ברטנורא על כריתות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

דם שחיטה - בין בבהמה בין בחיה בין בעופות, בין דם נחירה בין דם עיקור שנעקרו הסימנים, וכן דם הקזה שהנפש יוצאה בו, ואיזהו דם שהנפש יוצאה בו, כל זמן שהוא מקלח דהיינו האמצעי, יצא ראשון שבתחילת ההקזה, ואחרון לאחר שכלה הדם ונתמעט, שהוא שותת בסמוך ואינו מקלח מרחוק שאין זה דם הנפש:

חייבים עליו - אם אכל ממנו כזית חייב כרת:

דם הלב - דם הנבלע בבשר הלב, והוי כשאר דם האברים שהוא בלאו, ואין חייבין עליו כרת. אבל דם הנמצא בחלל הלב, מבית השחיטה הוא בא, שהבהמה שואפת בעת שחיטה ומכנסת דם מבית השחיטה בחלל הלב, וחייבים עליו כרת אם יש בו כזית:

דם ביצים - אית דמפרשי דם שבביצי הזכר בשור איל ותיש. ולי נראה, דם הנמצא בביצת תרנגולת:

ודם התמצית - שמתמצה ונסחט ושותת כשיוצא. לשון ונמצה דמו (ויקרא א):

אין חייבים עליו כרת - שאין כרת אלא בדם הנפש. דכתיב (שם יז) כי נפש כל בשר דמו הוא כל אוכליו יכרת. ופסק ההלכה, דדם הטחול והלב והכליות ודם התמצית הרי אלו באזהרה וכל דם לא תאכלו, ולוקין עליהם ואין בהם משום כרת. ודם הנמצא בביצים, אסור מדברי סופרים. ודם שרצים, אם אכלו ממנו כזית לוקה משום אוכל שרץ, ולא משום אוכל דם. ודם דגים וחגבים טהורים, מותר לכתחילה , אבל צריך שיהיה בדם דגים, קשקשים, שיוכיח עליו שהוא דם דגים, מפני מראית העין . ודם האדם, אסור מדברי סופרים כשפירש מן האדם, ואין לוקין עליו:

(ב)

ספק מעילות - ספק נהנה מן ההקדש ספק לא נהנה:

וחכמים פוטרים - דבחטאת כתיב מצות , ובאשם תלוי כתיב מצות, כל שחייבין על שגגתו חטאת, חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי. ונהנה מן ההקדש שאין חייבים על שגגתו חטאת אלא אשם ודאי, אין חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי:

שאינו מביא את מעילתו - אין צריך להביא הממון:

שתי אשמות - שאם הודע לו שחטא אחך שהביא אשם תלוי, צריך להביא אשם ודאי:

יביא מעילה וחומשה - קרן הממון שנסתפק לו אם נהנה ממנו וחומשו:

בשתי סלעים - איל הנקח בשתי סלעים, דכתיב (שם ח,) בערכך כסף שקלים:

ואם ספק - הכי קאמר, ואם בספיקו עומד לעולם יהיה באשם תלוי:

שממין שמביא על הודע מביא על לא הודע - הלכך יכול להביא ולהתנות. והלכה כחכמים:

(ג)

חטאת העוף ספק - האשה שילדה ספק מין פטור ספק מין חיוב, מביאה כבש לעולה ומתנה, אם מין חיוב יהא לחובה, ואם מין פטור יהא לנדבה. אבל חטאת מביאה בספק ואינה נאכלת, שמא חולין היא ומליקת חולין נבילה:

תעשנה ודאי - ותאכל לכהנים כשאר חטאות:

שממין שהיא מביאה - שהרי פרידה אחת מן התורים או מן בני היונה היא מביאה לחטאת, בין ודאי יולדת בין על ספק יולדת:

(ד)

ור' עקיבא מחייב - ר' עקיבא לטעמיה, דמחייב אשם תלוי על ספק מעילות:

שניהם מביאין אשם אחד - בשותפות, ויאמר זה לזה אם אתה אכלת החתיכה של קודש יהא חלקי מחול לך ויהא אשם כולו עליך:

אין שנים מביאים אשם אחד - דלית ליה תנאי בקרבנות , אלא אם כדברי חכמים שניהם פטורים, אי כר' עקיבא כל אחד מביא אשם תלוי. והלכה כחכמים שאין מביאים אשם תלוי על ספק מעילות:

(ה)

חטאת אחת - ומתנה זה עם זה כדפרישנא לעיל:

אין שנים מביאין חטאת אחת - אבל אשם תלוי מייתי כל חד וחד, משום חתיכת החלב . והיינו תנא קמא. והא קמשמע לן, דתנא קמא ר' יוסי הוא והלכה כמותו:

(ו)

חתיכה של חלב וחתיכה של קודש כו' מביא אשם תלוי - אפילו לרבנן דאמרי אין מביאים אשם תלוי על ספק מעילות, הכא מודו דחייב, משום חתיכה של חלב :

מביא חטאת ואשם ודאי - על החתיכה של חלב מביא חטאת, ועל בשר של קודש אשם ודאי:

חטאת ואשם - בשותפות. ומתנה, אם אני אכלתי חלב ואתה קודש יהא חלקי באשם מחול לך וחלקך בחטאת מחול לי. ואם אני אכלתי קודש ואתה חלב יהא חלקי בחטאת מחול לך וחלקך באשם מחול לי:

אין שנים מביאים חטאת ואשם - בשותפות, אלא זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. והיינו תנא קמא. והא קמשמע לן דתנא קמא הוא ר' יוסי והלכה כמותו:

(ז)

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב קודש כו' מביא חטאת - דממה נפשך חלב אכל:

ר' עקיבא אומר - אף אשם תלוי כחטאת (ולשון רשי עם החטאת), משום ספק מעילות. ואין הלכה כרבי עקיבא:

מביא שתי חטאות - והוא שאכלן בשתי העלמות. שאם לא היתה שם ידיעה בינתים, אינו חייב אלא אחת:

זה מביא אשם תלוי וכו' - מוסף על החטאת שהוא צריך להביא משום אוכל חלב מביא אשם תלוי משום ספק מעילות:

ושניהם מביאין אשם אחד - בשותפות ומתנין:

רבי יוסי אומר כו' - ות"ק ר' יוסי הוא והלכה כמותו:

(ח)

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר כו' - מביא חטאת משום חלב ואשם תלוי מחמת ספק של נותר, שהנותר בכרת כחלב. ואיסור נותר חל על איסור חלב לפי שהוא איסור מוסיף:

מביא שלש חטאות - שתים משום חלב ואחת משום נותר. והוא שהיתה לו ידיעה בינתים. דאי לאו הכי אינו מביא אלא שתי חטאות, אחת משום חלב ואחת משום נותר. והאי דלא תני הכא שלש חטאות ואשם ודאי כדתני לעיל, משום דרוב נותר אין בו שוה פרוטה, דלא חזי למידי, ואשם מעילות אינו בא על פחות משום פרוטה :

כל חטאת שהיא באה על חטא - לאפוקי חטאת יולדת שאינה באה על חטא. דסבר רבי יוסי ששתים מביאות אותה בשותפות ובתנאי, כדאמרינן בפרק קמא. ופסק הלכה, שאין חטאת באה בשותפות ואפילו חטאת של מחוסרי כפרה: