לגודל האהבה עושה לעצמו שצריך באמת למצות ישראל בסוד "ופניתי אליכם", והבן. ומחמת חטא זה נאמר "והארץ תעזב מהם", ממעיין עליון, אדם, מ״ה החדש.
- וברזא דיחודא: עיין (לק"ת וירא) מסוד בנימין, צדיק התחתון. והוא המשמש ומייחד בגלות רזא דשם יוד הא ואו הא עם אדני ממה שנזרע מקודם, והבן. והיחוד בגלות על ידי מטטרון סנדלפון כידוע עיין היטב (לק״ת וירא). וסוד מטטרו"ן סנדלפון בנימין בגלות (סוד מ״ה אדני הנ״ל) עולה והארץ תעזב מהם[1] , כי בגלות נעדר עיקר הזיוג, והבן.
וסוד {{צ|ותרץ את שבתתיה פירוש "ותרץ" שמריצת לעשות פירותיה כידוע ממדרש על "תיבות הארץ", או שרצתה לעשות רצון קונה. ועיקר הפירות בגלות הוא "את" עם "שבתתיה" ממה שנזרע בה בעת שהיה שביתות השבת נוהג דהיינו שמטה, ובעת השבת אמיתי, והבן.
- וסוד "ותרץ" בדרך היחוד: הן אחורי השמות ע"ב קפ"ד קס"ו ק"ל קד"ם הידועין. ובגלות נעדר היחוד פנים בפנים, והבן. ורזא דיחודא-- "ותרץ את שבתתיה" בסוד
ה' פעם מנצפ"ך ה' פעם מנצפ"ך שווה 1400, גבורות, מיין נוקבין הנזרעין ביסודה, סוד שין דלת יוד, והבן. וסוד היחוד של חכמה ( יהו"ה פעם יהו"ה יהו"ה פעם יהו"ה שווה 676) עם הבינה (סוד אהי"ה פעם אהי"ה אהי"ה פעם אהי"ה שווה 441) על ידי הדעת ( אהו"ה פעם אהו"ה אהו"ה פעם אהו"ה שווה 289). ובגלות נתעורר הזיוג זה על ידי מטטרו"ן סנדלפו"ן, בנימין אליהו נגד מטטרו"ן סנדלפו"ן כידוע. וסוד מטטרו"ן סנדלפו"ן בנימין אליהו עם הכאת שמות הנ"ל עולה "ותרץ את שבתתיה", והבן.
- וסוד שמות יסודה: יסוד החיצון-- ש שד שדי, האמצעי-- שדי, הפנימי-- שין דלת יוד. ובגלות מעלין לה מיין נוקבין סוד
ד' פעם ב"ן ד' פעם ב"ן שווה 208 הידוע (עיין לק"ת שמיני) עם סוד ח"י (סוד עצם יסודה בסוד "בן איש חי"); וכל זה מעלין מטטרו"ן סנדלפו"ן בנימין אליהו ליסודה חי והן עולין "והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה", והבן.
והוא ודאי "בהשמה מהם והם ירצו את עונם" -- מה שלא קיימו השמטה. ועל ידי הגלות נעשין זכיות, "יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם"-- שגרמו מה שלא שבתו פירוד בין תפארת ומלכות, והבן, וסדר המשך הפסוקים.
עד כאן סוד "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום", מה שהקב"ה פיזר הרבה נצוצין כדי שיבא אדם ועל ידי מעשיו הטובים ותפילות יעלה מיין נוקבין דשכינה ויחזרו פנים בפנים כידוע ממרן (שער מ"נ ומ"ד עיי"ש היטב). ואילו לא חטא אדם היה נתברר תיכף בשבת ראשון כל הנצוצין מיין נוקבין דמלכות כמו שהארכנו כמה פעמים בזה (בספרי "אור מים" בדרוש ט' פעמים "ואדם" ובשאר דרושים) אבל מחמת חטא אדם גרם תוספת עירוב בקליפות, נשמות קדושות כידוע. ועל זה נאמר "והארץ חנפה וכולי". וביני ביני היה תיקון גדול בעת ביאות עם הקודש לארץ ישראל ואחר כך נתוסף תיקון גדול בעת בנין המקדש שנתברר הרבה מן הנצוצין, מיין נוקבין כידוע מסוד "שיר השירים", שפיכות הנפש דכלה, והבן. ועל זה מורין לנו הפסוקים "והארץ הגבלי" "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה" כמבואר לעיל היטב. ואילו לא חטאו ישראל היה מתבררין עד גמר הבירור. אבל חורבן המקדש גרם החזרת הקדושה לתוך הקליפות כמו חטא אדם ועל זה מורה לנו "והארץ תעזב מהם" אם יחטאו. הרי יש בכאן שלשה פגמים: ( א ) אחד התפזרות הנצוצין בעצמם, ( ב ) ואחד חטא אדם הראשון, ( ג ) ואחד חורבן המקדש. וביני ביני היה מעט תיקון כמבואר לעיל כי בזמן המקדש היה היחוד למעלה כמעט כמו לעתיד כידוע (עיין שער מיעוט הירח).
