קטגוריה:במדבר ז פו
כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה.
כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כׇּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.
כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כׇּל־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃
כַּפּ֨וֹת כַּפּ֨וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 3709
מורפ': HNcfpc זָהָ֤ב זָהָ֤ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2091
מורפ': HNcmsa שְׁתֵּים שְׁתֵּים - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נפרד
צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcfda־עֶשְׂרֵה֙ עֶשְׂרֵה֙ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcfsa מְלֵאֹ֣ת מְלֵאֹ֣ת - תואר, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4392
מורפ': HAafpa קְטֹ֔רֶת קְטֹ֔רֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7004
מורפ': HNcfsa עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֧ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6235
מורפ': HAcmsa עֲשָׂרָ֛ה עֲשָׂרָ֛ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6235
מורפ': HAcmsa הַכַּ֖ף הַ - מילית, ה' הידיעה
כַּ֖ף - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3709
מורפ': HTd/Ncfsa בְּשֶׁ֣קֶל בְּ - מילת יחס
שֶׁ֣קֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/8255
מורפ': HR/Ncmsc הַקֹּ֑דֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
קֹּ֑דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6944
מורפ': HTd/Ncmsa כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־זְהַ֥ב זְהַ֥ב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2091
מורפ': HNcmsc הַכַּפּ֖וֹת הַ - מילית, ה' הידיעה
כַּפּ֖וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3709
מורפ': HTd/Ncfpa עֶשְׂרִ֥ים עֶשְׂרִ֥ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6242
מורפ': HAcbpa וּמֵאָֽה וּ - ו' החיבור
מֵאָֽה - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3967
מורפ': HC/Acbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
כַּפּ֨וֹת קדמא (משרת, דרגא 5) זָהָ֤ב מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מְלֵאֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) קְטֹ֔רֶת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עֲשָׂרָ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) עֲשָׂרָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
הַכַּ֖ף טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּשֶׁ֣קֶל מונח (משרת, דרגא 5) הַקֹּ֑דֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כָּל־זְהַ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) הַכַּפּ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
עֶשְׂרִ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) וּמֵאָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כַּפּוֹת זָהָב - שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בָּזִכֵּי דְּדַהְבָּא תַּרְתַּא עַשְׂרֵי מָלְיָן קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָּא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִין הָוֵי מַתְקָלַהּ דְּבָזִכָּא בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא כָּל דְּהַב בָּזִכַּיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בָּזִיכֵי דְדַהֲבָא תְּרֵי סְרֵי כָּל קֳבֵיל רַבְרְבֵי יִשְרָאֵל מַלְיָן קְטוֹרֶת בּוּסְמִין טָבִין מַתְקַל עֲשַר סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלָא דְבָזִיכָא בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁא כָּל קֳבֵיל עֲשֵירְתָּא דִבְרַיָא כָּל דְהַב בָּזִיכַיָא מְאָה וְעֶשְרִין כָּל קֳבֵיל שְׁנַיָא דְחַיָא בְּהוֹן משֶׁה נְבִיאָה: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קסא. כפות זהב שתים עשרה , מ"ש למה נאמר וכו' התבאר למעלה ( נשא קנו). ומ"ש כפות זהב שתים עשרה מעלים על כל אחד, ר"ל שאחר שספר לכל אחד קרבנו ביחוד שהוא הזכות המיוחדת לו במצותו ספר כללות כולם שהוא זכות הכולל לרבים שהשתתפו במצוה. שכל אחד יש לו זכות במצוה הכוללת שנעשית בצבור, ולוקח שכר הכללי. ומ"ש הן הן שהתנדבו התבאר בסי' הקודם.
רש"י
גור אריה
[יט] כפות זהב של זהב היו. הקשה הרא"ם, דהשתא לא ידעינן אם המשקל של זהב או של כסף, דאפשר ד"זהב" קאי אכפות, לומר שהם של זהב. ולא הקשה כלום, דודאי כאשר כתוב בפירוש שהיה המשקל של זהב, אז על כרחך צריך אתה לומר המשקל היה של זהב, ומשקל של זהב משתנה ממשקל של כסף (רש"י כאן), אבל השתא "זהב" א"כפות" קאי. דאין לומר כלל ד"זהב" הכתוב קאי על משקל, שהיה המשקל של זהב, דאם כן לא ידעינן ממה היה הכף - אם מן כסף או זהב או נחושת, שאין לומר אזה כלל דסמך הכתוב אמה שכתוב אחר כך בחשבון הכלל, שאמר "כפות זהב שתים עשרה", דמאי שנא בכל הכלים שמפרש "מזרק כסף", וכל הדברים אשר זכר, ואצל הכף לא יזכור של מה היה, אלא על כרחך "זהב" דכתיב קאי על הכף, שהיה של זהב. בשלמא דהוי אמרינן מתחלה דמצינו למימר שהכתוב רצה לומר הכף היה של כסף והמשקל היה של זהב, אף על גב דלא נזכר בפירוש שהיה הכף של כסף, זה אין קשיא, שהכתוב סומך אמה שהזכיר לפני זה "מזרק כסף" ו"קערת כסף", ועל זה קאי שאמר "כף אחת" של כסף, אם כן "זהב" קאי על כף. והשתא "עשרה" כתיב בלא "זהב", וסתמא משקל - של כסף הוא, דודאי היכי דכתיב "עשרה" סתמא אין לפרש אותו רק כסף. ועוד, דכאן כתיב "כפות זהב שתים עשרה עשרה הכף", אם כן בסתם משקל מדבר הכתוב, שהרי לא נאמר אצל המשקל "זהב", ולמה נאמר שהוא של זהב:
ואם תאמר, ולמה לא כתב למעלה 'כף זהב עשרה' - שיכתוב מה היה הכף אם של זהב או של כסף, כדכתיב אצל הקערה "קערת כסף וגו'". ויש לומר, משום הדרש שדרשו (במדב"ר יג, טז) "כף אחת" 'זו התורה שנתנה מידו של הקדוש ברוך הוא' (רש"י פסוק כ), ולא שייך אצל זה זהב, כי לא תליא מידי בזהב. ואצל "עשרה" שייך זהב, לפי שהוא נגד עשרת דברות, שנאמר עליהן (תהלים י"ט, י"א) "הנחמדים מזהב":יריעות שלמה (מהרש"ל)
בא"ד ולא אירע בהן פסלות כו' ולי נראה דלק"מ דמה שפרש"י כפות זהב שתי' עשרה למה נאמר אין כוונתו אכפת זהב שתים עשרה קמא דבודאי קרא קמא בא ללמד שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות כמו שדרשו גבי קערות והכא דרשי כפות זהב שתי' עשר' יתיר' דכתיב הכא לכן דרשו דבא לומר שהכפות היו של זהב וא"ל אכתי לא לכתוב האי כפות זהב יתירא דמכפות זהב קמא ידעינן דכפות היו של זהב מדסמך זהב אצל כפות די"ל דא"כ לא הוי ידעינן גבי כפות שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות דה"א דהקרא בא לומר שהכפו' היו של זהב ודוק כנ"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "במדבר ז פו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.