המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
הרק אך במשה. אם בשביל קדושת ה' פרש מאשתו, אין ענין זה אסור לנביאים, שלא הוזהרו בתורה על כך. הרק אך, שני מעוטין הן, דרך צחות, וכן (שמות יד) המבלי אין קברים. ומה שאמר במשה גם בנו, לפי שהנביא הוא כלי לרוה"ק לכך נופל על הלשון לשון בי"ת. וזהו (בראשית ו) לא ידון רוחי באדם לעולם, באר כי גוף האדם הוא כלי לרוחו יתעלה, כי מלת ידון הוא מלשון נדנה, הוא שכתוב (דניאל ז) אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה, וענינו תיק.
וישמע ה'. דרשו רז"ל אף בפניו של משה דברו בו, שנאמר וישמע ה' והאיש משה, ודרשינן סמוכין לבאר כי משה שמע הדבר, והוא מרוב ענוה סבל ושתק והקב"ה קנא לדבר.
"הרק אך במשה דבר ה'" האמנם משה לבדו זכה לזה שיהיה דבר ה' מיוחד אליו לבדו מלבד מה שזכה עם כל המון ישראל במתן תורה:
" וישמע ה'" כאמרם ז"ל שאני צורבא דרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה:
הרק אך במשה. רז"ל אמרו (ב"ר פ"א) אכין ורקין מיעוטין, וכאן נתכוונו לומר בזה שמעשה משה ירשום הפגם בהם גם באבות העולם אשר דבר עמהם ה', וכן הוא במדרש (ספרי) וזה לשונם והלא גם עם האבות דבר עד כאן. ועוד אפשר שנתכוונו לרמוז ב' מיעוטים שהיו בנבואת משה, א' שלא נתנבא עד שהיה בן פ' שנה דכתיב (שמות, ז) ומשה בן שמונים שנה בדברם אל פרעה ובאותו זמן הוא שדבר אליו ה' ואהרן ומרים נתנבאו בני ג' וה' קודם שנולד משה, ומיעוט ב' שביום שנתנבא נצטרע דכתיב (שם ד') והנה ידו מצורעת וגו' מה שלא היה כן להם, וכנגד זה אמר הרק אך:
וישמע ה'. הוצרך לומר וישמע ה', לומר שלא שמע אלא ה' - הכוונה בזה: שלא דברו בפני בריה. עוד נתכוין לומר שמהם שמע, ולא ממשה, שלא קבל לפני ה' כדרך הנעלבין מזולתם:
ויאמרו הרק אך במשה. והלא אף עם אבותינו דבר הקב"ה, ולא פירשו מפריה ורביה:
והלא גם בנו דבר. ולא פירשנו מפריה ורביה:
וישמע ה'. מלמד שלא היתה שם ברייה, אלא בינו לבין עצמו דברו בו, וישמע ה'. ר' נתן אומר: אף בפניו של משה דברו בו, שנאמר וישמע ה' והאיש משה, אלא שכבש משה על הדבר.