ובא אחר כך שלשה פסוקים אחרים לנחמנו מעצבון ידינו ומן האדמה אשר אררה ה':
והארץ הנשמה[עריכה]
- אחד, סוד התפזרות הנצוצין שהארץ היתה תהו ובהו וחדש ומיין נוקבין דשכינה היה בתוך הקליפות; נאמר על זה "והארץ הנשמה תעבד" מה שהיתה תהו ובהו וחשך, צדיא וריקניא -- "תעבד" בודאי, סוד עב"ד,
ד' פעמים ע"ב ד' פעמים ע"ב שווה 288, רפ"ח נצוצין הנכספין לשורשן בסוד ת' עלמין דכסיפין, והבן. "תחת אשר היתה שממה"-- גימטריה שכינה, בסוד ז' פעמים כלה ז' פעמים כלה שווה 385, והבן. "לעיני כל עובר"-- סוד עיני אדם קדמון, והבן. סוד שבירות הכלים. וסוד "לעינ"י כ"ל עוב"ר" בסוד אל שדי אל יהו"ה אל אדני, מארי דיבבא ויללה, נצוצין הנתבררין כידוע ליודעין, מסוד אלף עלמין דחתימן בעיזקא דכיא, והבן. והתיקון הזה יהיה תיכף בעת התגלות משיח צדקינו במהרה בימינו, כי לא יתגלה עד גמר הבירור.
והארץ לא תמכר[עריכה]
- והפסוק "והארץ לא תמכר לצמתת" מורה לנו לסוד תיקון חורבן המקדש, כי בעונותינו נמכרה השכינה בגלות עמנו לצמתת, בסוד "צמתו בבור חיי וידו אבן בי", והבן. "כי לי הארץ"-- לי בודאי, והבן. "כי גרים ותושבים אתם עמדי"-- סוד גרים ידוע, נצוצין הנתבררין בסוד צלם ונעשין אח"כ נשמה הפנימית סוד תושב, והבן. "אתם עמדי". וכשיוגמר הבירור יעלה השכינה הקדושה עם כל הנצוצין לשורשן וזה יהיה בעת התגלות מקדש של מעלה למטה ויהיה דירת השכינה שם ולא בגלות כמו עתה.
והארץ תענה[עריכה]
וסוד "והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר" מורה לנו לתיקון חטא אדה"ר אשר נאמר על זה "והארץ חנפה תחת ישביה" ובעת שיתוקן נאמר "והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר", וכבר הארכנו בדרוש דלעיל די ספיקו בפירוש הפסוקים "והארץ חנפה" "והארץ תענה את דגן תירוש יצהר". וזה יהיה בעת תחיית המתים אחר התגלות המקדש אשר אז נאמר "בלע המות לנצח" ויתוקן חטא אדה"ר לגמרי, מה שגרם מיתה לצורך הבירור. ונאמר "וזרעתיה לי בארץ" שיקימו בתחיית המתים משורש הנישאר בארץ, "ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי" - אפילו הגוף, והבן.
- ורזא דיחודא: "והארץ תענ"ה" ברזא ד
ז' פעם אלהים ז' פעם אלהים שווה 602 (זין כלים סוד משברי ים) הנתבררין על ידי שם יה, שם החכמה, בסוד יה פעם יה יה פעם יה שווה 225, והבן. או בסוד שין דלת יוד, יסודה המבררת הנצוצין לרשות אחד, והבן.
- "את הדגן"-- סוד נצוצין המעורבין בקליפות כמבואר לעיל והן צריכין להתברר. ובדרך היחוד בסוד
ז' פעם ב"ן ז' פעם ב"ן שווה 364 מז' נקודות, וכשהן נתבררין נעשה מהם בחינות דם אדם, רוחא דכליל כל רוחין[2], והבן.
- "ואת התירוש" הנדרש לסוד כלי בית הרחם בסוד "ותירוש ינובב בתולות בתולה" שרחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה. וביסודה יש שני צירים וב' דלתות;
ב' פעם ציר ב' פעם ציר שווה 600 ושני דל"ת עולה תר"ח (עיין לק"ת על פסוק "והיה שדי בצריך") ומקבלת טפות החסד,
י פעם ע"ב י פעם ע"ב שווה 720 עולה ואת התירו״ש.
- "ואת היצה"ר"-- סוד רוחא דשביק בה בעלה על ידי זיוגא קדמאה, סוד יוד הא ואו הא אלף דלת נון יוד הנתייחדין על ידי יחיד המייחדין.
- וסוד "והם יענו" בסוד ע"ב ס"ג ב"ן כי לעתיד יתבטל שם מ"ה כידוע (עיין שער התיקון פרק ג). "יזרעאל" סוד יוסף בנימין. וסוד
ו' פעם קנ"א ו' פעם קנ"א שווה 906 (אלף הה יוד הה) עולה "והם יענו את יזרעאל", סוד עצם מיין נוקבין, והבן.
- וסוד עצם אור עולם הבא-- סוד עולם הבינה, שם ס"ג, יו"ד ה"י וא"ו ה"י; ובסוד
בינה פעם ס"ג בינה פעם ס"ג שווה 4221 עם תרין יודין עולה פסוק הנ"ל -- וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל.
הרחמן הוא יזכנו לראות בביאות משיח ובתחיית המתים אמן ואמן כן יהיה במהרה בימינו אמן.
- ^ נוסחת הדפוס: וסוד מט״ט סנדלפון בנימין בגלות סוד מ״ה אדני הנ״ל עולה והארץ תעזב מהם. והגהתי כדי שיצא בחשבון - ויקיעורך
- ^ חסר י' בחשבון; ואולי זה כוונתו ב"רוחא דכליל כל רוחין" דהיינו י' ספירות - ויקיעורך
תהו ובהו[עריכה]
תהו ובהו: תרין:
- (ירמיהו ד, א): "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם" -- עיין לק"ת ותבין.
וחשך[עריכה]
וחשך: תרין:
- (איוב לח, א): "אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ" -- עיין בספר יצירה והראב"ד ובדברי הקנה ותבין.
"תהו ובהו וחשך" -- כולם חסרין. "תהום" מלא, וק"ל.
ורוח אלהים[עריכה]
ורוח אלהים: תרין:
- (דברי הימים ב כד, א): "וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם..." -- וזהו שדרשו "ורוח אלהים"-- רוח הקודש של משיח, והבן.
רוח אלהים: שמונה: (1) דֵין, (2) אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים" (פר' מקץ) (בראשית מא, לח), (3) "רוּחַ אֱלֹהִים" - תשא (שמות לא, ג), (4) ויקהל (שמות לה, לא), (5) בלק (במדבר כד, ב), (6) יחזקאל יא (יחזקאל יא, כד), (7) דברי הימים ב טו (דה"ב טו, א), (8) שם כ"ד (דה"ב כד, כ). [1]
-- כי "רוח אלהים" שם מצפץ, אלהים ביודין. ותבין בסוד שמנה בגדים של כהן גדול. ועיין ביחוד מצפץ קודם נשמת.
- ^ צע"ע למה לא חשיב עוד שש בספר שמואל.. - ויקיעורך
פסוק ג - ה[עריכה]
יהי אור - בלא מקף.
ויבדל - בצירי. שלשה: "ויבדל בין המים" (בראשית א, ז), "ויבדל דוד..." (דה"א כה, א). -- הבדלה על ידי מלכות בית דוד הוא ב"ב [במהרה בימינו?].
לָאור[עריכה]
לאור: בקמץ. ז' פעמים "לָאור" בקמץ:
- (בראשית א, ה): "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד".
- (איוב יב, כב): "מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת"
- (ישעיהו נט, ט): "עַל כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ"
- (ישעיהו מב, טז): "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים"
- (איוב כד, יד): "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב"
- (צפניה ג, ה): "יְהוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת"
- (מיכה ז, ט): "זַעַף יְהוָה אֶשָּׂא כִּי חָטָאתִי לוֹ עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ"
וסוד הדבר כי סוד האור הוא דבר שאינו מושג אלא בסוד הגניזה על ידי כלי הראיה, סוד העין (עיין בבכה"ע מאמר פע"ח). ובסוד שבעה גלדי עיני בסוד "שבעה עיני ה' על אבן אחת שבעה עינים". ועל ידי הראיה, סוד אור החכמה, נתבררין נ"ק מעמקי הקליפה בסוד נתן עיניו ונעשה גל של עצמות כי המשך כל החיות ממנו ונתבררין כל הנ"ק. כי סוד הראיה סוד הגבורה, להעלות נ"ק, עצם הגבורות, בסוד ש"כ פ"ר רי"ו רפ"ח.
וזה המסורה מגלה לנו האיך ומה להעלות האור מתוך כלים הנשברים אשר הם זי"ן כלים הנשברים הנודעים לנו בדרושי האר"י אשר צריכים להוציאם לאור על ידי מצות ומעשים טובים. וסוד הקמץ -- עצם התיקון -- ליקמוץ האור, שלא יעשה איזה שבירה, כי השבירה בא מרוב אור הנתגלה; וסוד הקמץ עצם התיקון, אשר קמץ את למ"ד הכלים שיש לכל פרצוף [כ]ידוע ממרן האר"י בסוד כלים הפנימים אמצעים וחיצונים. וסוד ז' פעמים אור -- עצם החסדים הנתפשטין מדעת בסוד ז' מיני הלולב כידוע ממרן האר"י. והן עצם התיקון. עיין בלק"ת בראשית על פסוק "והארץ היתה תהו".
וסוד "אור" נדרוש לנו בסוד א"ו ר, סוד שבעה רי"ש, העולין ה' פעם מנצפ"ך ה' פעם מנצפ"ך שווה 1400, סוד הגבורות הצריכין עילוי יתירה. וסוד א"ו-- סוד ז' חסדים, טיפות החסדים, המעלין הנ"ק (בסוד מיין נוקבין, סוד ה' פעם מנצפ"ך) בסוד מיטרא בעלא דארעא.
וסוד ז' פעם אור ז' פעם אור שווה 1449 העולה אלף תמ"ט
- נדרוש לנו בסוד יחוד הדעת אשר מסר לנו האר"י עשרה הויות מנוקדות, כל אות שְבָא קמץ; כי סוד שְבא שלא לצאת חוץ עם הדעת ויהיה "יוצא מדעתו"; וסוד קמץ-- לקמוץ, שלא לעלות במדריגות שאינו בהשגתו. ועשרה הויות מנוקדות, כל אות שבא קמץ, עולין הנקודות אלף ת"ם[1](בסוד אמ"ת. עיין בע"ח שער הכללים) וסוד התשעה יתירים הוא סוד הגניזה של אור בצדיק, בצינור ימיני, סוד טי"ת. וסוד ז' פעם לָ' (עם הניקוד קמץ)[2] עולה
ב' פעמים קס"א ב' פעמים קס"א שווה 322 בסוד עיבור וצמצום האור לתיקון.
- ובסוד
כ"ז פעם ב"ן כ"ז פעם ב"ן שווה 1404 -- סוד כ"ז אותיות הבאין מהשבירה של ב"ן, ועם התיקון של מ"ה החדש עולה ז' פעם אור ז' פעם אור שווה 1449, והן הן סוד כלה עליונה חו"ה המתקשטת בנ"ה הויות [ נ"ה פעם הויה נ"ה פעם הויה שווה 1430] בסוד ז' פעם הכל ז' פעם הכל שווה 385, והבן.
וסוד
ז' פעם אור ז' פעם אור שווה 1449 עם ז' תיבות אור בעצמם הנכללין:
- --בסוד יצחק[3]; להרבות זרעו בסוד ו"ארבה את זרעו ואתן לו את יצחק" (יהושע כד, ג עי"ש) עולין
י"ג פעם הויה אלהים י"ג פעם הויה אלהים שווה 1456, יחוד אמיתי, בסוד למהוי אחד באחד, והבן.
- ובסוד נ"ו הויות בסוד לאור יום, להמתיק הדין.
וסוד ז' פעם אור עם ניקוד קמץ העולה י"ו{{הערה|דהיינו
ז' פעם אור י"ו ז' פעם אור י"ו שווה 1561 עולה
ז' פעם יוד הי ויו הי אלף הה יוד הה ז' פעם יוד הי ויו הי אלף הה יוד הה שווה 1561 - סוד המשכות אור החסד דכורא ליסוד דאימא תשובה. וסוד
ז' פעם ל' ז' פעם ל' שווה 210 של "לאור"-- סוד עשרה אהיה, לבוש הדעת, לשומרו, והבן.
וסוד ז' פעם אור ז' פעם אור שווה 1449 עם אות לָ' של "לָאור" בניקוד קמץ העולה י"ו-- הן הן סוד כ"ב אותיות במספר השוה תשרק צפעס נמלך יטחז והדג בא; כי סוד למד של "לאור" עם הניקוד עולה מ"ו, סוד יוד יוי, תרין אלפין, סוד צימצום הכלים (עיין בשער טנת"א). וז' פעם אור הנ"ל עם תרין אלפין הנ"ל עולין כ"ב אותיות שבהם נחתם שמים וארץ וכל צבאם.
ועצם האור בא:
- מ
י' פעם ל"ב י' פעם ל"ב שווה 320 נתיבות החכמה -- עולה ש"כ, ו ה' פעם יום ה' פעם יום שווה 280 -- עולה פ"ר, והן הן טיפות דדכר ונוקבא, טיפות החסד והפחד אשר האור מעוררן. וסוד ש"כ עם רל"ב (סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, טיפות החסד חכמה) וסוד פ"ר עם קס"א [קס"א] קנ"א קמ"ג (טיפות הפחד, בינה) -- עולין ז' פעם אור הנ"ל עם א' המייחדין.
- ובסוד
ה' פעם חסד גבורה ה' פעם חסד גבורה שווה 1440 הנכללין בט' של צדיק, צינור הימיני הממשיך טיפות החסד.
- ובסוד
יהו"ה פעם יהו"ה יהו"ה פעם יהו"ה שווה 676, אהי"ה פעם אהי"ה אהי"ה פעם אהי"ה שווה 441, אהו"ה פעם אהו"ה אהו"ה פעם אהו"ה שווה 289 (סוד חכמה בינה דעת) ונכללין ביחוד אמיתי, יהוה אהוה (סוד הדעת הממשיך טיפות אור החכמה מימין), והבן.
- או בסוד עצם האור הנמשך משם, יוד הי ויו הי, ונמשך משם יהו"ה על ידי שם אהו"ה ליסוד. וסוד
יוד פעם יוד יוד פעם יוד שווה 400, הי פעם הי הי פעם הי שווה 225, ויו פעם ויו ויו פעם ויו שווה 484, הי פעם הי הי פעם הי שווה 225 עם שם הפשוט יוד הי ויו הי הנמשך בסוד יהוה אהוה עולה ז' פעם אור.
ונחזור לעניננו, סוד ז' פסוקים הנ"ל מורין לנו היאך ומה להעלות נפשנו מעמקי הקליפה לאור באור החיים.
ויקרא אלהים לאור[עריכה]
וסוד הפסוק "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה..." -- סוד פסוק הדעת, נגד מלך בל"ע, המבלבל ומטריף את הכל בטירוף הדעת, וזהו דעת דקליפה. וצריך בדעת דקדושה להבדיל, בסוד אור חסדים שבדעת וסוד חשך גבורות שבדעת. וחסדים של דעת לוקח יום (סוד הזכר) וגבורה של דעת לוקח לילה (סוד הנוקבא) כידוע מכוונת נסירה.
וסוד או"ר יו"ם
- עולה סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אל, סוד הטפה הנמשכת משם-- "אל".
- ובסוד
ג' פעם חסד ג' פעם חסד שווה 216 - סוד תלת טיפין הנמשכין משם יהו"ה אהי"ה (חכמה ובינה).
- או בסוד שבעה הויות [
ז' פעם הויה ז' פעם הויה שווה 182] הנמשכין משמות יהו"ה אהו"ה אהי"ה אהו"ה, סוד חסדים הנמשכין מהדעת, והבן.
וסוד חשך לילה עולה י"ג פעם אל י"ג פעם אל שווה 403 בסוד שלשה עשר תקוני דיקנא אשר שם "אל" נמשך עם כל המדות כידוע, אשר משם שורש כל הגבורות כידוע, "ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו", והבן.
וסוד אור יום חשך לילה עולה ב' פעם ש"כ ב' פעם ש"כ שווה 640 (סוד י' פעם יהו"ה אהו"ה אהי"ה י' פעם יהו"ה אהו"ה אהי"ה שווה 640, סוד המוחין כידוע) הנמשך ליהו"ה (סוד זעיר ונוקבא). וסוד עצם אור יום חשך לילה בסוד י' פעם יהו"ה אהי"ה י' פעם יהו"ה אהי"ה שווה 470 (סוד הדעת כידוע) ובסוד ד' פעם הויה אהי"ה ד' פעם הויה אהי"ה שווה 188 (סוד הכריעות והזקיפות) עם אותיות, והבן.
והולכתי עורים[עריכה]
וסוד הפסוק (ישעיהו מב, טז) "והולכתי עורים בדרך לא ידעו" נרמוז לנו על סוד החסד מסוד "יובב בן זרח מבצרה", אשר טבע חסד של הקדושה להזריח אורו. וסוד יוב"ב בסוד ב"י ב"ו, שני יודין ושני ווין, והוא סוד אלף חכמה, יווי (ידוע מכוונת אכילה), בסוד ל"ב נתיבות החכמה. והן הן סוד יובב, כלי החסד. והוא אחורים של חכמה כידוע. "בן זרח"-- זריחות אור. וסוד "מבצרה" להקטין עצמו מאוד בשעת קבלת החסד ולא להגדיל על זולתו חלילה. וסוד יוב"ב ב"ן עולה חס"ד בסוד שם ע"ב, כי במותו נסתלקו אחורי חכמה ע"ב. וסוד יוב"ב ב"ן זר"ח עולה רפ"ז בסוד "פזר נתן לאביונים", סוד ד' פעם חסד ד' פעם חסד שווה 288-- רפ"ח נצוצין קדישין. וזהו עצם החסד שיהיה שכר ועונש. וסוד "מבצרה" להקטין האור, וזהו עצם התיקון; ועולה סוד ג' פעם הויה אלהים ג' פעם הויה אלהים שווה 336. או בסוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ד' פעמים יהו"ה ד' פעמים יהו"ה שווה 104 - עצם המוחין הנמשכין על ידי רב חסדו לתיקון.
ובקליפה סוד "יובב"-- מארי דיבבא; "בן זרח"-- כטעם "והצרעת זרחה" אשר בא מגדלות אני אמלוך ורוצה שיזריח אורו על כל העולם; "מבצרה"-- בסוד מ"ב צר"ה, כידוע.
וסוד הפסוק הנ"ל "והולכתי עורים בדרך" נדרוש על עמוד הענן, סוד עצם החסד כידוע (עיין מהר"ם אלשיך). ועצם העור הוא מי שאינו רואה שפלות עצמו ומדמה בעצמו כאילו עבד את בוראו בתכלית השלימות, "מי עור כעבדי", אשר אינו כבן דרחים לאביו ורואה גדולת אביו והוא בעיני עצמו כאפס וכאין. וסוד הראיה בסוד החסד, המשפיע לעני מחסדו בסוד "טוב עין הוא יבורך", ומקטין עצמו בעיני שכלו נגד המקבל החסד ממנו. ואזי אחר הבירור הטוב -- "והולכתי עורים בדרך לא ידעו" -- שישיגו דרכים ומראות עליונות ואזי יראו בעצמם שאינם יודעים כלל וכלל. וסוד "בדרך..בנתיבות"-- תרין זווגין של חו"ב בסוד נתיבות החכמה ובסוד תו"מ (סוד "דרך גבר", זווג התחתון). ואזי כשישיגו אור מזיוג הנ"ל בהשפיל עצמו מאוד, אזי "אשים מחשך לפניהם לאור" בסוד זכאה מאן דמהפך חשוכא לנהורא בסוד הזיוג להמתיק הדין ולייחד כל המדות ולהכניע כל מדות רעות; "ומעקשים למישור"-- שלא לעבור על קל דקל. והוא סוד החסד, לעשות מצות ומעשים טובים ברחימו דקודשא בריך הוא ושכינתיה.
מגלה עמוקות[עריכה]
וסוד הפסוק "מגלה עמוקות מני חשך" נדרוש לנו על סוד הגבורה מסוד "חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי" -- ר"ת חמה וס"ת מיץ בסוד (משלי ל, לג) "מיץ חלב יוציא חמאה", במי אתה מוציא חמאה של תורה, סוד עמוקות ונסתרות התורה במי שמקיא חלב שינק משדי אמו, סוד הגבורה והדין להמתיק. וסוד "חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי" במדות הקדושה הוא סוד הזריזות והמהירות לתפלה ולמצות ה' הנשרשין בתימן. וסוד התימני עולה תפלה, סוד שפיכות הנפש להמתיק הדין עם סוד חו"ם א"ש של קדושה, גבורות קדושות הבוערין בלב כטעם "בהגיגי תבער אש". ובזה צריך לשמש עם מדות הגבורה לעבודת ה' זריזות ובהירות והתלהטות התלהבות הנפש עד כלותו למצות ה'. וסוד "חשם" סוד חמש גבורות.
וסוד הפסוק "מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ" נדרוש לנו על סוד הגבורה בסוד חשך אשר מגלה עמוקות בהתמתקות הדין והכעס. וסוד "עֲמֻקוֹת" בסוד [קס"א] קס"א קנ"א קמ"ג, סוד בינה-תשובה אשר מינה דינין מתערין ונמתקין בשורשן בסוד "לגולה עמוקות בדין", אשר בהתגלות עמוקות וסתרי תורה בדיברות כאש בהתלהטות והתלהבות הנפש עד כלותו לאמת לאמיתו, נמתקין ונסרין כל מארי דדינא הנקראין "וּבְנֵי דָן חֻשִׁים", "אף חכמתי עמדה לי"-- תורתי שלמדתי באף; כי מן עצם החשך והדין נתגלין עמוקות התורה כמו שאמר ר' שמעון בן יוחאי לר' פנחס בן יאיר אי לא דחזית לי בכך לא הוה לי כך.
וסוד בדרך יחודא: "מגלה עמוקת מני חשך" עולה ה' פעם גבורה ה' פעם גבורה שווה 1080 עם סוד מ"ב (סוד מ"ב הקשה), והבן. וסוד "ויצא לאור צלמות" כטעם עתידין גבולי גן עדן שיתפשטו בתוך גיהנם, והבן.
על כן רחק משפט[עריכה]
וסוד הפסוק "על כן רחק משפט ממנו" נדרוש לנו סוד תפארת בסוד "הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית", סוד תפארת אשר בקדושה, הוא סוד "הדד" --ה' דד-- אשר מה' נמשוך חלב לדדים כמבואר בעץ חיים. "בן בדד", בסוד שני דדים --ב' דד-- והוא סוד "דדיה ירוך בכל עת", תורה אמיתי לשמה המרוה בתפנוקי עדינין אין שיעור וערך לטועמי טעם עבודה. וסוד הד"ד בן בד"ד עולה אכדט"ם עם הכולל, שם מקום הדדים. וסוד "המכה את מדין בשדה מואב" הן תלמידי חכמים המנצחין זה לזה בהלכה כשורים וממתיקין הדינין על ידי זה "בשדה מואב"-- סוד השכינה, לקשט השכינה בהלכה ברורה באמת. וסוד "ושם עירו עוית" עולה יג' פעם אלהי"ם יג' פעם אלהי"ם שווה 1118 אשר משם סוד עיות הדין. ועולה גם כן יחוד שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד לעלות כל הדינין ולמתקן בסוד אחד יחיד ומיוחד ביחודא דקריאת שמע; להסיר עיות הדין בסוד היחוד: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (סוד הויה רחמים) ושלשה מלואי אלהים (ש', רצ"ה, רצ"א) -- עולה יחודא דקריאת שמע הנ"ל להיות הכל אחד, כי למעלה הכל אחד, והבן. כי יהו"ה הוא אלהים, אחד יחיד ומיוחד, בלי פירוד חלילה לעשות רע כסא לטוב, להיות אחד בלב אחד.
ובקליפה סוד "המכה את מדין"-- אותן הלומדין לקנטר, להכות זה את זה, אני אמלוך ולא אתה. "ושם עירו עוית"-- סוד עיות הדין והקלקול. ועל זה אמר הפסוק "על כן רחק משפט ממנו" - סוד משפט סוד התפארת כידוע מזוהר, כי אור התפארת נסתלק ממנו בעין הלומד לקנטר ולהתגאות כידוע מחסד לאברהם במדות שלו. וכן סוד משפט סוד המוחין עולה חכמה בינה חסד גבורה, סוד ארבע פרשיות שבתפילין. ובעון הלומד לקנטר נסתלקין ממנו המוחין ולומד בלא אהבה, בלא דעת, דע את אלהי אביך, דביקות אמיתי בבורא כל. ובודאי נבלה טובה ממנו. "ולא תשיגנו צדקה"-- סוד השכינה אשר הלומד תורה לשמה מקשט השכינה ומשרה על עצמו אור השכינה בהשגה גדולה. מה שאין כן בלומד לקנטר אשר מרחיק מעצמו אור השכינה בתכלית ההרחק. וסוד "נקוה לאור"-- סוד אור תורה, תורת אמת לשמה, הלכה מבוררת; "והנה חשך", בער ולא אדע; "לנגהות באפלות נהלך". ודי בזה הערה לשמור עצמו מטינוף הגדלות והגבהות, הרחמן יצילנו אמן.
לאור יקום רוצח[עריכה]
וסוד הפסוק "לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב" נדרוש לנו על סוד נצח והוד, סוד אמונה. והוא "שמלה ממשרקה" אשר במדות הוד, אלף החמישי, נגמר לבוש פורפריא דקודשא בריך הוא, צורת הרוגים, לישרוק להם ולקבצם מהגלות. והוא סוד "שמלה"-- לבוש, "ממשרקה"-- לשון סורקין בשרו, והבן.
וסוד פסוק זה נדרוש לנו על הריגות הצדיקים על אמונתם, סוד נצח והוד, אשר עד שם יניקות וקיטרוג הקליפות מגעת. וזהו פירוש "לָאור" בשביל האור, להעלות האור מתוך החשך, סוד נצוצי קדישין; בשביל אור זה "יקום רוצח יקטל עני ואביון"-- סוד הצדיקים, עם הקדוש. עיין בלק"ת יתרו כי הגנב גורם שיגנבו הקליפות הנפשות שכבר יש בנוקבא וזהו "ובלילה יהי כגנב" וצריך לזה הריגות הצדיקים לעלות הנפשות, והבן. "ובלילה יהי כגנב" הרוצח הנ"ל שהוא סוד ס"מ ונחש, "יהי כגנב" בגלות הזה על ידי הריגות הצדיקים שטיהרו וקידשו האויר בכח זה אין לו כח אלא כגנב, לפתות לעבירות בהסתר ובגניבה וברמאות; ולולי כח הצדיקים היה עוברי על דת בפרהסיא, ודי בזה למבין.
ד' צדיק בקרבה[עריכה]
וסוד הפסוק "ה' צדיק בקרבה" נדרוש לנו על סוד יסוד צדיק, "שאול מרחובות הנהר", כטעם "שאול שאל לנו האיש", והבן. ובקליפה-- לבב רחב לתאות הניאוף. וסוד "ה' צדיק"- סוד יסוד; "בקרבה"- סוד מלכות ירושלים; "לא יעשה עולה" היינו שלא יהיה שום תיקון ועשיה בעולה, סוד הקליפה, כיון שהקדושה מתייחדין אזי יתפחדו כל פועלי און, צורי ולא עולתה בו. "בבקר בבקר משפטו יתן לאור"-- וסוד "בקר" הוא שפע של יסוד צדיק (עיין בלק"ת תולדות) וסוד "משפטו יתן לאור" סוד שפע של המוחין, "יתן לאור"-- סוד התפשטות שפע הדעת לאור זרוע לצדיק; "לא נעדר", אשר לא יפסוק מימיו, סוד הצדיק המשפיע תמיד בלי הפסק. וסוד "ולא יודע עול בשת"-- "בשת" סוד ערוה הנקראת "בשת", והבן.
וטעם "שאול מרחבות הנהר" נדרוש לנו סוד ראשי תיבות מש"ה (סוד יסוד אבא) וסופי תיבות תר"ל ( י' פעם יוד הי ואו הי י' פעם יוד הי ואו הי שווה 630, שם ס"ג, התלבשות יסוד אבא). והוא סוד שאול הנחבא בתוך יסוד אימא הנקראת רחבות הנהר. וסוד רחבו"ת עולה קס"א קס"א קנ"א קמ"ג, סוד ארבעה מלואי אהי"ה הנכללין ביסוד אימא הנקרא "הנהר", סוד י' פעם יהו"ה דדעת דזעיר אנפין אשר יסוד דאימא הוא דעת דזעיר אנפין. ועצם סוד "שאול מרחבות הנהר" עולה מספר יסוד צדיק המקבל י' פעם מ"ה ב"ן י' פעם מ"ה ב"ן שווה 970 (יוד הא ואו הא חסדים שבדעת, יוד הה וו הה גבורת שבדעת) עם יחי' המייחדן. ועצם סוד שאו"ל מרחבו"ת הנה"ר עולה ה' פעם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ה' פעם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שווה 1160 עם סוד ג' פעם אל ג' פעם אל שווה 93, והבן.
זעף ה' אשא[עריכה]
וסוד הפסוק (מיכה ז, ט) "זעף יהו"ה אשא כי חטאתי לו" נדרוש לנו על סוד מדות מלכות, בעל חנן בן עכבור; "בעל חנן" בסוד חן אשה על בעלה, "בן עכבור" -- ע' ברוך, ע' אומות המתברכין מכנסת ישראל, והבן. וסוד שירות עכבור ארוממך ה' כי דליתני, שנעשתי דלת להשפיע שפע לאומות עולם, בסוד ירידות השכינה בגלות להשפיע לבניה על ידי השרים של מעלה. והני עכברי רשיעי נינהו, והבן. וזהו סוד "בעל חנן", שאין לו מקום (עיין בעל הטורים, סוד מדות מלכות שאין לה מקום מנוחה בגלות המר אלא זכיותנו מעלין אותה ועונותינו מורידין אותה חלילה כידוע).
וברזא דיחודא, סוד בע"ל חנ"ן בסוד י' פעם אהי"ה י' פעם אהי"ה שווה 210 (סוד יוד דמים, חסדים וגבורות אשר בהמתקתן מאירין בפנים בסוד חן אשה על בעלה כי דעת סוד חסדים וגבורות אסהיד באנפוי דמלכא). וסוד ב"ן עכבו"ר בסוד היחי' סודו יוד יוד הי יוד הי ויו יוד הי ויו הי יוד יוד הי יוד הי ואו יוד הי ואו הי, סוד שן, המברר כל נצוצי קדישין ידוע מכוונת אכילה להמתיק שיני רשעים אשר שרקו ויחרקו שן לאמר בלענהו לבלוע כל השפע, עכברי דקליפה רשיעי. וסוד "בעל חנן בן עכבור" בסוד היחוד עולה קס"ת בסוד קסת הסופר, ב' פעמים מנצפך ב' פעמים מנצפך שווה 560 (גבורות דנוקבא מדות מלכות). ונמתקין בסוד ה' פעם יהו"ה אלהי"ם ה' פעם יהו"ה אלהי"ם שווה 560, סוד ה' פעם אלהים ה' פעם אלהים שווה 430 עולה נפש, סוד מדות מלכות. ונמשוך לה חמשה הויות [ ה' פעם יהו"ה ה' פעם יהו"ה שווה 130], סוד דעת ק"ל.
וסוד הפסוק "זעף יהו"ה אשא" סוד מדות מלכות הנושאת זעף ה' בגלות על ידי עונות ישראל. וסוד "זעף" באותיות דא"ט ב"ח-- גל"ר - רגל השכינה. וסוד הפסוק הקודם (מיכה ז, ח) מורה לנו על גלות השכינה-- "אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי" סוד סוכת דוד הנופלת, גם "כי אשב בחשך יהוה אור לי", "בחשך"-- סוד חשכת הגלות והצרות. "ה' אור לי" על ידי תורתו ומצותיו. וסוד "יהוה אור לי" עולה סוד ג' פעם יהו"ה אדנ"י ג' פעם יהו"ה אדנ"י שווה 273, יחוד אמיתי בגלות להאיר לשכינה בסוד "נר לרגלי דבריך".
וסוד "זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי" להנקם מאויבי-- ד' הקליפות הקשות והעזות. וסוד "וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר" סודו לאור באור החיים. "אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה" וכל זה סוד מדות מלכות ליודעין סודו. וסוד כוונת מסורה קטנה, צוח סמיא וסבר למיפק בלילה וקם בצפרא. סודו בסוד עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, סוד השכינה. והוא צווחת ככרוכיא על גלותא וסבר וקבל למיפק בלילה (סוד הגלות) לברר נשמות קדושות. וקם בצפרא-- סוד הגאולה, גאולה בכל יומא איתא, כי בלילה יורדת למטה ובצפרא מעלין אותה הצדיקים, והבן. והן סוד ז' כלים הנשברים אשר השכינה הולכת בגלות לברר ולתקן, ודי ליודעין.
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙[עריכה]
בין "אלהים" ל"לאור" יש פסיק להפסיק מפני הכבוד. דלא לישתמע חלילה שקרא לאור אלהים. ולכן צריך הקורא להפסיק בכאן מעט.