המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וביום השמיני יבא שתי תרים" - להוציא את השביעי או אינו אלא להוציא את התשיעי קבע זמן לקרבין וקבע זמן למקריבין מה קרבין הכשיר שמיני ומשמיני והלאה אף מקריבין שמיני ומשמיני והלאה
קטז. וביום השמיני להוציא את השביעי. אתה אומר להוציא את השביעי או אינו אלא להוציא את התשיעי, אמרת קל וחומר הוא. אם הסמוך לאסור מותר, הסמוך למותר אינו דין שיהיה מותר. והרי זמן אכילת פסת יוכיח שהסמוך לאסור מותר והסמוך למותר אסור. אף אתה אל תתמה על זה שאע”פ שסמוך לאסור מותר והסמוך למותר יהיה אסור. לא זכינו אדוננו מן הקרבים. קבע זמן לקרבים וקבע זמן למקריבים, מה זמן שנאמר לקרבים הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה, אף זמן שנאמר למקריבים הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה. ועוד קל וחומר ומה זמן שנאמר לקרבים שריבה הכתוב [בהן] את הפסולים הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה, זמן שנאמר במקריביס שמיעט הכתוב את הפסולין אינו דין שנכשיר בו משמיני והלאה. לא, אם אמרת בזמן שבאמר בקרבים שנוהג בכל הקרבטת לפיכך הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה, תאמר במקריבים שאין נוהג בכל הקרבנות לפיכך לא הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה. לא זכיתי מן הדין (תלמוד לומר שמיני). נאמר כאן שמיני ונאמר להלן (ויקרא כ”ב) שמיני, מה שמיני האמור להלן הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה, אף שמיני האמור כאן הכשיר בו שמיני ומשמיני והלאה.
קיז. שתי תורים או שני בני יונה מכאן אמרו (קנים פ”ב) אין מביאים תורים כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורים.
אל הכהן אל פתח אהל מועד מלמד שהוא חייב בטיפול הבאתם עד שיביאם אל פתח אהל מועד.
ועשה הכהן אחד לחטאת. שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה. אין לי (יומא מ”א) אלא הפרשה בכהן. הפרשה בבעלים מנין. אמרת קל וחומר הוא, אם מי שאין רשאי בהקדשתו רשאי בהפרשתו מי שרשאי בקדושתו אינו דין שיהא רשאי בהפרשתו. וכן הוא אומר ביולדת (שם יב) ולקחה שתי תורים או שני בני יונה. נמצינו למדים הפרשה בכהן והפרשה בבעלים נמצינו למדים קן סתומה וקן מפורשה.
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
קטז. וביום השמיני , וה"ה שיוכל להביא אחר שמיני שכן במה שאמר ביום השמיני תתנו לי פי' מיום השביעי והלאה. כמה שאמר במקום אחר ומיום השמיני והלאה ירצה ובא רק להוציא שלא יביא ביום הז'.
קיז. שתי תורים , כבר התבאר בהתו"ה ויקרא ( ויקרא שכט) שזה נכתב בששה מקומות. ושם בארתי דרושיהם בפרטות. וכן איך למד הפרשת בעלים והפרשת כהן, ושצריך שיהיו ממין א' עיי”ש. ופה קצרו בדבר, וכן מה שאמר שחייב בטפול הבאתם התבאר בספרא ( ויקרא של ) וגם ביולדת.