משנה כריתות ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ה · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי עקיבא מחייב ח על ספק מעילות אשם תלוי, וחכמים פוטרים.

ומודה רבי עקיבא, שאין מביא את מעילתו, עד שתתודע לו, ויביא עמה אשם ודאי.

אמר רבי טרפון, מה לזה מביא שתי אשמות, אלא יביא מעילה וחומשה, ויביא אשם בשני סלעים, ויאמר, אם ודאי מעלתי, זו מעילתי וזה אשמי.

ואם ספק, המעות נדבה, ואשם תלוי, שממין שהוא מביא על הודע, מביא על לא הודעיא.

נוסח הרמב"ם

רבי עקיבה מחייב על ספק מעילות אשם תלוי וחכמים פוטרין מודה רבי עקיבה שאינו מביא את מעילתו עד שיתוודע לו ויביא עימה אשם ודאי אמר רבי טרפון מה לזה מביא שני אשמות אלא יביא מעילה וחומשה ויביא אשם בשתי סלעים ויאמר אם ודאי מעלתי זו מעילתי וזה אשמי ואם ספק המעות נדבה והאשם תלוי שממין שהוא מביא על הודע מביא על לא הודע

פירוש הרמב"ם

רבי עקיבא מחייב על ספק מעילה אשם תלוי כו': חכמים אומרים כל מה שחייב על שגגתו חטאת הוא שחייב על לא הודע שלו אשם תלוי והנהנה מן ההקדש בשגגה שחייב במעילה הואיל ואינו חייב אלא אשם ודאי על שגגתו לא יביא אשם תלוי על לא הודע אם נסתפק לו אם נהנה ואם לא נהנה ר' עקיבא אומר כל שחייב על שגגתו קרבן אפילו היה האשם אשם ודאי חייב על לא הודע שלו אשם תלוי ומה שאמר ואם ספק אין ר"ל שהוא אמר כדברים האלה אלא הרי הם דברי רבי טרפון שאומר אם היה לא הודע זה מכל וכל ועמד בספקא אותו אשם יהיה אשם תלוי ואותם המעות נדבה:

ומה שאמר שממין שהוא מביא ביאור שאם בודאי אצלו שמעל חייב אשם ודאי והוא איל וכן אשם תלוי איל ושניהם יחד ר"ל אשם ודאי ואשם תלוי קרבין בזכרי הכבשים כמו שבארנו בתחלת סדר זה והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ספק מעילות - ספק נהנה מן ההקדש ספק לא נהנה:

וחכמים פוטרים - דבחטאת כתיב מצות ט, ובאשם תלוי כתיב מצות, כל שחייבין על שגגתו חטאת, חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי. ונהנה מן ההקדש שאין חייבים על שגגתו חטאת אלא אשם ודאי, אין חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי:

שאינו מביא את מעילתו - אין צריך להביא הממון:

שתי אשמות - שאם הודע לו שחטא אחך שהביא אשם תלוי, צריך להביא אשם ודאי:

יביא מעילה וחומשה - קרן הממון שנסתפק לו אם נהנה ממנו וחומשו:

בשתי סלעים - איל הנקח בשתי סלעים, דכתיב (שם ח,) בערכך כסף שקלים:

ואם ספק - הכי קאמר, ואם בספיקו עומד לעולם י יהיה באשם תלוי:

שממין שמביא על הודע מביא על לא הודע - הלכך יכול להביא ולהתנות. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

ר"ע מחייב על ספק מעילות אשם תלוי. גמ'. דאמר קרא בפ' אשם תלוי. ואם נפש וי"ו מוסיף על ענין ראשון שהוא פרשת מעילה. וילמד עליון מתחתון לחייב ספק מעילה באשם תלוי. ורבנן מצות מצות אפקיה מהיקשא. והוי"ו דואם נפש ללמוד תחתון מעליון שיהא אשם תלוי בכסף שקלים. ור"ע נפקא ליה מערכך ערכך כדפי' הר"ב משנה ה' פ"י דזבחים וכן בפ' דלקמן משנה ו'. והכי מסקי נמי בגמ' פ"ה דזבחים דף מ"ח. ומסקינן שם דלרבנן איצטריך ו'. דל"ת הני מילי לאשם ודאי אבל אשם תלוי לא יהא ספקו חמור מודאו דחטאת גופיה לא בעי ב' שקלים [*ופירש"י שלא ניתן לה קצבה. ע"כ. ובהגהת הש"ע סוף ה' יוה"כ נתן טעם לדבר דלהכי החמירה תורה בספיקו יותר מבודאו. לפי שאין האדם מתחרט על הספק. כמו על הודאי]:

וחכמים פוטרין. כתב הר"ב דבחטאת כתיב מצות. פי' בחטאת קבועה. וכן לשון הר"ב לעיל משנה ב' פ"ק וכן במ"ד פ"ב דהוריות:

ואם ספק. כתב הר"ב ה"ק ואם בספקו עומד כו' גמ'. דאם ספק מאי קאמר פשיטא דספק הוא לו:

שממין שהוא מביא וכו'. וכי מתידע ליה לא בעי אתויי אשם ודאי. דלא בעי ידיעה לכתחלה כמו בחטאת. שאם היה ספק מביא אשם תלוי ולכי מתידע מביא חטאתו. גמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) מחייב כו'. פליגי בדרשא דקראי בגמ':

(ט) (על הברטנורא) פי' בחטאת קבועה:

(י) (על הברטנורא) דאם ספק מאי קאמר פשיטא דספק הוא לו:

(יא) (על המשנה) שממין. לא בעי אתויי אשם ודאי דלא בעי ידיעה לכתחילה כמו בחטאת. שאם היה ספק מביא א"ת ולכי מתודה מביא חטאתו. גמ':


פירושים נוספים