קטגוריה:במדבר ז יד

קנו. כף אחת , כבר התבאר אצלי בהתו"ה מצורע ( מצורע יז) שכ"מ שנאמר מספר אחד על שם היחיד יש בו דרוש, כי הוא מיותר. ודריש בספרי מובא בפסחים (דף י"ט) ובכ"מ הכתוב עשה לכל מה שבכף אחת לענין צירוף. והנה גם מ"ש מספר אחד בקערה ומזרק מיותר ומורה ג"כ על זה. שהכלי מאחדת כל אשר בתוכו, רק שבקטורת הוא רבותא יותר שחבת הקדש מכשרת. ושגם הקטורת אחר שהיה קטורת נדבה היה צריך לכלי, שכל שא"צ לכלי אינו מצרפו. ובאמת הרמב"ם (פי"ב מה' אבות הטומאה) פסק שהיא רק מדרבנן וקרא אסמכתא.

ובמ"ש כף אחת עשרה זהב יל"פ כף אחת כסף משקלו עשרה שקלי זהב, שאל"כ היל"ל כף אחת זהב עשרה. אך למטה מפורש כפות זהב שתים עשרה עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה, ומ"ש מלאה קטורת היינו קטורת נדבה והיה הוראת שעה כמ"ש במנחות (דף נ).