המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[ט] כמו עליהם ועל תנאם מנה יהושע ואלעזר הכהן. מפני שכל "צו" שהוא ממנה את האדם על דבר אחד, שהרי אצל צוואה שייך 'צויתי על דבר זה'. לכך אמר 'ציוה עליהם ועל תנאם'. ומפני כי לשון "להם" משמע שציוה אל שבט גד וראובן בעצמם, הוצרך להביא ראיה שהוא כמו "ה' ילחם לכם" (שמות י"ד, י"ד), שפירושו בשבילם (רש"י שם), דאין פירושו כמשמעו. אף כאן שציוה עליהם, שהצוואה עליהם הוא בשבילם. ומכל מקום לא רצה לפרש לגמרי כמו "ה' ילחם לכם", שפירושו 'בשבילם', אלא פירש 'עליהם ועל תנאם', מפני שאצל צוואה שייך לשון 'עליהם', שצוהו על דבר זה:
"ויצו משה" צוה שלא יתנו לאלה את ארץ סיחון ועוג אלא אחר שישובו מכיבוש הארץ כאמרו ונכבשה הארץ ואחר תשובו והיתה הארץ הזאת לכם ולא קודם לכן. והם לא קבלו זה ואמרו נחנו נעבור חלוצים ואתנו אחזת נחלתנו שתהיה ברשותנו בעת שנעבור את הירדן:
"ויצו להם משה", עפ"ז צוה משה בתנאי כפול שאם יעברו את הירדן וכו' יתנו להם אז את ארץ הגלעד לאחוזה ואם לא לא יתנו להם, ודייק בצווי זה אם יעברו כל חלוץ
למלחמה לפני ה', שכבר בארתי שמה שיתעכבו בא"י עד גמר הכבוש או שיתעכבו אחר גמר החלוקה זה תלוי באם יהיה הליכת המלחמה לפני ה' או לפני בני ישראל שאם תהיה
המלחמה לפני ב"י דהיינו מלחמה טבעיית צריכים הם להתעכב עד אחר החלוקה כי גם אחר הכבוש יש עדיין פחד אויב בעוד לא חלקו והתישב כל אחד במכונו, ולכן הם שאמרו
תחלה ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל אמרו לא נשוב איש לביתו עד התנחל ב"י איש נחלתו שהוא עד אחר החלוקה, ורק משה אמר להם שאם יעברו למלחמה לפני ה' ויהיה
כבוש נסיי אז א"צ להתעכב רק עד אחר כבוש כמ"ש ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו, ואחר שהם הבטיחו עתה שיעברו לפני ה' אמר משה שאם יעברו לפני ה' אז ונכבשה הארץ
ונתתם להם את ארץ הגלעד תוכלו לתת להם את ארץ הגלעד תכף אחר הכבוש קודם החלוקה:
